רוצים אמריקה
כ-150 חובבי נשק בישראל הגישו עצומה למשרד לביטחון פנים בה הם קוראים לצמצם את ההגבלות על נשיאת נשק באופן פרטי בישראל
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
אקדח "יריחו B" (תמונה: IWI)
בארצות הברית זהו אחד מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת, כאשר באמריקה כמעט ואין ההגבלות על נשיאת נשק אישי. כעת, קבוצה של ישראלים חובבי נשק פנו למשרד לביטחון פנים בבקשה שגם בישראל יוגמשו התנאים להחזקת נשק אישי בידי אזרחים.
בפניה שהגישה למשרד לביטחון פנים טוענים חברי הקבוצה כי בשנים האחרונות נוהגת מדינת ישראל במדיניות מצמצמת בכל הנוגע לניפוק רשיונות לנשיאת נשק פרטי ומערימה קשיים עסקים פרטיים שעוסקים בתחום.
במכתב טוענים חברי הקבוצה כי "מדינת ישראל נמצאת במשך שנים רבות בסכסוך דמים עם רוב שכניה. בנוסף, בתוך שטח המדינה ישנם לא מעט גורמים עוינים לה בצורה זו או אחרת. אי לכך, המצאות כלי נשק בידי ציבור שומר חוק ונאמן למדינה צריך להיות האינטרס המובהק של מדינת ישראל. לצערי, מדיניות משרד הפנים בשנים האחרונות מוכיחה בדיוק את ההיפך.
"עד שנת 2005 קצין צה"ל היה זכאי לרישיון נשק, אפילו בשרות חובה, בכל דרגה. נכון להיום זכאי לרישיון לנשק קצין מדרגת סרן ומעלה ונגד בדרגת רס"ר ומעלה – כאשר במקרה של נגדים הם גם חייבים שהייה של שנתיים בדרגה זו. רובם המוחלט של אזרחי ישראל ששרתו בצה"ל וממשיכים לשרת במילואים לא יכול לקבל רישיון לנשק אישי. כל זאת כאשר רבים מפיגועי טרור בשנים האחרונות סוכלו דווקא בידי אזרחים חמושים. די להזכר ב'פיגועי הטרקטורים' בירושלים בשביל להמחיש את עובדה שלעיתים מספיק אזרח חמוש אחראי אחד כדי לבלום מחבל עד להגעת כוחות הביטחון.
"בשנים האחרונות בוטלו מספר תבחינים לקבלת רישיון לנשק בין היתר אצל מתנדבי המשמר האזרחי ונהגים של רכב ציבורי כגון מד"א, כמו כן לאחרונה נסגרו מספר לשכות רישוי נשק שנותנות שרות לציבור ופעילותן של נוספות צומצמה".
במכתב אף משיבים הכותבים לטענות שעולות על ידי המתנגדים להקלות על נשיאת נשק אישי וכותבים כי: "לטענה שנשק פרטי יגיע בסבירות גבוהה לארגוני פשיעה וטרור אין כל תימוכין עובדתיים. רוב הרציחות והפיגועים הפליליים והחבלניים בוצעו בעזרת נשק אוטומטי, שלא ייתכן כי הגיע מידיים פרטיות (אין לאזרחים נשק כזה). אלפי כלי נשק לא חוקיים נמצאים בידי פושעים, ארגוני פשיעה וארגוני טרור ברחבי הארץ. חלקם הגדול נגנב ממחסני צה"ל ומשטרת ישראל. גם הטענה שנשק בידי האזרחים מביא לעלייה באלימות אינה מבוססת ולשם כך ניתן להסתכל גם על מדינות כמו שוויץ ופינלנד, בהן נשק נמצא כמעט בכל בית.
"אנו לא מעוניינים בנגישות מוחלטת של כלי נשק לכל הדורש. זה מסוכן לציבור וחסר אחריות. אזרח שומר חוק המבקש להחזיק נשק חייב להיות נקי בפני החוק, בריא ויציב מבחינה פיזית ונפשית, והוא חייב לעבור הכשרה נאותה. הוא חייב להתאמן לעיתים קרובות ולשמור על נשקו באופן נכון. נשקו חייב להיות תקין. ניתן וצריך לדרוש ולבקר עמידה בדרישות אלה. אנו מציעים הקלה בתבחינים לקבלת רשיון מחד, ומאידך דרישות חמורות יותר בהכשרה ואימון".
בין כותבי העצומה ניתן למצוא גברים ונשים, אקדמאים, רופאים, יוצאי צבא ועוד. עד כה הם טרם זכו למענה ממשרד לביטחון פנים. מהמשרד נמסר בתגובה כי "קיימות דעות רבות ומגוונות בנושא ומטבע הדברים מכתבם של הפונים יענה ישירות אליהם".
בארצות הברית זהו אחד מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת, כאשר באמריקה כמעט ואין ההגבלות על נשיאת נשק אישי. כעת, קבוצה של ישראלים חובבי נשק פנו למשרד לביטחון פנים בבקשה שגם בישראל יוגמשו התנאים להחזקת נשק אישי בידי אזרחים.
בפניה שהגישה למשרד לביטחון פנים טוענים חברי הקבוצה כי בשנים האחרונות נוהגת מדינת ישראל במדיניות מצמצמת בכל הנוגע לניפוק רשיונות לנשיאת נשק פרטי ומערימה קשיים עסקים פרטיים שעוסקים בתחום.
במכתב טוענים חברי הקבוצה כי "מדינת ישראל נמצאת במשך שנים רבות בסכסוך דמים עם רוב שכניה. בנוסף, בתוך שטח המדינה ישנם לא מעט גורמים עוינים לה בצורה זו או אחרת. אי לכך, המצאות כלי נשק בידי ציבור שומר חוק ונאמן למדינה צריך להיות האינטרס המובהק של מדינת ישראל. לצערי, מדיניות משרד הפנים בשנים האחרונות מוכיחה בדיוק את ההיפך.
"עד שנת 2005 קצין צה"ל היה זכאי לרישיון נשק, אפילו בשרות חובה, בכל דרגה. נכון להיום זכאי לרישיון לנשק קצין מדרגת סרן ומעלה ונגד בדרגת רס"ר ומעלה – כאשר במקרה של נגדים הם גם חייבים שהייה של שנתיים בדרגה זו. רובם המוחלט של אזרחי ישראל ששרתו בצה"ל וממשיכים לשרת במילואים לא יכול לקבל רישיון לנשק אישי. כל זאת כאשר רבים מפיגועי טרור בשנים האחרונות סוכלו דווקא בידי אזרחים חמושים. די להזכר ב'פיגועי הטרקטורים' בירושלים בשביל להמחיש את עובדה שלעיתים מספיק אזרח חמוש אחראי אחד כדי לבלום מחבל עד להגעת כוחות הביטחון.
"בשנים האחרונות בוטלו מספר תבחינים לקבלת רישיון לנשק בין היתר אצל מתנדבי המשמר האזרחי ונהגים של רכב ציבורי כגון מד"א, כמו כן לאחרונה נסגרו מספר לשכות רישוי נשק שנותנות שרות לציבור ופעילותן של נוספות צומצמה".
במכתב אף משיבים הכותבים לטענות שעולות על ידי המתנגדים להקלות על נשיאת נשק אישי וכותבים כי: "לטענה שנשק פרטי יגיע בסבירות גבוהה לארגוני פשיעה וטרור אין כל תימוכין עובדתיים. רוב הרציחות והפיגועים הפליליים והחבלניים בוצעו בעזרת נשק אוטומטי, שלא ייתכן כי הגיע מידיים פרטיות (אין לאזרחים נשק כזה). אלפי כלי נשק לא חוקיים נמצאים בידי פושעים, ארגוני פשיעה וארגוני טרור ברחבי הארץ. חלקם הגדול נגנב ממחסני צה"ל ומשטרת ישראל. גם הטענה שנשק בידי האזרחים מביא לעלייה באלימות אינה מבוססת ולשם כך ניתן להסתכל גם על מדינות כמו שוויץ ופינלנד, בהן נשק נמצא כמעט בכל בית.
"אנו לא מעוניינים בנגישות מוחלטת של כלי נשק לכל הדורש. זה מסוכן לציבור וחסר אחריות. אזרח שומר חוק המבקש להחזיק נשק חייב להיות נקי בפני החוק, בריא ויציב מבחינה פיזית ונפשית, והוא חייב לעבור הכשרה נאותה. הוא חייב להתאמן לעיתים קרובות ולשמור על נשקו באופן נכון. נשקו חייב להיות תקין. ניתן וצריך לדרוש ולבקר עמידה בדרישות אלה. אנו מציעים הקלה בתבחינים לקבלת רשיון מחד, ומאידך דרישות חמורות יותר בהכשרה ואימון".
בין כותבי העצומה ניתן למצוא גברים ונשים, אקדמאים, רופאים, יוצאי צבא ועוד. עד כה הם טרם זכו למענה ממשרד לביטחון פנים. מהמשרד נמסר בתגובה כי "קיימות דעות רבות ומגוונות בנושא ומטבע הדברים מכתבם של הפונים יענה ישירות אליהם".
