רובי הסער - הצצה לעתיד

שוק רובי הסער אמנם שוקק חיים, אך לא מצליח להביא בשורות מהפכניות. תמיר פורת מנסה להבין מה צופן העתיד לשוק הנק"ל

למרות שבשנים האחרונות קיימת תחושה בקרב ציבור חובבי הנק”ל ששוק רובי הסער שוקק, בפועל אין לשוק זה בשורות טכנולוגיות מרחיקות לכת.

מזה עשרות שנים לא נעשה פיתוח משמעותי שייקח את טכנולוגיית רובי הסער לשלב הבא. נכון שבהיבט הטקטי שונים הכלים של היום מאלו שהכרנו לפני שנים, אבל הסיבה לכך נעוצה בעיקר בשלל האביזרים שמצאו דרכם לפלטפורמות הקיימות. ישנם מספר נושאים שאכן קיבלו תשומת לב רבה ואלו נותנים את התחושה שרובי הסער מתפתחים, אך למעשה מדובר בתפאורה לפלטפורמה קיימת.

מדובר בנושאים העוסקים במודולאריות, ארגונומיה, התאמה אישית ויכולת חיבור האמצעים.

הדבר הבא

תחום המודולאריות נחשב כיום לדבר הלוהט הבא בענף רובי הסער. הכוונה היא לייצר פלטפורמה ורסטילית שתאפשר הפיכתו המהירה של הרובה לתואם מספר רב של לקוחות וריבוי משימות. במסגרת הפיתוח המודולארי של רובי הסער עוסקים כיום בפיתוח היכולת לעשות שימוש באורכי קנה שונים בהחלפה מהירה, כלומר להעניק למשתמש יכולת לבחור את אורך הקנה ולבצע את ההחלפה ללא צורך בנשק בשטח.

למרות שלמעשה החלפה זו לא רלוונטית באמצע משימה, הרי שברמה הלוגיסטית הדבר יכול לאפשר אחזקת מספר קטן של רובים עם מלאי גדול של קנים למשימות שונות. עוד תחום בו נעשים פיתוחים מודולאריים הוא תחום הקליברים (קטרים) של תחמושת. למרות שזהו תחום מורכב יותר בעל השלכות רחבות על מכלול הקנה והמחסנית, ניתן לבצע כיום את המעבר מקוטר לקוטר במהירות רבה כאשר הפלטפורמה הבסיסית לא משתנה.

בנוסף, רבים מהרובים המודרניים כיום מתוכננים להיות בעלי יכולת ייצור כרובים עם מחסנית קדמית קונבנציונלית או עם מחסנית אחורית (בולפאפ).

נושא נוסף ואחרון בתחום המודולארית שייך ליכולת לשלוט בקצב האש. ברובים המודרניים הקצב נשלט על ידי בורר ויסות גזים הממוקם בקדמת הנשק וניתן לכיול בשטח בדרך כלל בעזרת כדור הרובה על ידי החייל עצמו.

התאמה אישית

תשומת לב רבה ניתנת לרובים המודרניים בהיבטים של התאמה אישית וארגונומיה. בניגוד לעבר אין העדפה ליורה ימני בלבד וכיום קיימות אפשרויות תפעול מלאות ליורים ימנים ושמאליים כאחד.

התפעול המלא כולל את הפקדים (נצרות, ידיות דריכה, תפסי מחסנית) כיוון פליטת התרמילים ומיקום חחי הרצועה. תחום אחד, שטרם קיבל התייחסות, הינו קיפול דו כיווני של הקת ברובים המאפשרים זאת, סביר להניח שגם נושא זה יבוא לידי ביטוי בעתיד הקרוב.

תחום נוסף הקשור להתאמה אישית ותופס מקום נכבד בעיצוב מרב הכלים, הינו היכולת לשלוט באורך הקת ובגובה משענת הלחי, התלויים גם ביכולת ההתאמה לריבוי אמצעי הכיוון הקיימים החל מכוונות ברזליות והמשך דרך שלל אמצעי הכיוון האופטיים.

הרובה כפלטפורמה

למרות שהרובים המודרניים מצוידים בשלל אמצעי עיגון מובנים בדמות מסילות פיקטיני, קיימים עוד שלל אמצעים המתחברים גם הם לרובה. האמצעים הבולטים הם – קתות, ידיות, דורגלים, כוונות ידיות הסתערות, מתפסים, בתי פנסים ומחסניות.

כאשר אנו מנסים לנתח ולהבין מדוע תחום רובי הסער פונה לאפיקים המוזכרים לעיל, ולא לשינוי טכנולוגי דרמטי במאפיין הירי כגון מציאת אלטרנטיבה לקליע, מוצאים אנו כי כמו תמיד שיקולים כלכליים עומדים מאחורי הדבר. מטבע הדברים הצרכנים הגדולים של רובי הסער הינם הצבאות, שעדיין לא מזהים ערך מוסף משמעותי בחידושים המוצעים להם על ידי היצרנים ולא ממהרים להחליף את הקיים.

דוגמאות שכיחות לקיפאון בתחום ניתן לראות ברובי הסער הקיימים אצל המעצמות המובילות כגון: ארה”ב ( M16 משנת 1967), צרפת (Famas משנת 1978), בריטניה (SA80 משנת 1979), בריה”מ (AK74 משנת 1974). היצרנים המובילים כיום בשוק עושים מאמץ להיות אוניברסליים בפיתוח רובי הסער במטרה להתחרות במכרזים הן מהמערב והן מהמזרח. כמו כן הכלים המוצעים היום מנסים לתת מענה למגוון תורות הלחימה הקיימות.

נראה שהעשור הקרוב יהיה מכריע מבחינת הצטיידות צבאית גדולה ברובי סער חדשים. אולם, נראה כי אלו יהיו וריאציות משודרגות של הכלים הקיימים ולא כלים חדשים לחלוטין. יחד עם זאת, לא ניתן להתייאש לחלוטין. נראה כי ישנם מספר פיתוחים עתידיים שעשויים להיכנס לשימוש ברובי הסער.

מדובר על מוצרים כגון: מצלמות שיאפשרו תיעוד וניטור בזמן אמת, “קופסא שחורה” שתתעד את כמות היריות והמעצורים, כדורים מתוכנתים, הפחתת משקל התחמושת או הרובה וכמובן עמידות מוחלטת בתנאי שטח קשים.

***
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מספר 18 של המגזין "ישראל דיפנס", בימים אלה בחנויות מובחרות

You might be interested also

BIGSTOCK/Copyright: AndreyPopov

The true cost of ransomware attacks

A survey conducted by Cybereason finds that 50% of companies experienced a ransomware attack during the last year, 46% of organizations that paid the ransom did not get all of their data back, and 80% of organizations that decided to pay experienced another attack