ספרו של ד"ר מרדכי נאור מגלה את הסוד והקסם של גלי צה"ל
| 22/05/2014 
נדמה כי את תחנת גלי צה"ל אין צורך להציג, מוכרת, אהודה. ידועה גם בבעייתיות של קיומה של תחנת שידור ציבורית-כללית בהפעלת הצבא, לא מתאים למדינה דמוקרטית. ואולם, מכל חוליי המדינה הדמוקרטית נראה כי את גלי צה"ל מקבלים כעובדה קיימת.
בספרו החדש מנסה ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור, אחד המפקדים המוצלחים של גלי צה"ל, לשתף אותנו בפענוח הסוד והקסם בקיומה של תחנת שידור ייחודית בעולם. נאור מתאר את שבע שנותיו בגלי צה"ל, כסגן מפקד של יצחק לבני וכמחליפו כמפקד גל"צ, כ"שבע השנים הטובות ביותר" בקריירה המקצועית שלו. מאז הקמתה ב-1950 לא צלחו עשרה ניסיונות – צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים לסגור את גלי צה"ל או לשנות את מעמדה.
לאחר היוזמה של הרמטכ"ל ברק ב-1991 להעביר את גל"צ לרשות השידור ניתן להתרשם כי במערכת הצבאית והפוליטית בישראל לא יחזרו יוזמות כאלה. רמטכ"לים ושרי ביטחון ערים מאד לחשיבות דעת הקהל, ונראה כי לא יתנסו שוב בניסיונות סרק, אשר רק יפגעו במעמדם הציבורי. מכאן יש להניח כי קיומה של גל"צ כפי שהיא, יימשך בטווח הנראה לעין על היתרונות הרבים ועל המגבלות. נאור מתאר בספר בפירוט את תקופתו בתחנה, ומנסה למצוא גם אמירות אקדמיות על המתח שבהפעלת התחנה הציבורית על ידי הצבא. הקסם טמון, כנראה, בשילוב של חיילות וחיילים צעירים המתחלפים כל כמה שנים, אווירה יצירתית של תחנה ממוסדת-לא ממסדית, תכניות שידור מגוונות, יוצרות תרבות ושפה ומובילות בשדה המוסיקה הישראלית העכשווית, ברור כי הבסיס התיאורטי מחייב לשלול הפעלתו של כלי תקשורת צבאי העוסק בנושאים פוליטיים כלליים ומפעיל חיילים למשימות לא-צבאיות, אך המציאות חזקה בהרבה.
ד”ר מרדכי נאור הוא סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל. איש התקשורת הכתובה והמשודרת. ערך תוכניות ברדיו ובטלוויזיה, כתב וערך ספרים רבים.
