"צריכים להוריד לאפס את גורם ההפתעה"

מערכות רב סנסוריות, מערך רכוב חדש וגבולות גזרה נוספים – קצין האיסוף הקרבי הראשי בראיון מיוחד לישראל דיפנס על עתיד החיל וההתעצמות נוכח צרכי צה"ל

בעוד שכל צבא ההגנה לישראל עובר בימים האלה קיצוץ רוחבי כואב, יש מעט מאד מקומות שרק הולכים ומתרחבים כמו חיל האיסוף הקרבי. תא"ל גיא בר לב הוא קאס"ר - קצין איסוף קרבי ראשי כבר כמעט שנתיים. הוא בן 44 , תושב קדימה, והוא שריונר במקור, שתפקידו הראשון בחיל האיסוף הקרבי הוא תפקיד מפקד החיל. בר לב התגייס לחטיבה 7 של השריון ושירת בה עד תפקיד מפקד גדוד, היה מג"ד השריון האחרון בלבנון כמפקד גדוד 82 במוצב הבופור ובמוצב דלעת.

"כל תקופה מאתגרים אותך במשהו אחר ובסוף קיבלו החלטה ויצאנו החוצה. אני לוקח מהשנים בלבנון הרבה מהדברים שנטועים בי עד היום. הצוות הקטן של הטנק והנגמ"חון במארבים של שלושה ימים ושבוע. מה שלא הכנת זה מה שקיבלת בסוף", הוא מספר בראיון לישראל דיפנס. תפקידו האחרון בשריון של בר לב היה מפקד חטיבת 460 בשיזפון. זה התפקיד הראשון שהוא עושה מחוץ לחיל השריון.

"בימינו זה רק יתרון שאצלנו בונים סד"כים ולא סוגרים כמו בשריון. זה משהו אחר לגמרי. תמיד מקבלים בחשש מישהו אאוטסיידר, אחרי שכל המפקדים בחיל האיסוף הקרבי שנקרא בעבר מודיעין שדה, הגיעו מאגף המודיעין. מקבלים אותך בחששות שאתה לא בביזנס וחובת ההוכחה עליך. כדי ללמוד יורדים לעם. יורדים למטה. בשריון אתה רגיל שיש לוחמים ועוד לוחמים. פה נחשפתי לעולם הנשים שהוא עולם מרתק. 60 אחוזים מחיל האיסוף הקרבי הן נשים. והן עם איכות מדהימה".

במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006 שימש בר לב כמפקד חטיבה 4, חטיבת קרייתי שפעלה עם מרכבות סימן 1, והחטיבה הועלתה לגבול סוריה בשל החשש שהסורים יתערבו במלחמה. "היינו בכוננות ברמת הגולן וחיכינו לשעת פקודה. אם היה קורה משהו בגולן היינו ערוכים. העלנו את הגדודים למעלה. ברמה הטקטית התחושה שלי היא שהלוחמים עשו עבודה מצוינת. במלחמה תמיד יש קרבות ויש קרבות עם אי הצלחות וכישלונות. אין עליה במספר הטנקים שנפגעו. לקח לנו זמן לעשות מעבר בין מה שהתכוננו לבין מה שקיבלנו. השריון במלחמת לבנון השלישית יהיה מהיר ובשת"פ טוב יותר ועם יכולת לסגור מעגלים מהירה", הוא אומר.

האם הסיטואציה הנפיצה בגבולות היא שגרמה לחיל האיסוף הקרבי להתרחב וכמעט להכפיל את כוחו בשנים האחרונות?
 
"החיל בשנתיים האחרונות נמצא בהתעצמות. משלושה גדודים בפיקוד צפון, פיקוד מרכז ופיקוד דרום עלינו לחמישה גדודים, עם גדודים נוספים חדשים, בגבול סוריה גדוד עיט ובגבול מצרים גדוד איתן. הגדוד הדרומי חגג שנתיים והגדוד הצפוני עובד מאוגוסט. ההחלטה להתרחב הייתה ברמת המטכ"ל. עשו סדרי עדיפויות באשר לגבולות המשתנים והמציאות המשתנה וזה מהלך שמוכיח את עצמו כל יום מחדש ברמת הגולן".

איך נראית ההתעצמות של חיל האיסוף הקרבי בתחום אמצעי הלחימה?

"אנחנו מכניסים לשירות את מערכות האיסוף הטקטי המתקדמות בעולם כמו המר"ס, המערכת הרב סנסורית ברמת הגולן. אתה יכול להכניס יכולות מאוד מתקדמות על אותה מערכת. המערכת יודעת לקלוט תוספת סנסורים. המערכת יודעת לנטר את השטח ולא רק לסרוק את השטח. זו אחיזה טובה של השטח. אתה מסתכל איתה פנימה לצד השני. אנחנו ניישם אותה גם בגזרת אוגדה 91 (גבול לבנון א.ה.) וזו התפישה של החיל להסתכל עמוק לתוך שטח האויב. ובהמשך נעביר את המערכת גם לגזרה הדרומית. אנחנו מחליפים גם מערך רכוב. רכב האיסוף ה'גרניט' יחליף את ה'רקון' שהוא בן יותר מעשור. הגרניט יתחבר למר"ס ויש לו יכולות תצפית וניטור יותר טובה וגם שו"ב יותר טוב. אני מקווה שהגרניט שמייצרות אלביט ורפאל יגיע לקראת סוף השנה. הכנסנו את 'מתן' שהיא מערכת תצפית שמאחדת שלושה אמצעים שפעם שלושה אנשים היו צריכים לקחת והיום אדם אחד. מערכת תצפית מאוד מתוחכמת שיודעת לסגור מעגלי אש. נצייד את כל צוותי האיסוף במערכות שו"ב ששמה 'תמנון' שתדע להתחבר לצי"ד. נרחיב את יכולת המר"ס לכל הגזרות ולא רק לרמת הגולן. יש לנו היום חוות סימולטורים בבית ספר לאיסוף קרבי בסיירים כדי לדמות את תמונת המציאות".

הייתה למר"ס כבר תרומה מבצעית באירועים בגבול סוריה בחודשים האחרונים?
 
"כל האירועים שהיו ברמת הגולן האחרונים היו תוך שיתוף של מערכת המר"ס. לתצפיתנית בגבול סוריה אנחנו קוראים היום בקרית איסוף, בק"סית, כי ברמת הגולן אתה צריך יכולות אחרות. לפני זה היה צריך לסגור גזרה בארבעים דקות. היום אני רואה ומנטר את השטח כל הזמן ויודע לאן להסתכל. קח למשל את האירוע של מטען החבלה בצפון רמת הגולן בבוקר שבו נתפסה ספינת הנשק קלוס סי. הבק"סיות ראו את האירוע ושלחו את הכוחות ומנעו את פיצוץ המטען על כוחותינו".

איך נראית הפעילות של חיל האיסוף הקרבי בגבול סוריה לאור השינויים ההיסטוריים שמתרחשים בו אחרי ארבעים שנה של שקט?
 
"יש היום בגבול סוריה בליל רחב של צבא ומורדים. כשאתה רוצה לאתר אתה חייב לדעת שאתה מאתר חשוד ומישהו מופלל ולא אזרח תמים. אתה מכיר את הגזרה ולומד אותה ורואה מי נכנס לאזור שהוא לא צריך להיכנס. אותה בק"סית צריכה ללמוד טוב את הצד השני. אתה מבין את השגרה ומי ששובר שיגרה אתה עוקב אחריו. הבק"סית שהתגייסה לפני שלושה חודשים ועכשיו היא הקו האחרון לפני שחודרים לשטח ישראל".

מה היה החלק של חיל האיסוף הקרבי בפיגוע המטען נגד גדוד 202 של הצנחנים במג'דל שמס לפני מספר שבועות?
 
"התחקיר עדיין נמשך. היינו שותפים לאירוע הזה. הבק"סיות היו שותפות. בטוח שיש דברים שצריך ללמוד. הן ראו את ההגעה לגבול. אתה תמיד שואל את עצמך אם היית יכול לראות יותר טוב. בכלל, הבק"סיות מזהות הרבה אירועים ברמת הגולן וזה מונע הרבה אירועים. 70 אחוזים של אירועים בגבולות והגילוי שלהם זה אנחנו. אחרי כל אירוע אנחנו שואלים את עצמנו איך נוכל להשתפר בפעם הבאה. האנשים זה מה שמניע את הכול".

האם יש עבודת מטה להעתיק את מערכת 'רואה יורה', מערכת התצפיות והירי מרחוק המופעלת בידי התצפיתניות בגבול עזה, גם לגבול סוריה?
 
"זה עולה על שולחן הדיונים אבל כרגע זה פחות נחוץ לשם. 'רואה יורה' זה טוב לעזה שבה אין הרבה עומק עד לשטח הבנוי. קוטן הגזרה והמרחקים הקצרים מסייעים לרואה יורה בעזה. זה כן על השולחן אבל נכון לעכשיו אין כוונה להכניס רואה יורה לגבול הגולן".

אז בוא נעבור דרומה. מה התפקיד שלכם בסגירת הגבול המצרי במסגרת פרויקט "שעון חול"?

"בגבול מצרים החליטו על בניית המכשול והפרויקט הסתיים. בגדוד איסוף קרבי זה לא רק תצפיתניות. יש שלוש רגליים: חמ"לים עם מצלמות ומר"ס, מערך נייד המבוסס על כלי רכב ובלוני תצפית וגם בגבול מצרים אנחנו מפעילים בלונים כרעיון שלקחנו מעזה. הבלון מתרומם גבוה והוא סוגר שטח רחב. ויש את המערך הרגלי שעושה מארבים ותצפיות. בגבול מצרים יש את פלוגת הלוחמות היחידה בצה"ל, הפלוגה המגדרית הנשית היחידה. הן עושות אותה פעילות כמו הלוחמים. 72 או 96 שעות עם הציוד על הגב מתחת לרשת הסוואה במארב. עם הרגליים האלה אתה רוצה לסגור את הגבול. הגודל של הגבול הוא אדיר וזה פקטור משמעותי. מה שקשה זה יכולת סגירת המעגל המהירה. מצד שני יש בגבול הזה עומק. יש מבריחים שמצליחים לעבור ואז תופסים אותם בשטח ישראל. הם מנסים לאתגר אותנו כל פעם מחדש. רב הפעמים שהם מנסים הם נכשלים. אנחנו מאתרים אותם בזמן לפני שהם נכנסים ואז סוגרים עליהם מעגל עם הגורמים שעושים את הבט"ש. השליטה היא שליטה טובה על הגבול המצרי ואפשר לראות את זה בנתוני המסתננים. בסוף זה אותן שיטות של המחבלים והמבריחים. כל יום יש שם אירוע של ניסיון הברחה ולפעמים זה נגמר בירי".

באוגדה 91 אתם עדים לניסיונות של חיזבאללה לאסוף עליכם מודיעין בגבול? 

"בכל מקום מנסים לאסוף עלינו מודיעין. החוכמה היא ללמוד קודם כדי שלא נופתע. אנחנו צריכים להוריד לאפס את גורם ההפתעה. זה איסוף של תרנים ובלון. וגם באיו"ש יש בלון. בגבול לבנון יש משטר רוחות אבל גם שם נכניס בלון. כל חברה שיכולה למכור ויש לה מוצר טוב אנחנו בוחנים אותו. צריך לראות שהבלון נייד ומהיר ואפשר להרים ולהוריד אותו במהירות. אנחנו מקבלים בגבול לבנון מהמפקדים ציי"חים, (ציוני ידיעות חיוניות, א.ה.) ויוצאים לפעילות נייחת וניידת".

החיל ימשיך להתרחב גם לגבול האחרון?

"יש עוד גבול אחד שיום אחד תתקבל החלטה לבנות מערכות איסוף והוא הגבול הירדני. זה גבול של שלום ויש לנו שם מוצבים ואני מניח שנבנה שם מערך איסופי. החיל הולך לקלוט אמצעים. אתה צריך להתאים את עצמך לאויב שנעלם".

מה החיל עושה אם מחר בבוקר פורצת מלחמה? יש לו פקודות אופרטיביות?
 
"יש בחיל גדוד יחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות, א.ה.) סדיר, שהוא גדוד 869, גדוד האיסוף של פיקוד צפון, שבמלחמה מתנתק והופך לגדוד יחמ"מ. הם ייכנסו עם הכוחות איפה שיידרש. הם עובדים על פי ציי"חים שמגדירים להם וסוגרים שטח גדול. אם אתה נכנס עשרה קילומטרים פנימה. הצוותים האלה תפקידם לפתוח השטח קדימה". כרגע מסתכל תא"ל גיא בר לב בסיפוק על השינוי והגידול בחיל.
 
"מעניין לי מאוד ובעיקר מאתגר. האתגר הוא להתאים את עצמך כל הזמן למציאות המשתנה. צריך לחפש את ההזדמנויות. לא רק את הבעיות. האתגר יהיה איך אנחנו מבינים לפני מה הולך לקרות. כשיש לך משהו הוא עובד עד שלומדים את זה בצד השני. הם מתצפתים, מנסים לאתגר אותנו. באירוע הר וגיא ברג'ר ב-2005 פגעו במצלמות וכמו שבלבנון ירו על עמדות תצפית אתה בונה על גיבוים ומערכות נוספות. המודיעין הוא רבדים. יש את הרובד שיושב פה בבניין ליד, (אגף המודיעין א.ה.) החוכמה זה איך אתה מחבר את כל הרבדים. באמצעים שיש לי היום אני יכול להסתכל קילומטרים רבים לתוך שטח האויב. ועכשיו, אנחנו מחפשים צבע חדש לכומתה של חיל האיסוף הקרבי, אחרי שכולם לקחו לנו כמעט את כל הצבעים".

You might be interested also