צו השעה - חלוקת תדרים

עולם ה-IT קשור לעולם התקשורת יד ביד - אם אחד לא מתקדם, גם השני לא. "מה שמונע היום בהיבט הטכני מיישום רשת דור 4 בישראל הוא נושא חלוקת התדרים", אומר סמנכ"ל המכירות בבינת תקשורת מחשבים שאחראי על גופי הביטחון והטלקום. בראיון לישראל דיפנס, מסביר אזולאי על ההכנות שעושות חברות הסלולאר לקראת רשת דור 4, על המעבר של העולם הביטחוני ל-COTS ועל השימוש ב-BOT ככלי פיננסי למימון פרויקטים טכנולוגיים

חן אזולאי (יח"צ)

בעידן של האטה כלכלית, חברות מסחריות וגם ממשלות עוברות לתפיסת שימוש ב-COTS בתחום ה-IT - כלומר, שימוש במוצרי מדף קיימים במקום פיתוח מוצרים ייעודיים. כך גם במערכת הביטחון. במציאות כזו, החלק הכי חשוב בפרוייקט הופך להיות האינטגרציה, ולא פיתוח המוצר. תפסנו לשיחה את חן אזולאי, סמנכ"ל המכירות בבינת תקשורת מחשבים שאחראי על גופי הביטחון והטלקום כדי להבין טוב יותר את עולם הסלולאר בישראל לקראת יישום רשת דור 4, את פרויקטי ה-BOT של צה"ל וגם להבין מדוע חברות אינטגרציה בארץ לא מייצגות יצרנים סיניים.

האם רשתות הסלולאר בארץ מוגנות מפני התקפות סייבר?

"מנקודת מבט של שותף טכנולוגי שעובד עם כל חברות הסלולאר בארץ, מושקעים הרבה מאד כספים באבטחת מידע. בעיקר במערכות הקול והנתונים שהן עיקר הפעילות. החברות משקיעות באבטחה של האתרים הסלולאריים, של המידע שעובר ברשת, של השימוש בכרטיסי הסים ואבטחה של מכשירי הקצה. מדובר בהשקעות של מליוני דולרים. בינת עושה חלק מהפרויקטים הללו. החברות יודעות שאם תהיה פירצה, זה יפגע בכל המערך העסקי ובמוניטין שלהן", אומר אזולאי.

"ברשתות דור 4 שיתבססו על טכנולוגיית LTE, הכל יהיה יותר מוצפן כי כל התעבורה עוברת ל-IP. זה מאפשר ומחייב הוספת רבדים של אבטחת מידע. צריך להבין שזה עולם מבוסס תקנים. כולם עובדים עם תקנים של יצרנים גדולים כמו נוקיה, אריקסון ואחרים. אתה מתחיל לראות במערכות הללו רבדים של פיירוול, הצפנה ומרכיבים שלא היו בעבר כאשר לא עבדו ב-IP".

למרות ההשקעה באבטחת הרשת ותשתיות ה-IT בצד חברת הסלולאר, אזולאי מסביר שהחוליה החלשה היא מכשיר הקצה של המשתמש. "הסמארטפון הוא כמו מחשב עם כל הנתונים של המשתמש ועם אפשרות להיכנס לרשת של הארגון. אחד הפתרונות שאנחנו משווקים הוא מחיקה אוטומטית של הטלפון בעת אובדן. מדובר באיום הרבה יותר גדול מהאזנה לרשת הסלולאר. פתרון נוסף שאנחנו עובדים עליו עם שותף שלנו, הוא הצפנה של השיחות באמצעות תוכנה שמותקנת על מכשירי הקצה בשני הצדדים של השיחה. זה פתרון שמתאים לארגון עסקי ממוצע", אומר אזולאי.

דבריו של אזולאי נאמרים על רקע דיווחים בתקשורת העולמית שחושפים כי חלק מהיישומים הקיימים בחנויות של אפל או גוגל הם למעשה זיופים שמאפשרים להאקרים נקודת כניסה למכשיר הסלולארי. "לא משנה כמה תאבטח את הרשת, אם המכשיר לא מוגן, אתה חשוף".

מעבר לדור 4 בישראל

בהיבט של מעבר חברות הסלולאר הישראליות ל-LTE, אזולאי מגלה שבינת מספקת הרבה פתרונות בתחום זה . אמנם היא לא מקימה את רשת הליבה, אותה מקימה חברת הסלולאר יחד עם יצרניות הציוד כמו נוקיה סולושנס (חברת סלקום) או אריקסון (פרטנר / פלאפון), אבל היא מספקת מגוון שירותים משלימים. "אנחנו מעורבים לדוגמא בפעילות של חברת פרטנר בתחום. פרטנר מוכנה לדור 4 מבחינה טכנית (השקעה של כ-650 מליוני ש"ח לפני רכישת פרוסות התדרים). אנחנו אמנם רק חלק מהפרויקט, אבל הם מוכנים לרשת LTE אמיתית לאחר שביצעו ניסויים והוכיחו יישימות", מסביר אזולאי.

למרות המוכנות של פרטנר, הגורם המעכב כעת את יישומה של רשת דור 4 בישראל הוא הקצאת תדרים על ידי משרד התקשורת. ה-LTE הישראלי צריך להיות באזור ה-1800 מגה הרץ ומכרז להקצאת פרוסות תדרים צריך להתפרסם בחודש יוני הקרוב, כאשר התדרים יחולקו בפועל בנובמבר השנה. (כתבות מפורטות בנושא אפשר למצוא בדה-מרקר וגלובס).

"ההצלחה של הדור הרביעי תלויה ביחידות הקצה - הסמארטפונים והטאבלטים. קח לדוגמא את ההצלחה של ה-GSM על פני ה-CDMA או ההצלחה של רשתות ה-IP על פני רשתות ה-ATM. הכל בסופו של דבר יקום או יפול על זמינות התקני הקצה, המחיר שלהם והתפוצה שלהם", אומר אזולאי.

תחום נוסף בעולם הסלולארי בו עוסקת בינת תקשורת מחשבים הוא רשתות איתותים לרכבת. מדובר בפתרונות GSM-R ייעודיים לעולם הרכבות. "התפקיד של מערכת איתותים הוא לאפשר למפעיל הרכבות לנהל את מערכת הפסים שלו בצורה מיטבית", מסביר אזולאי. "כיום רכבת ישראל נמצאת בצומת דרכים - האם להוסיף עוד פסים או לחילופין להקים מערכת איתותים מתקדמת שתאפשר ניצול טוב יותר של הפסים הקיימים (הרכבת תקבל מהמדינה 11.7 מיליארדי ש"ח בשמונה השנים הקרובות לטובת שדרוג תשתיות)", אומר אזולאי.

"הרכבת רוצה להקים רשת סלולארית מבצעית לטובת האיתותים בפסי רכבת. היום הדרך לנהל את מערך האיתותים ברמה של רכבת נוסעת לא מאפשרת נצילות גבוהה של הפסים (אפשר לראות מה קרה ב-2012 כאשר הייתה תקלה במערכת האיתותים). מדובר במערכת שמשפרת גם את הבטיחות. אלו פתרונות שמיישמים כבר הרבה שנים באירופה".

לצורך הבהרה, מדובר במערכת איתותים שרוכבת על תשתית סלולארית עצמאית שהרכבת מפעילה לצרכים תפעוליים בלבד. לא מדובר בתשתית לצורך העברת שיחות או גלישה. מערכת כזו מאפשרת ניתוב מיטבי של הרכבות בארץ בזמן אמת. הרכבת כבר מוכנה עם התשתית, אבל אין לה תדר. לאחרונה אף ניסתה רכבת ישראל לרכוש תדרים ישירות מצה"ל במסלול עוקף משרד התקשורת שמפעיל את ועדת התדרים - על כך באתר telecomnews.

האם המגזר הביטחוני עובר ל-COTS בתחום ה-IT?

היות ובינת היא אחת מחברות האינטגרציה הגדולות בישראל ואזולאי הוא האיש בבינת שמכיר טוב את המגזר הביטחוני, שאלתי אותו לגבי המעבר בפועל לפתרונות COTS בתחום ה-IT במגזר זה. "אם פעם הייתה גישה לעשות בבית ולקנות פחות בחוץ, הבינו במערכת הביטחון ששיתוף פעולה עם התעשייה מביא לפתרונות יותר יעילים. אתה יכול להטמיע את המערכות של היצרנים בצורה ייחודית שמתאימה לארגון. אין סיבה לא להשתמש בידע שנצבר אצל יצרנים אמריקאים או אירופאים במהלך השנים. מדובר ביצרנים שמתמודדים עם מגוון רב של לקוחות בעולם ויש להם הרבה ניסיון. היתרון הוא לעשות אינטגרציה שמתאימה ללקוח", מסביר אזולאי.

האם אתם מתכוונים לייצג יצרנים סיניים?

אחד המאפיינים של שוק ה-IT הישראלי הוא העדר יצרנים סיניים. מדובר בחברות ענק כמו ZTE או Huawei שהיקף הפעילות שלהן בשוק הטלקום וה-IT העולמי גדול יותר מאשר זה של סיסקו, ג'וניפר תומפסון או כל יצרן מערבי אחר. ולמרות זאת, בישראל לא עובדים אתם. למה? ובכן, התשובה הרשמית שקיבלנו ממקורות במערכת הביטחון היא כי חלק גדול מהציוד נרכש באמצעות כספי סיוע אמריקאים ולכן הם מממנים יצרנים אמריקאים. הסבר חלופי יכול להיות סביב ההשערה כי חברות סיניות עוסקות בין היתר בריגול לטובת המשטר בבייג'ין (כאילו האמריקאיות לא - ראו מקרה סיסקו-NSA) כפי שלכאורה ארע באוסטרליה שמנעה מחברות אלו להשתתף במכרזים של המדינה.

"השיקולים שלנו בבחירת יצרן הם טכנולוגים בעיקרם", מסביר אזולאי. "אם ברובד הטכנולוגי יש ליצרן ערך מוסף לסל השירותים שלנו, אנחנו בודקים התאמה שלו לדרישות הלקוח הישראלי. לפני כמה שנים שקלנו לעבוד בשוק הטלקום בארץ עם יצרנים סיניים, אבל לא הייתה בשלות לכך מצד הלקוחות. אנחנו כל הזמן בוחנים שותפויות עם יצרנים מכל העולם במטרה לייצר לעצמנו ערך מוסף מול הלקוח הישראלי".

מה דעתך על השימוש של מערכת הביטחון בשיטת המימון BOT?

אחת המגמות שרואים במערכת הביטחון בשנים האחרונות בכל הקשור למימון היא מעבר לפיתוח פרויקטים בשיטת BOT. מדובר בשיטה שבה קבלן אזרחי מקים את הפרויקט ומממן אותו למשך כמה עשרות שנים (לרוב 25 שנים) ובסופן הוא מחזיר את הפרויקט לניהול המדינה. ככה מממנים את כביש 6, את מתקני התפלת המים וגם את פרויקטי התשתית של מעבר צה"ל לנגב.

"צריך להבין שמדובר במנגנון פיננסי לא פשוט מצדה של המדינה. היא צריכה למצוא קבלן עם יכולות טכניות ולוגיסטיות, אחד כזה שיש לו מספיק הון עצמי או יכולת גיוס הון, וגם קבלן שיוכל לתפעל מתקן צבאי לאורך עשרות שנים ברמת SLA מאד גבוהה. זו הסיבה שהשימוש בכלי כזה הוא לרוב בפרוייקטים תשתיתיים שעולים הרבה מאד כסף למדינה. לטעמי הצבא משתמש בצורה מדודה בכלי הזה", אומר אזולאי.

"מנגנוני הבקרה עלינו כקבלן אזרחי בעיר הבה"דים מאד נוקשים. מדובר בהתחייבות לפרמטרים של SLA בכל סביבה - החל בחדר האוכל של החייל, דרך כיתת הלימוד ועד לחדר המגורים שלו. לכל תהליך בסביבות האלו מוגדר SLA שמוטמע בתוך מערכות הניהול של הבסיס. האם מפקד בסיס נמדד היום על בסיס מנגנוני SLA כמו שאנחנו כקבלן אזרחי נדרשים לעמוד בהם? אני בספק. מבחינת מערכת הביטחון מדובר בפתרונות יעילים יותר מאשר החלופה לנהל את הפרויקטים הללו בעצמה".

You might be interested also