צה"ל גלובלי

בעידן של ארגוני טרור בינלאומיים, צה"ל חייב לסגל יכולות תקשורת שיאפשרו לו לפעול גם במתארים שהם לא "צמודי גבול". כחלק מהמציאות הזו, גדוד "אמירים" של אגף התקשוב מסייע ליחידות צה"ל לפעול בכל נקודה על פני הגלובוס

"אנחנו יודעים לעבוד בכל מקום על גבי הגלובוס", אומר סא"ל עומר כהן, מג"ד גדוד אמירים באגף התקשוב. הגדוד שפועל תחת יחידת "חושן" ביחידת לוטם, שהיא היחידה הטכנולוגית הגדולה ביותר בצה"ל, אחראי על תקשורת ניידת, כולל עורקי תקשורת טקטיים כמו אפיק רחב (מתבסס על טכנולוגית WiMAX), תקשורת לוויינית (תקש"ל) ועוד מגוון מערכות ברוחבי פס משתנים. מדובר בשירותי תקשורת טקטיים מתקדמים לתמיכה ביחידות מיוחדות, וגם בתצורות רחבות יותר כמו חפ"ק או משלחת. לצד אמירים פועלים עוד שני גדודים תחת חושן - איתנים וצמרת.

איתנים הוא ה'בזק' של צה"ל שמספק תשתית נייחת, וצמרת מספק שירותי תקשורת למטכ"ל, כולל יכולות ממסר מוטס. אחת הפעולות של גדוד אמירים שאפשר לחשוף, היא משלחת צה"ל לפיליפינים שפעלה בחודש נובמבר שנה שעברה. הגדוד סיפק את כל מערכות התקשורת למשלחת דרך מערכות לווייניות שנקראות "סייר חלל". על הפעלת המערכות הלווייניות אחראית פלוגת התקשורת האסטרטגית (תקש"ס) אשר מרבית האנשים הפועלים במסגרתה הם טכנאים או הנדסאים.

"הם פרוסים בשטח עם טרמינלים לווייניים", אומרת סרן נטלי עזריה, מפקדת הפלוגה. "בפלוגה יש 30 חיילים. לפיליפינים יצאנו שני אנשי קבע ועוד שניים בסדיר. סך הכול למשלחת יצאו 140 חיילים מפיקוד העורף וגם רופאים ואחיות. פרסנו מחנה לכל דבר שתפקד כבית חולים שדה. הכול היה הרוס. לא היו מים ולא חשמל. מזגן שם נראה כמו מדע בדיוני.

"מערכת 'סייר חלל' נפרסה, ולאחר 20 דקות היינו מחוברים ללוויין 'עמוס' שסיפק תקשורת לטלפונים, אינטרנט ושיחות וידאו. אלו מערכות מבצעיות. אי אפשר לשלוח משלחת לחו"ל עם רופאים שצריכים לנתח ולהתייעץ במהלך הניתוח עם רופאים מהארץ ללא ציוד מתאים. מחסור בתקשורת זו לא אופציה". המשלחת טיפלה ב-2686 אזרחים פיליפינים, מתוכם 848 ילדים וביצעה כ-60 ניתוחים. לצד מערכות אסטרטגיות של תקש"ל, הגדוד יודע לספק עם אתרי סלולר ניידים על גבי משאיות או ג'יפים וגם לתפעל בלונים.

"המטרה היא לתת כיסוי מרחבי סלולרי", אומר עומר. "פלוגת התקש"ס משלבת טרמינלים לוויינים מכל הסוגים, צרי ורחבי סרט. פלטפורמות של ג'יפים, ערכות קרקעיות, גם בים ובאוויר יש שת"פ עם הזרועות האחרות. אנחנו מכירים את כל הערכות הלווייניות שיש בצה"ל. "הייעוד של הגדוד הוא לגבות מרחבים פיקודים מטכ"ליים. ההנחה היא כי במלחמה נספוג התקפות על אתרי תקשורת, ואנחנו אמורים לספק המשכיות. יודעים להתחבר לצרכנים במרחב ולתת להם קישור אחורה לחפ"ק. היום הכול מבוסס רשת - אם אין תקשורת, יש פלטפורמות מבצעיות מבוססות על צי"ד שנעצרות בשטח".

בגדוד מסבירים כי אלו יכולות שאין לפיקוד או לחטיבה. "בסופו של תהליך זה יגיע", מסביר עומר. "הכול עניין של תקציב וסדר עדיפות. זה יגיע גם לפיקודים בסוף". נקודה נוספת שמעכבת את הפריסה של מערכות תקש"ל בצבא היא פשטות ההפעלה. בצה"ל עובדים עם טרמינלים אזרחיים של חברות כמו גילת, שעושים להם התאמות ייחודיות. אם על פניו ההפעלה נראית פשוטה, עומר ונטלי מסבירים שתפעול ערכה לוויינית תחת אש זה לא עניין פשוט.

"אי אפשר פשוט 'לזרוק' על חייל חי"ר מערכת כזו ולצפות שהוא יתפעל את זה. הציוד אמנם הולך ונהייה יותר פשוט, אבל זה עדיין לא שם. בעתיד תהיה פחות התעסקות מול הלוויין, אבל זה ייקח זמן. יש הרבה מניפולציות מול האלומה של הלוויין, כיוון הספקים, והתאמות מול התחנה שקולטת את הלוויין".

אתם משתמשים גם בכלים לא מאוישים כגיבוי או השלמה ללוויין?
 
"תעבור לשאלה הבאה".

היות וכדי לספק תקשורת לוויינית רציפה צריך שיהיה כל הזמן לוויין באזור, עולה השאלה האם צה"ל מסתמך רק על לוויינים ישראלים, או שמא יש שיתוף פעולה עם לווייני תקשורת של מדינות אחרות? בשל רגישות הנושא, החליטו בצבא לא לענות על השאלה, ולהסתפק באמירה שאפשר לספק תקשורת רציפה מכל מקום בעולם. "אנחנו יודעים לעבוד במגוון תצורת, IP , E1 ואחרות. אפשר להעביר טלפון, אינטרנט צבאי ואזרחי ושיחות וידאו 24/7. הגדוד תומך גם בפעילויות של הצבא עם נאט"ו או תרגילים של חיל אוויר בחו"ל", מסביר כהן. "ההערכות של הגדוד כוללות גם התמודדות מול יכולות אויב. בכל גזרה יש הערכת מצב מודיעינית ויש יכולות לחמוק מל"א ועוד פתרונות לפעולה בסביבה עוינת".

פלוגה נוספת בגדוד היא "מרחב". מדובר בפלוגה האחראית על תחנות הקליטה הלווייניות בהן קולטים את כל הטרמינלים של צה"ל ומשם התשדורת מפוזרת בתמסורת SDH קרקעית ליעד. "זה משהו ייחודי בצה"ל. עד לפני כמה שנים הצבא נשען על יכולות אזרחיות , היום צה"ל עצמאי ביכולות הקליטה של הלוויין", מסביר כהן. "הגדוד דומה בארכיטקטורה לצבאות אחרים בעולם. יחד עם זאת, בצבאות אחרים כמו ארה"ב או בריטניה מדובר בפעילות יותר רחבה בגלל אופי הפעילות. צה"ל מאד מתקדם בפתרונות לדרג הטקטי, גם בתחום הסלולר".

פלוגת מרחב גם אחראית על שידורי עוצמה גבוהה בתחום החד פס (AM). אלו שידורים לטווחים ארוכים לתקשורת עם מטוסים, ספינות, צוללות, יחידות מיוחדות וכן הלאה. יש כמה אתרים כאלו בארץ שמיועדים לטווחים של אלפי קילומטרים. לפני הלוויין זה היה האמצעי היחיד שבו צה"ל יכול לשדר מחוץ לגבולות ישראל. חלק מהכוננות של הגדוד כוללת גם אפשרות לפעול בצורה רציפה גם בתרחיש של מעבר בין מדינות. "תן לנו אוכל, מים וחשמל ואנחנו ממשיכים לעבוד. עושים תרגילים גם בתרחישים כאלו. מנסים לתרגל כל מיני תרחישים. "הפיליפינים זה לא אזור מיקוד של צה"ל, והייתה לנו אפשרות להתנסות", אומר כהן.

על השאלה האם הגדוד מסוגל לתמוך גם בהיקפים של מפקדת העומק, אומרים בתקשוב שהוא בנוי לכל משימה, בכל היקף.

יתירות? 

"הבעיות של הטכנולוגיה הלוויינית ידועות, וממה שסובל לקוח של YES, גם אנחנו סובלים. יש לנו אלמנטים שיכולים לצמצם את הבעיות שיש במערכת אזרחית. יש לנו יותר יתירות, אבל לא מלאה. לפעמים צריך להביא עוד כלי או מערכת, זה תלוי במשימה", מסביר כהן. אין ספק כי בצה"ל מבינים את היתרונות של תקשורת לוויינית ובגדוד אמירים מסבירים כי המטרה היא להפוך את התקשורת הלוויינית למוצר המוני. "לוויין לכל מ"מ זו השאיפה", אומר כהן.

"במדבר, בים ובכל מקום. איפה שאתה נמצא, תוכל לפתוח עורק תקשורת. היום אין את היכולות הללו ברמת מ"מ, מלבד מצבים מסוימים מאד רק כדי לייצר תמונת מצב בזמן אמת. אלו פתרונות ברוחב סרט צר מאד. היום מכוונים למערכות ברמת הגדוד עם פס רחב. צריך לזכור כי בהיבט התקשוב, תא שטח חטיבתי במרחב תמרון לא עולה על שבעה קמ"ר. כאן אין בעיה. האתגר הוא לשדר אחורה למרחקים יותר גדולים לחפ"ק. בעידן של צי"ד זה קריטי".

אתגר נוסף של הגדוד הוא לבצע התאמה בין ציר הטכנולוגיה לשטח. אימוץ טכנולוגיות חדשות מול דרישות מבצעיות הוא לא תמיד איזון שקל להשיג, במיוחד בסביבה צבאית. "צריך גם לשמר את כשירות ההון האנושי ולהשיג עצמאות בהפעלה של מערכות. התמיכה של חברות אזרחיות בצבא צריכה להיות מינימלית", מסכם כהן. 

You might be interested also

The G-7 leaders meeting in Cornwall on Sunday. Photo: REUTERS/Phil Noble/Pool

G7 leaders unite against Russian ransomware attacks 

In the joint statement issued at the end of the summit, the leaders of the seven wealthiest countries in the world demanded Russia to identify and disrupt ransomware criminal networks operating from within its borders, and hold those networks accountable for their actions