"פני יאנוס" - דו פרצופיה של איראן

כאנטי-תזה לפנים המחייכות כלפי המערב איראן עדיין ממשיכה בפעילויות אנטי מערביות ובתמיכתה בטרור – מי היא איראן האמיתית?

אנוס היה אל ברומא העתיקה ובמיתולוגיה הרומית הוא שימש כאל השערים. דמותו תוארה כבעלת שני פנים, המצביעים על כך שדלתות ושערים פונים בו זמנית לשני כיוונים. יאנוס זכה לכבוד רב ברומא העתיקה, ודמותו כפולת הפנים הייתה חקוקה בשערי הכניסה לעיר, וכן על גבי מטבעות רומיים. בחלק מהתיאורים הקדומים מופיע אחד מפרצופיו של יאנוס כמזוקן והשני כמגולח למשעי. נראה כי בשל כך פירושו של הביטוי "פני יאנוס" הינו דו-פרצופיות, התואמת את אישיותו של יגו הנבל במחזה "אותלו" של שייקספיר.

מכל מקום, הראשון שהשתמשו כלפיו בביטוי זה היה הקיסר הרומי קונסטנטינוס הראשון ("הגדול"), שחי במאה הרביעית לספירה, אשר השליט את הנצרות כדת הרשמית של הקיסרות הרומית. הוא זכה לכינוי זה בשל מדיניותו הדתית האמביוולנטית: כלפי הכנסייה הוא התייצב כנוצרי לכל דבר, אך כלפי חוץ ניתן היה להבין כאילו עודנו פגאני.

כך אף פניה של איראן. נשיא איראן רוחאני, ושר החוץ שלו מוחמד זאריף, מציגים כלפי המערב פנים מפויסות ומחויכות. פנים אלה, שלכאורה מגולחות למשעי, יוצרות במערב רושם של מתינות ופתיחות. מנגד, המנהיג חאמינאי וארגון "משמרות המהפכה" מייצגים את פניו הקנאיות של האסלאם השיעי. מדיניותה הרדיקאלית של איראן מצאה את ביטויה לאחרונה בשני אירועים.

האירוע הראשון - על פי דיווח סוכנות הידיעות רויטרס - הינו ההסכם שאיראן סיכמה בחודש נובמבר האחרון עם נורי אל-מאליכי, ראש ממשלת עיראק, למכור לעיראק נשק ותחמושת בשווי 195 מיליון דולר. קיום ההסכם הוכחש על ידי שלטונות טהרן. אך בבגדד, לא הכחישו אותו אף שלא אישרוהו. מכל מקום, בוושינגטון הביעו דאגה בקשר לכך. דוברת מחלקת המדינה, ג'ן סאקי (Jen Psaki), אף אמרה: "אם הדיווחים נכונים, הם מעוררים דאגות רציניות. כל העברת כלי נשק מאיראן למדינה שלישית הינה הפרה ישירה של החלטת מועצת הביטחון...". דיווח סוכנות רויטרס, במידה ויאומת, יחזק את התחושה כי עיראק הופכת יותר ויותר להיות בת חסות של איראן, על כך הצבעתי לאחרונה במאמרי "חור שחור במרחב האסלאמי" (רפאל אופק, ISRAEL DEFENSE, 1/3/2014).

האירוע השני (5 למרץ) הינו השתלטות "שייטת 13" וספינות חיל הים הישראלי מול חופי סודאן על ספינת המשא Klos-c , ששייטה תחת דגל פנמה. הספינה הובילה מאיראן רקטות ארוכות טווח, שהוסתרו מאחורי שקי מלט, ואשר היו מיועדות להימסר לארגון ה"ג'יהאד האסלאמי" ברצועת עזה. בכך הוכיחה איראן כי לא זנחה את מדיניות תמיכתה בטרור. אכן, מבצע מוצלח מנע הגעתו של נשק בעל יכולת איום אסטרטגי על מדינת ישראל לידי ארגון טרור קיצוני. כמו כן, היה בו כדי להגביר משמעותית את כושר ההרתעה הישראלי במישור המודיעיני והמבצעי כאחד. עם זאת, החלטת ממשלת ישראל על חשיפתו המלאה של המבצע בפני התקשורת נועדה לקעקע את מאמץ ההונאה של המשטר בטהראן, שנועד לזכות מהמערב בלגיטימציה של תכנית הגרעין. מסתבר, כי ארה"ב הייתה שותפה לתכנון המבצע. לדברי ג'ן סאקי: "פעולות הצבא והמודיעין שלנו תואמו באופן הדוק עם המקבילים שלנו בישראל, שבסופו של דבר לקחו פיקוד." היא וכן ג'יי קרני (Jay Carney), דובר הבית הלבן, התייחסו לסוגיית המו"מ עם איראן, ואמרו כי "בעוד שארצות הברית ממשיכה במאמצים לפתור את סוגיית הגרעין האיראני באמצעים דיפלומטיים, היא ממשיכה להיאבק בפעולות של איראן בתחום הפצת נשק וטרור, המערערות את יציבות האזור".

אולם, ניתן היה להבחין בדו הפרצופיות של טהרן כבר בימים שלאחר שהייתו של רוחאני בארה"ב במסגרת העצרת הכללית האחרונה של האו"ם (ספטמבר 2013). זאת, לאור קריאות "מוות לאמריקה" של "משמרות המהפכה" בטהראן, ונאום חאמינאי שבו כונתה ישראל "כלב שוטה". אך אובמה והמערב התעלמו מכך. עוד מן הראוי לציין, כי במסע הבחירות שלו לנשיאות הבטיח רוחאני יתר ליברליות וחופש ביטוי באיראן. אולם כפי שקבע לאחרונה מזכ"ל האו"ם, באן-קי-מון, מאז שהחל רוחאני לכהן כנשיא לפני יותר מחצי שנה, גבר משמעותית קצב ההוצאות להורג באיראן והסתכם ב-529 איש. לפיכך, נשאלת ביתר תוקף השאלה: מיהי איראן האמתית: זו אשר רוחאני וזאריף מבקשים להציג או זו של "משמרות המהפכה"?

לכאורה, ניתן לטעון כי פועלים במשטר האיראני שני זרמים: מתונים וקיצוניים. אולם כנראה שאין לטענה זו רגליים, מכיוון שהמשטר באיראני עדיין מרשה לעצמו לדכא בקשיחות את מתנגדיו בתוך ארצו. נראה אפוא, כי העובדות מצביעות על כך שהקנאות השיעית הינה אימננטית במשטר השיעי בטהרן, וכי החיוכים כלפי המערב אינם אלא הונאה.  סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר

You might be interested also