"עדיין אין מסה קריטית בבאר שבע"

ד"ר ארנה בארי מחברת EMC, מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה וטוענת כי היא לא עומדת במחוייבות שלה לקדם את פיתוח המרכז הטכנולוגי בבאר שבע. "אי אפשר לזרוק הכל על האוניברסיטה ועל החברות המסחריות. הממשלה חייבת ליישר את הלו"ז והיא חייבת להיות שקופה מול הסקטור המסחרי"

"בכל פעם שהממשלה נכשלת, היא מוצאת את החברות העסקיות עומדות מולה. כך זה גם בבאר שבע. מייצרים חזית שקולה , משותפת, כדי להתמודד עם הממשל", כך פותחת ד"ר ארנה בארי את דבריה בכנס "מעבר צה"ל לנגב - אתגרים והזדמנויות" שיזם מגזין ישראל דיפנס, זאת השנה השנייה ברציפות.

כסגנית נשיא בחברת EMC ומנהלת מרכזי תחום החדשנות והצמיחה במרכזי החדשנות של החברה. בארי נחשבת לאחד הגורמים העיקריים שדוחפים את פיתוח המחקר הטכנולוגי בנגב. "זה מהלך ממשלתי. זה לא מהלך של משרד הביטחון. הוא מרכיב חשוב, אבל הוא חלק מהתהליך. צריך לתת עדיפות לנגב. זה כולל את המעבר של צה"ל לנגב. הרעיון הוא למכור שטחים של המדינה במרכז כדי לחדש את התשתיות הדיגיטליות של הצבא", אומרת בארי. "זה מהלך שנותן עדיפות לנגב. הוא דורש השקעות בבאר שבע על חשבון השקעות במרכז הארץ.

"כל חברה רב לאומית שעושה כאן השקעה שמבוססת על כלכלת ידע, מתבססת על מערכת יחסים הוגנת עם הממשלה. כלומר, אם הממשלה רוצה לקדם דברים, מערכת היחסים צריכה להיות בתחושה של שותפות.

"שיטת ההקמה בבאר שבע הייתה בניית עוגנים ומרכזי ידע בב"ש שמתבססים על יכולות של הארגון. התחום הראשון הוא ביג דאטה. הוקמה קבוצת מחקר במסגרת הפעילות של RSA, כולל פתרונות בתחום הסייבר והענן. כדי להביא לכאן את EMC, הגיע מנכ"ל החברה פעמיים. EMC התחייבה לשכור קומה מחברת גב ים וזה אפשר לגב ים לקבל מימון מהבנקים לפרוייקט. עשינו זאת מתוך אמונה במקום ובהון האנושי.

"היום האתר של EMC מונה יותר מ-110 עובדים. מרבית כוח האדם הם סטודנטים מהאוניברסיטה. כ-20 עובדים הם בתארים מתקדמים. אנחנו משקיעים בכוח אדם צעיר. אבל הממשלה צריכה לקחת חלק בזה כדי לקדם את כלכלת הידע. היא צריכה להכיר בדחייה בלו"ז אליו היא התחייבה. חברות עשו כאן השקעות. המחוייבות של הממשלה היא ללוות את התהליך עד להיווצרות מסה קריטית.

"אנחנו עדיין בשום מקום. תפקידה של הממשלה הוא לייצר כאן ביקוש. להעביר את הצבא, להשקיע בתשתיות. צריכה להיווצר כאן תחרות כדי שהמוצרים שיוצאים מכאן יהיו ברמה בינלאומית. יש התקדמות, אבל היא צריכה קצב אחר. צריכה להיות יותר שקיפות. המעבר הוא לא תפקיד משרד הביטחון, אלא של הממשלה.

"יש דחיות בלו"ז. יש שחיקה גדולה בסיוע שהמדינה נתנה כי פג תוקפו. התשתיות היו צריכות להסתיים ואין כאן מסה קריטית. אי אפשר לזרוק הכל על האוניברסיטה ועל החברות המסחריות. חייבים ליישר את לוחות הזמנים. "כל פעילות צבאית באזור דוחה ביקורים בינלאומיים באזור. בכל פעם יש השבתה של 6 חודשים לפחות בהחלטות של החברות. זו דחייה שדורשת התאמה בהקשר של מבצע 'צוק איתן'. הסקטור הפרטי יגיב בצורה חיובית לשקיפות מצד הממשלה".

You might be interested also