סופו של עידן הכטב"מ הישראלי?

האם אנו עדים לתחילת סוף עידן ההובלה העולמית של תעשיית הבלתי מאוישים הישראלית? ארה"ב, סין ואירופה מזהות את הפוטנציאל הכלכלי בתחום, ומפנות את המיקוד שלהן לייצוא, על חשבון החברות הישראליות. ובינתיים, מדינת ישראל יושבת מנגד על הגדר. על השאלה מה צריך לעשות בנדון, ינסו לענות בכירי התעשייה והאקדמיה בכנס הבלתי מאוישים של ישראל דיפנס שיתקיים בשבוע הבא

מל"ט ה-X-47B העתידי של צבא ארה"ב - ויקיפדיה

ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות את השוק העולמי של הכלים הבלתי מאוישים, אך לא לעולם חוסן. התעשיות האמריקאיות שמות פעמיהן לייצוא לאחר שממשל אובמה החליט לקצץ בתקציב הביטחון, התעשייה הסינית הופכת להיות שחקן משמעותי בתחום הכטב"מים עם מספר עסקאות שנסגרו כבר במזרח התיכון, וגם אירופה מבינה את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתחום זה. על פניו, נראה כי מדינת ישראל אשר אחראית גם על עידוד הייצוא הביטחוני, נשארת אדישה. משרדים כדוגמת משרד המדע ומשרד הכלכלה, כלל אינם מודעים למעורבות הנדרשת לשימור מעמדה העולמי של ישראל.

מטוס לביא בלתי מאויש?

לאור זאת, נשאלת השאלה מה צריכה מדינת ישראל לעשות כדי לשמר את המובילות של תעשיית הבלתי מאויישים הישראלית? פאנל מיוחד במסגרת כנס הכלים הבלתי מאוישים של מגזין ישראל דיפנס ינסה לספק תשובה. האם שימור ההובלה העולמית בתחום זה הנו משימה לאומית? במושב המרכזי של כנס UVID אשר יערך בסוף היום (14:30 עד 16:30), ידונו בכירי התעשייה, מומחי תוכן ומובילים מהאקדמיה בסוגיות שצריכות, לטענתם, לקבל פוקוס מממשלת ישראל בתחום הכלים הבלתי מאוישים.

אלעד אהרונסון, שאול שחר, פנינה שנהב, פרופסור דניאל ויס ויו"ר הכנס אלון אונגר, ינסו לענות על שאלות נוקבות – כמו למשל האם מדינת ישראל צריכה לפתח את ה"לביא" הלא מאויש הבא? כיצד ניתן להגדיל את השוק העולמי? ומהו חלקה של המדינה בפעולות אלה?

גם סוגיית חוסר שיתוף הפעולה והסנכרון בין המוסדות האקדמאים בדגש על הפערים הנפתחים במדינת ישראל מול העולם תעלה בדיון. מסתבר, למשל, כי למרות הדחיפות הלאומית לאיחוד כוחות ומוחות, בוחרת האקדמיה הישראלית לפעול בצורה מבוזרת. הדבר בולט בפרט לאור המאמץ הרב הנעשה בעולם כולו להתפתחות דווקא בתחום זה. למעשה, אין היום באקדמיה מסלולים ייחודיים (כמו בסייבר) לתחום הבלתי מאוישים, ופרט למקרים בודדים אין גם מסלולים רב-תחומיים חוצי פקולטות כדי לספק פתרונות חדשניים בתחום.

היבט נוסף שידון בהיבט של התעשייה, הוא האיזון בין הצורך בייצוא לצורך בביטחון. האם נכון להקל על הייצואנים את כבלי הביטחון אותם אוכף האגף לפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון לאור הקיצוץ בתקציב הביטחון הישראלי, התחרות העולמית וההתבססות המוחלטת של התחום על הכנסות מייצוא? זאת, לאור עלייתם של ארגוני טרור כמו דעאש, חיזבאללה, חמאס ואחרים המנסים לשים את ידם על טכנולוגיה מתקדמת. מספיק לבחון את השלל שנפל בידי דעאש בעיראק כדי להבין מה קורה אם ארגון כזה משיג טכנולוגיה ישראלית. אין ספק, בעיה לא פשוטה לפתרון.

ומה עם 'הסדרת' הפעילות העסקית של חברות העוסקות בבלתי מאויישים? האם יש מקום להתערבות ממשלתית לצורך הסדרה וייעול פעולות הייצוא תחת רשות או גוף שיווקי אחד? האם מגבלות הממונה על ההגבלים העסקיים באשר לשיתופי פעולה בין החברות אינן מייצרות חסם לפעילות לאומית? האם התחרות בין החברות הישראליות, לאור המקרה הפולני, פוגעת או תורמת למובילות של התעשייה הישראלית?

בדרך לחיל אוויר לא מאויש?

במסגרת הפאנל תדון גם שאלת עתידו של חיל האוויר. האם מהפיכת הבלתי מאוישים תשנה את האתוס הישראלי של "הטובים לטייס" ותשלב לתוכה בצורה מושכלת את המערך הבלתי מאויש אשר בעוד מספר עשורים יהיה גדול מהמערך המאויש? בעולם, הולכת ומתפתחת התפישה התומכת בגישה זו, גם ובפרט בקרב צבאות מערביים.

לא יקרה? מחקר בנושא זה שבוצע על ידי מכון המחקר INSS בהובלת יואב זקס ולירן ענתבי מהתכנית לחיזוי טכנולוגי ומדיניות, יכול להוות תשובה לכל הספקנים. המחקר שמסקנותיו יוצגו בכנס, אשר התבסס על כלים מדעיים לחיזוי העתיד (עד כמה שניתן) בנוסף לחוות דעת מומחים, ימנה 18 תובנות שישפכו אור על השאלה איך יראה שדה הקרב העתידי. המחקר גם מעמיד המלצות מדיניות למדינת ישראל לאור שינויים אלה.

להרשמה לתערוכה | להרשמה לכנס ולהרצאות