סוף ללחימה לא נראה באופק

פרשנות: במערכת הביטחון ובדרג המדיני קיוו שהלחימה תסתיים סביב החג המוסלמי עיד אל פיטר, אך התקוות אינן מתממשות. סיום הלחימה מורכב לא פחות מאשר המערכה עצמה

כוחות שריון פועלים בגבול הרצועה (צילום: דו"צ)

סיום מלחמת צוק איתן מתרחק: התקוות במערכת הביטחון ובדרג המדיני, שהלחימה תסתיים סביב החג המוסלמי עיד אל פיטר, שהחל ביום שני, אינן מתממשות. 

ישראל אינה מצליחה להניע מהלך בינלאומי אפקטיבי שישכנע את החמאס להפסיק את הלחימה.

וכך, במקום הפסקת אש, היום ה-21 במבצע צוק איתן, אתמול, היה אחד הקשים מאז תחילת המלחמה. שלושת האירועים הקשים ביותר שלו היו התקפת נ״ט על כוח הנדסה וגבעתי בדרום רצועת עזה, שבה נהרג לוחם אחד, התקפת המרגמות על שטחי הכינוס של השריון, שבה נהרגו ארבעה לוחמים ונפצעו רבים נוספים, והמתקפה מן המנהרה ליד נחל עוז, שגבתה קורבנות נוספים.

היה יכול להיות אפילו יותר גרוע: הן ההתקפה על כוח גבעתי והן המתקפה על המוצב ליד נחל עוז, נועדו מבחינת החמאס, לחטוף חיילים – חיים או מתים. בתקרית הבוקר הצליחו לוחמי גבעתי לסכל את החטיפה ואף ללכוד שני שבויים מן הכוח התוקף.

בתקרית נחל עוז יצאו לוחמי החמאס מתוך המנהרה, ירו טיל נ״ט על מתחם מגורים צמוד לעמדת ״פילבוקס״ של צה״ל, והתחילו לגרור את אחת מגופות ההרוגים. לוחם בחלק העליון של הפילבוקס הצליח לסכל את החטיפה, בזכות תושייה, קור רוח ואש כבדה שירה מהעמדה שלו.

גם כך, החדירה מעלה שאלה לא פשוטה: כיצד הצליחו לוחמי החמאס לחדור שוב לשטח ישראל, כאשר צה״ל סבר כי רוב המנהרות כבר נמצאות בשליטתו?

לגבי המנהרות, אגב, מתנהל בימים אלה מאמץ לאומי של ממש – לנצל את כניסת כוחות צה״ל אל הרצועה, כדי להשמיד כמה שיותר מנהרות ופירים, לפני שהמלחמה מסתיימת.

הפסקת אש? לא ממש

זה לא יקרה כל כך מהר. צה״ל עדיין לא קיבל הנחייה מהדרג המדיני לנהל מלחמת חורמה נגד החמאס, גם אחרי האבדות הכבדות של יום שני. 

אבל, השאלה הייתה ונשארה איך לשכנע את החמאס להסכים להפסקת אש בתנאים שיהיו נוחים לישראל, כלומר תוך כדי המשך אחיזה בשטח הרצועה וטיפול במנהרות. מכל בחינה של המצב, צה״ל עמד ביעדים (הצנועים) שהוכתבו לו ידי הדרג המדיני, אם הלחימה תסתיים פחות או יותר במצב הנוכחי, לאחר השלמת הרב המנהרות.

האתגר הגדול בנקודת הזמן הזאת הוא ליצור מצב שיבטיח הפסקת אש ארוכת טווח ככל שניתן, תוך לגיטימציה בינלאומית לישראל לפעול כנגד מנהרות התקפיות ואולי אפילו כנגד רקטות ארוכת טווח, אם החמאס יחדש את התעצמותו.

הבעיה היא שהמילה ״כניעה״ אינה רלוונטית לארגון כמו החמאס שבנוי על אידיאולוגיית ה״מאבק״. זו הסיבה שלחץ בינלאומי כבד רצוי מבחינת ישראל כדי שהחמאס יוכל לטעון ל״ניצחון״ ולהסכים להפסקת אש מבלי שיתממשו תנאיו המקוריים (הסרת המצור מעל רצועת עזה ושחרור מחודש של משוחררי עסקת שליט שנעצרו במבצע ״שובו בנים״). 

איך שהדברים נראים ביום ה-22 ל״צוק איתן״, סיום הלחימה מורכב לא פחות מאשר המערכה עצמה. מעורבים במציאת הנוסחה גם מצרים והרשות הפלסטינית, אך לא נראה שהחמאס אכן יסכים להפסקת אש לארוכת טווח.

לאחר לילה של אש כבדה על הרצועה ומטחים אל לב ישראל, חלה בבוקר יום שלישי ירידה בהיקף הירי, אבל הקבינט יידרש להחליט מהר האם להעמיק את פעולת צה״ל ברצועה עד כדי מהלך למיטוט שלטון החמאס, או להמשיך לחפש אחר מהלך מדיני שיביא להפסקת הלחימה לאחר שלב הטיפול במנהרות.

מבחינת ישראל, עדיפה עדיין האפשרות השנייה, אבל כבר הוכח שהכדור נמצא בידיים של החמאס. הוא זה שמושך את צה״ל להמשך הלחימה, גם אם בסופה של מלחמה יתברר לראש הזרוע הצבאית שלו, מוחמד דיף, שהוא טעה בגדול ושהארגון ישלם מחיר כבד מאוד, עד כדי איבוד השלטון ברצועה.

You might be interested also