נערכים לסיום בלי הסדרה

פרשנות של עמיר רפפורט בראשון בבוקר: חאלד משעל אינו מאפשר הפסקת אש ארוכת טווח. ישראל מתלבטת בין הסכם הפסקת אש ובין חידוש המהלך הקרקעי, אבל נגררת להתשה. בינתיים, היחסים העכורים עם ארה"ב פוגעים בעוצמה הישראלית ומגבירים את הרושם באזור, שהיא מפגינה חולשה והססנות. הטור השבועי של עמיר רפפורט

חיילי צה"ל במבצע "צוק איתן" - קרדיט: דו"צ

על רקע הפסקת האש שהוארכה לקראת סוף השבוע בחמישה ימים, מתברר כי במערכת הביטחון יש לא מעט קולות שסבורים כי הפלה של שלטון החמאס ברצועת עזה או הסכם ארוך טווח עם הארגון, הם לא בהכרח האופציות העדיפות על ישראל.

המשלחת הישראלית שבה לשיחות בקהיר, ואולם ביום ראשון  גברו ההערכות כי לא תושג הסדרה. זאת, לאחר שהחמאס דחה את הצעת מצרים להסדרה שכוללת 11 סעיפים. תכנית ההסדרה דומה מאוד להבנות "עמוד ענן מ-2012 עם כמה "צ'ופרים" נוספים לחמאס, אך ללא הסרה אמיתית של המצור או הבטחה לנמל ולשדה תעופה.

בפני הקבינט שמתכנס לישיבה בסוף השבוע שעבר עמדו לכאורה שתי אפשרויות: או חידוש הלחימה בהקיף נרחב מול החמאס, במידה שהפסקת האש תסתיים כבר ביום שני הקרוב או במועד מאוחר יותר, או הסכמה הפסקת אש ארוכת טווח שבמסגרתה יזכה החמאס להישגים, כולל פתיחת מעברי הגבול עם מצרים ותשלום משכורות לעובדיו.

מלאי של 2500 רקטות

ואולם, במידה שלא יושג הסכם ולא תחודש הלחימה הקרקעית, עלולה ישראל להיגרר להתשה שבמסגרתה יירה החמאס מידי פעם לעבר ישראל. בקרב גורמי ביטחון יש גורמים הסבורים כי במקרה כזה מלאי הרקטות של החמאס עשוי להיגמר בתוך מספר חודשים, אם מצרים תאכוף באופן קפדני את המצור על רצועת עזה משטחה, ואם חיל האוויר יתמיד בהתקפות על בורות שבהם מאוכסנות רקטות שמכוונות לעבר ישראל ועל מחרטות ומפעלי נשק ברצועת עזה, שבהם מיוצרים רקטות מתוצרת מקומית.

לפי הערכות מעודכנות, מלאי הרקטות הנוכחי ברצועת עזה עומד על כ-2500 רקטות לטווחים של עד 40 ק"מ ועוד כמה עשרות רקטות בלבד לטווחים ש"מכסים" גם את תל אביב. מערך ייצור הרקטות ברצועת עזה נפגע ברובו במהלך תקיפות קודמות של חיל האוויר, ומצרים מונעת כניסת מחרטות חדשות לרצועת עזה. למרות הערכות אלה, סביר כי הקבינט יורה לצה"ל להימנע ממלחמת התשה שתימשך חודשים, בגלל הפגיעה הכלכלית והמוראלית, בעיקר בדרום הארץ. ובתוך כך, בצה"ל ממשיכים להיערך ל"אפשרות סבירה" של חידוש הלחימה הקרקעית, במידה שהפסקת האש עם החמאס תקרוס במוקדם או במאוחר. אפשרות אחרת היא של המשך לחימה בהיקף לא נרחב עד להחלטה שתכפה הפסקת אש, על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, כמו בסיום מלחמת לבנון השנייה.

ועוד שתי נקודות חשובות שמתבררות לקראת סוף השבוע: במערכת הביטחון הישראלית מופתעים לגלות כי הדמות הדומיננטית ביותר שתחליט בחמאס האם תהיה הפסקת אש הוא חאלד משעל. ההערכות הראשוניות, עם תחילת "צוק איתן" היו שראש הזרוע הצבאית, מוחמד דיף, פועל באופן עצמאי ואינו ממושמע בדרך כלל להנחות שמגיעות אליו מה"דרג המדיני". כעת, ההערכה היא שהדרג הצבאי בחמאס דווקא מציית לדרג המדיני, ואילו חאלד משעל, שעומד בראשו, הוא זה שמנע הפסקת אש ארוכת טווח עד כה.

לפי הערכות בישראל, הזרוע הצבאית של החמאס, וגם ארגונים אחרים בעזה, כולל הג'יהאד האיסלאמי, כבר היו מוכנים ללכת להסדרה ארוכת טווח השבוע ולהתחיל בשיקום של עזה, אבל משעל טירפד את ההבנות. עכשיו צפויותה משלחות לחזור לקהיר במוצאי שבת, ולהמשיך את הדיונים בנקודה שבה הפסקת האש נכנסה לתקופה, בין יום רביעי לחמישי.

משדרים חולשה

לגבי מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית. לפרסומים על "חריקות" ביחסים אלה יש השפעה שלילית ביותר על העוצמה המדינית של ישראל ועל היכולת לסיים את הלחימה בעזה בהסכם נוח. גורמים ביטחוניים ישראליים מאשרים את הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, שלפיו ארצות הברית עיכבה העברת טילי "הלפייר" למסוקים, במהלך הלחימה. חיל האוויר נערך למצוא תחליפים לטילים אלה. בזמן שארצות הברית אותתה באמצעות מהלך זה על חוסר שביעות רצונה מהמהלכים הישראליים, הרי שההשלכה המבצעית של עיכוב הטילים הייתה שולית ביותר.

לגבי ה"הלפייר", מדובר במשלוח טילים מתוכנן, שמשרד הביטחון ביקש רק להקדים.

האמת היא, שבין ישראל לארה"ב נמשכים יחסים ביטחוניים הדוקים ביותר (ביום רביעי בלילה אף הייתה שיחה עניינית בין שר הביטחון, משה יעלון ובין מזכיר ההגנה, צ'אק הייגל. בשיחה עלה מן הסתם גם הנושא של הטילים שלא מגיעים לישראל). האמריקאים אישרו במהירות תקציב נוסף לכיפת ברזל, ואף פתחו את מחסני החירום שלם המוצבים בישראל כדי לסייע לצה"ל להתגבר על מחסור בתחמושת. ואולם, הפרסומים על החריקות ביחסים בין הארצות פוגעים בעוצמה של ישראל ונותנים לחמאס מוטיבציה להימנע מהפסקת אש ולמשוך את העימות. גם החלטת האו"ם למנות ועקת חקירה על פשעי מלחמה עונה על האינטרסים שלו.

בשורה התחתונה, צה"ל כבר החל להזמין במיליארדי שקלים ציוד לחימה ותחמושת, במקום האמצעים שבהם נעשה שימוש ב"צוק איתן". החמאס, מנגד, מתקשה למלא את המלאים שלו, אבל העובדה שישראל נגררת אחרי המהלכים של חאלד משעל, ומחכה בכל פעם עד לרגע האחרון לראות האם החמאס יואיל בטובו להאריך את הפסקת האש, משדרים לאזור מסר רע מאוד של חולשה והססנות.

ועוד שורה תחתונה

You might be interested also