נלחמים בפוסידון באמצעות טכנולוגיה

בעוד לוחמי חיל הים נלחמים באויבים אנושיים, האנשים הטכניים של חיל הים נלחמים בכוחות הטבע באמצעות טכנולוגיה. הצצה נדירה למספנות חיל הים הישראלי

מספנה של חיל הים מספקת שירותי תחזוקה לכלי השיט של צה"ל כולל אלו הנמצאים מעל פני הים ואלו הנמצאים תחתיהם. וכאשר אומרים תחזוקה, הכוונה היא לטיפול בכל המכלולים של כלי השיט בצורה שמאפשרת לצה"ל לשמר יכולות עצמאיות מבלי להזדקק לשירותים של מספנות בחו"ל. זאת, למרות העובדה שאת כלי השיט מייצרים בחו"ל.

"מדובר בהחלטה אסטרטגית של מדינת ישראל", מסביר סא"ל שמואל שחר, סגן מפקד המספנה. "בעת מלחמה אנחנו לא רוצים להיות תלויים בגורמים זרים. בנוסף, אם את הטיפולים תעשה בחו"ל, לא תדע מה לעשות כאשר הכלי יתקע בלב ים. ההתמקצעות שלנו בתחזוקת הכלים עוזרת לחיל הים להוציא מבצעים אלפי קילומטרים מהבית ולשמור על הזרוע הארוכה של צה"ל".

אם בוחנים את ישראל בהיבט תחזוקה של כלי שיט, מדובר בשני נמלים עיקריים - זה של חיל הים שמוגבל עד כלים במשקל 2600 טונות, וזה של מספנות ישראל שמוגבל לכלים במשקל עד 4500 טונות. בשל כך, אי אפשר למשל לטפל בישראל בספינות של צים שהן יותר כבדות. בנוסף, יש גם נמל יותר קטן באילת שבו מתקיימות עבודות תחזוקה שוטפות גם לסטי"לים.

מצבת כוח האדם במספנה כוללת כ-1160 עובדים, חצי מהם חיילים וחצי אזרחים עובדי צה"ל. יחידות המספנה כוללות את הבסיס הראשי שצמוד לנמל חיפה, פלגת אלקטרוניקה שנמצאת ליד בסיס חה"י בחיפה, בסיס שיקום מנועים גם הוא בחיפה, בסיס שבו מטפלים בטילים ובטורפדו ועוד בסיס באילת.

עצור, טיפול

המספנה בנויה מפלגות ובתי מלאכה (במ"לים), שכל אחד מהם מתמחה בתחום אחר. היות ומטרת המספנה היא לספק תחזוקה לכל כלי השיט של חיל הים, מדובר בקרוב ל-50 תחומים מקצועיים שונים. החל ממסגרות, רתכות, חשמל, עיבוד שבבי, צביעה ועד אנטנות לוויין, מעבדה כימית, מכלולי GPS ומחשבים. "אנחנו מחויבים להיות מקצועיים בכל קשת התחומים הקשורים לתחזוקת ספינות כדי לשמור על עצמאות חיל הים", מסביר שחר.

הטיפול במספנה מתחלק לארבע רמות מקצועיות החל בדרג א' ועד דרג ד'. דרג א' אלו אנשי הצוות של כלי השיט שעברו הכשרה לטפל ברמה בסיסית בתקלות המתרחשות בלב ים. ברוב המקרים הם יחליפו חלק או מערכת בשיטת Plug&Play או יבצעו פעולות ראשוניות בלבד. אם התקלה לא נפתרה, אנשי דרג ב' מהמספנה יספקו להם תמיכה מרחוק באמצעות הנחיה טלפונית או אמצעים אחרים. אם גם אז התקלה לא נפתרה, יכנסו לתמונה אנשי דרג ג' או ד' שהם אנשי מספנה המומחים לאותה מערכת.

שני המדדים העיקריים על פיהם נמדדת המספנה היא איכות הטיפולים והזמן שבו כלי השיט שוהה בתחזוקה. אם לוקחים בחשבון שלחיל הים הישראלי יש כמות כלים מוגבלת, כל יום טיפול הוא יום שבו לא מתבצעת פעילות מבצעית. זו גם הסיבה שמפקדי המספנה מחפשים כל הזמן טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות שיקצרו את משך הטיפול בלי לפגוע באיכות שלו.

תהליך כניסת כלי השיט למספנה מתחיל בממשה מיוחד עם כושר הרמה של 2600 טונות שמרים את הכלי מהמים לגובה משטח הטיפולים. משם גוררים את כלי השיט לאחד ההאנגרים במספנות באמצעות מסילה מיוחדת ומתחילים לעבוד עליו. בהאנגר מתחילים לטפל בכלי השיט בהתאם ללוח הטיפולים שלו. כמו ברכב פרטי שעובר טיפול במוסך כל תקופה או כמות קילומטרים, כך גם כלי השיט. בממוצע, כל כלי שיט עובר פעילות תחזוקה אחת לשנתיים –שלוש. החריגה היא הצוללת. מדובר בכלי שיט מאד רגיש בהיבט התחזוקה שעובר טיפול כל שנה. בצוללת, טיפולים קטנים נעשים בבסיס וטיפולים גדולים יותר במספנה. היות והיא מתוכננת ל-30 שנים של פעילות, כל 7 שנים עושים לה טיפול גדול הכולל בדיקות אל – הרס וצילומי רנטגן למרכב. טיפול כזה לוקח זמן רב. בשנה ה-15 היא עוברת טיפול חצי חיים שלוקח זמן ממושך יותר.

תחזוקה מבצעית

אחת הדוגמאות לטכנולוגיה שמקצרת את זמן הטיפול בכלי השיט היא spongejet. מדובר בטכנולוגיה אמריקאית המאפשרת לבצע 'ניקוי חול' (הכנת מרכב כלי השיט לצביעה) ללא השפעה שיורית. כלומר, אם לפני כן פעולת ניקוי החול לא אפשרה עבודה במקביל על אותו כלי, היום זה אפשרי וזה מקצר בסדרי גודל את זמן הטיפול. מדובר בכדוריות המצופות בחומר שנראה כמוספוג וכאשר הכדורית פוגעת במשטח, האבק נספג בספוג והכדוריות נופלת לרצפת כלי השיט מבלי להעלות אבק. את השיפור העיקרי הרגישו בחיל הים בעיקר בטיפול בצוללת שבה האבק השיורי מניקוי החול לא אפשר עבודה מקבילית כלל.

בנוסף לטיפולים שוטפים, עושים במספנת חיל הים גם פיתוחים ייעודיים בהתאם לצורך וגם הסבות של כלי שיט. "אין מבצע בחיל שלא דורש פיתוחים מיוחדים", מסביר סגן המפקד. "את כל הפיתוחים אנחנו בונים בבתי המלאכה של המספנה". בהיבט ההסבות, יודעים בחיל הים לבצע התאמות נדרשות בכלי השיט כאשר למשל משדרגים מערכת נשק על אחד הסטי"לים או שצריך לבצע שדרוג מכלול בצוללת. מפאת הסיווג, לא ניתן לפרט יותר על ההסבות. נוסיף רק כי במספנות מטפלים גם בכלים המשמשים את שייטת 13, והמבין יבין.

לצד פעולות התחזוקה השוטפות, ביצוע הסבות ובניית מרכיבים ייעודיים למבצעים של חיל הים, אנשי המספנה יוצאים גם להפלגות מבצעיות בהן יש צורך באנשי דרג ג' או ד'. מדובר במבצעים בהם הרגישות לתקלות היא אפסית ונדרש כושר אלתור טכני גבוה במיוחד. במרבית המקרים, אלו מבצעים המתנהלים אלפי קילומטרים מחופי מדינת ישראל, ואם כלי השיט לא עובד כראוי, מבצע שצה"ל עובד עליו חודשים יכול לרדת לטמיון. "לא קרה שמבצע בוטל בגלל תקלה טכנית בכלי", אומר סא"ל שחר.

גם המיקום הגיאוגרפי של המספנה בצפון הארץ לא עושה לחיל הים חיים קלים. מספיק להיזכר מה קרה בחיפה במלחמת לבנון השנייה ב-2006, כדי להבין שאם החיזבאללה מתחיל לירות רקטות על ישראל, כל כלי השיט במספנה נמצאים בסכנה. "אנו עוסקים הרבה בתרגילי ספיגה המדמים מעבר משגרה לחירום. במקרה כזה, כלי השיט יהיו ברווזים במטווח. לכן, אנחנו מתחייבים כי כל כלי שיט יורד תוך זמן קצר מאד למים בתצורה של 'ציפה בטוחה' במעגן בטוח", הוא מספר.

אלקטרוניקה בלי מהנדסים

בפלגת האלקטרוניקה מטפלים בכל רכיב של חיל הים שבו יש אלקטרוניקה. "מדובר בבתי מלאכה שבהם משרתים בעיקר אנשי קבע בגיל ממוצע של 40 פלוס. אין דור ביניים ומבחינת חיל הים זו בעיה קריטית. לצעירים של היום אין מוטיבציה להיות איש קבע טכני, כולם מעדיפים ללמוד להיות מהנדסים. אנחנו מנסים בשיניים להשיג אנשים שיהוו דור המשך לבתי המלאכה", מסביר טירן אמיר מנהל העבודה בבית המלאכה האחראי על כל רכיבי ה-RF בכלי השיט.

"לוקח חמש שנים להכשיר נגד בקבע לדרג ד' בבית מלאכה בתחום ה-RF. מדובר ביישום טכנולוגיות הכי חדישות שקיימות בחיל הים. אנחנו עושים בבית המלאכה אינטגרציה של כל מערכות ה-RF. שילוב מכ"מים, שכפול פרוטוקולים ועוד. מטפלים כאן למשל בכל רכיבי מערכת טילי הברק-1. בודקים את המערכת למצבי קיצון, כותבים אפליקציות לבד. בנוסף, בודקים את כל מערכות תקשורת הלוויין של חיל הים, כולל תאום שפופרות, בדיקת מגברים, מודולים למתח גבוה וכל דבר שהתעשייה עושה".

כדי לקצר את הליך הטיפול ברכיבים, משתמשים בפלגת האלקטרוניקה במערכות שהן כמעט זהות לאלו הקיימות בספינה (mock-up). בצורה כזו מסוגלים למשל לבדוק בחיל הים את ההשפעות האמתיות של אנטנת לוויין שמותקנת על ספינה. "כל מכלול שיוצא מהמעבדה מחייב בדיקה כמה שיותר קרובה למציאות. היות ומדובר ב-RF, יש לפעמים תופעות שאי אפשר לראות אותן בתנאי מעבדה. אם לוקחים בחשבון שיש ספינות שלוקחות רק ערכת משימה אחת (כזו המשמשת להחלפת רכיבים קריטיים במהלך פעילות בים), האמינות של הבדיקות צריכה לשאוף לאפס תקלות", מסביר.

המחסור בכוח אדם מקצועי בעל הסמכת טכנאי או הנדסאי בא לידי ביטוי גם בספינה ולא רק בפלגות השונות. אם בעבר צוות הספינה היה עם הכשרה מקצועית גבוהה יותר שאפשרה לו לאלתר בעת תקלה, כיום יכולת האלתור על הספינה כמעט ולא קיימת, ולכן החשיבות של המומחים במספנה עולה. "אם יש בעיה בספינה, אי אפשר לאלתר. אפשר להגיד להם לכבות להדליק את המערכת, לחבר מד הספק ועוד כמה פעולות בסיסיות. אם זה לא עובד, הצוות מחליף את הרכיב וכאשר הוא מגיע לחוף אנחנו מטפלים בו במעבדה", הוא אומר.

מתרגלים לעידן חדש

אין ספק כי חיל הים עומד בפני עידן מאתגר הכולל מספר מגמות מנוגדות שצריך לאזן ביניהן. מחד צה"ל מצטייד בכלים חדשים ביניהם ספינות לא מאוישות כמו הפרוטקטור, צוללות וספינות חדשות שיחליפו את הסער 5. המשמעות של יותר כלים, היא יותר תחזוקה. מאידך, צה"ל נמצא במגמת קיצוצים אשר במסגרתה נדרשת גם המספנה לקצץ בכוח האדם. איך מתמודדים עם יותר תחזוקה בפחות כוח אדם, מבלי לפגוע בכשירות המבצעית של הכלים - זו שאלה שמפקד חיל הים יצטרך לתת עליה את הדעת בשנים הקרובות.

מגמה נוספת המאפיינת את הנוף הטכנולוגי בישראל בכלל ואת הצעירים המגיעים לשרת בחיל הים בפרט, היא ירידה במספר הטכנאים וההנדסאים במקצועות טכנולוגיים כמו מכונות, חשמל, אלקטרוניקה ואחרים. הירידה במספר בעלי ההשכלה המקצועית מביאה לכך שהרמה הטכנית של הצוותים המתפעלים את כלי השיט נמוכה יותר, בעוד המערכות הופכות להיות מורכבות יותר. מגמה זו מביאה גם למחסור בכוח אדם בפלגות הטכניות השונות של המספנה שסובלות מהעדר דור ביניים. גם כאן מטה חיל הים יידרש לתת מענה אם ברצונו לשמר את הזרוע הארוכה של ישראל.

יחד עם זאת, אפשר לראות בחיל הים ניצני הסתגלות לעידן החדש. באופן פרדוקסלי, התקדמות הטכנולוגיה של הרכיבים האלקטרוניים מספקת גם את הבעיה וגם את הפתרון. אם פעם טכנאי אלקטרוניקה היה צריך לדעת לתקן כרטיסים ברמת הקבל, טרנזיסטור או נגד, היום מדובר ברכיבים מתוכנתים (FPGA) שאותם הטכנאי על הספינה לא יכול לתכנת בזמן פעילות מבצעית.

מגמה זו של עלייה במורכבות הטכנולוגית של המערכות, 'עוזרת' לחיל הים להתמודד עם הדעיכה ביכולת הטכנית של הצוותים על כלי השיט בכך שהיא פותרת אותם מהצורך באלתור המחייב השכלה טכנית עמוקה. במקום זאת, הדרגים הטכניים הגבוהים (ג' ו-ד') בפלגות השונות של חיל הים מפתחים ערכות משימה בשיטת Plug&Play שאינן מחייבות ידע טכני ברמה גבוהה. כל מה שנשאר לטכנאי בספינה לעשות בעת תקלה זה להוציא את המכלול התקול, לחבר את זה מערכת המשימה, ולהמשיך במשימה.

מדובר אמנם בפתרון המאפשר לחיל הים לשמור על רמת מבצעיות טובה גם בעידן שבו בתי הספר להנדסאים עומדים שוממים, אך הוא מבוסס על ההנחה כי במספנה על כל זרועותיה, משרתים האנשים הטכניים הטובים ביותר שניתן למצוא בישראל. העובדה שעל הכלים יש טכנאים שיודעים להחליף מכלולים, מעבירה את כל כובד המשקל לדרגים הגבוהים במספנה ובלי לחזק את השכבה הזו, חיל הים יוצר לעצמו בעיה עתידית. כמו שצוין קודם לכם, בתי מלאכה שפועלים בלי דור ביניים, ספק אם יוכלו להכין את אותן ערכות משימה לכלי השיט שיוצאים לפעילות מבצעית בלב ים. 

You might be interested also