ניגריה תרכוש מטוסי קרב סיניים?

דיווחים בכלי תקשורת שונים בעולם מעלים את האפשרות שצבא ניגריה בדרך לרכוש מטוסי קרב סיניים מסוג JF-17 שמורכבים בפקיסטן. כנראה שגם ירדן שוקלת רכישה דומה. מה המשמעות לישראל?

ביקור מפקד חיל האוויר של ניגריה במפעל מטוס JF-17 בפקיסטן (מקור: nairaland.com)

במקביל לשמועות על כך שפקיסטן עומדת לרכוש 30 מטוסי קרב סיניים מסוג JF-17 Thunder Block-II, דיווחים אחרים חושפים כי מטוס הקרב הסיני הולך לנחות, כנראה, בחיל האוויר של ניגריה בקרוב.

משלחת מניגריה ביקרה בסוף חודש אוקטובר האחרון בפס הייצור של המטוס בפקיסטן, ובמסגרת הביקור התקיימה פגישה בין השר לייצור ביטחוני של פקיסטן, Rana Tanveer Hussain, למפקד חיל האוויר של ניגריה, Adesola Nunayon Amosu. באותה פגישה עלתה היוזמה לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות. על הפרק: מכירת מטוסי קרב סיניים מסוג JF-17 Thunder (נקרא גם FC-1) שמיוצר בפקיסטן תחת רישיון של ממשלת סין (לפרטים אודות המטוס).

דיווחים נוספים על עסקה בין מדינה אפריקאית לפקיסטן לרכש מטוסי JF-17 התפרסמו גם באתר bloomberg. בנוסף, דנו האישים ברכישה של ציוד צבאי נוסף כולל טנקים (כנראה הכוונה לדגם ה-MBT-2000 שפותח יחד עם סין), רק"מ מסוגים שונים, ציוד תקשורת, אמצעי ראיית לילה כולל כוונות לנשק קל ויש שמועות גם על ספינות קרב מהירות תוצרת מספנות Karachi או תוצרת טורקיה בעסקה סיבובית דרך פקיסטן (לניגריה יש יציאה למפרץ גינאה).

הקשרים הביטחוניים בין פקיסטן וניגריה אינם חדשים, והתחילו אי שם באזור 1960. פקיסטן עזרה לניגריה לבנות את התעשייה הביטחונית שלה (Defence Industries Corporation of Nigeria). בין היתר, פקיסטן עזרה לניגריה לתחזק את מטוסי ה-F-7 שברשותה במהלך השנים האחרונות. ניגריה נחשבת לאחת הכלכלות החזקות באפריקה (נתונים) והיא נלחמת בתקופה האחרונה נגד ארגון הטרור בוקו חארם. מכאן, שהיא צריכה נשק חדיש ומתקדם כדי לנצח במלחמה בטרור.

האם מדובר ברכישת מטוסים או בייצור משותף? נזכיר כי כבר בשנת 2012 התחילו דיבורים בין ניגריה לפקיסטן לייצור משותף של מטוס הקרב. ייתכן והסכם המסגרת בין המדינות לרכישת המטוס יכלול ייצור משותף כמקובל בעסקאות מסוג זה (ישראל למשל מייצרת את הכנפיים של ה-F35 וחלקים ל-F-16 ולמטוסים אחרים אותם היא רוכשת).

תקציב הביטחון של ניגריה בין השנים 2010 - 2014 עומד בממוצע על פחות מאחוז מהתל"ג, ובמספרים מדובר על כ-2 מיליארדי דולרים בשנה. כאשר כשליש ממנו מוקצה לרכישת נשק בחו"ל. עלות מטוס JF-17 מוערכת בכ-19-20 מליוני דולרים. אם בטייסת יש בין 20 - 30 כלים, מדובר בהשקעה של 600 מליוני דולרים להקים טייסת לפני בניית מתקני תחזוקה, האנגרים מותאמים, והכשרת השרשרת הלוגיסטית כולל מלאי של חלקי חילוף. יחד עם זאת, אם מדובר בהתקזזות רכש גומלין, זה יוצא יותר זול.

ניגריה - סניף ייצוא של נשק סיני?

נקודה נוספת היא התפקיד של פקיסטן וניגריה כ'סוכנות' ייצוא נשק של הממשל הסיני. בגלל העובדה שסין היא שחקן בינלאומי חשוב עם מגבלות פוליטיות בזירה הבינלאומית, האפשרות לייצא נשק דרך פקיסטן או ניגריה ללא מגבלות כלשהן, יכולה להפוך את המוצרים הביטחוניים של סין לתחרותיים מול אלו של ארה"ב או רוסיה, בעיקר בהיבט המחיר, אך גם במקרים בהם ארה"ב לא רוצה למכור נשק למדינה מסוימת.

שיתוף הפעולה הביטחוני בין סין לפקיסטן בפיתוח תעשייה מתקדמת שתאפשר ייצור מטוס קרב התחיל ב-1998. היקף הקשרים הכלכליים בין מחוז סיצ'ואן (Sichuan province) וממשלת פקיסטן עד היום מוערך בכ-290 מליוני דולרים עם עסקאות עתידיות בשווי שמתקרב ל-2 מיליארדי דולרים. האם ניגריה מחזיקה ביכולות טכניות כמו פקיסטן כדי לייצר חלקים ל-JF-17? גם אם נכון להיום אין לה, אפשר לפתח אותן. ניגריה כבר פיתחה כטב"מ משלה בשם GULMA שהוצג לעולם בסוף דצמבר האחרון. אמנם לא מדובר בפיתוח מטוס קרב, אבל פוטנציאל קיים.

בזווית הסינית, מדובר על השקעה משתלמת לטווח ארוך שתספק לתעשיות הסיניות בסיס לוגיסטי של ייצור, תחזוקה והפצת חלקי חילוף באפריקה שיתמוך בלקוחות עתידיים באזור.

משמעות לישראל

עבור ישראל המשמעות בעסקה הניגרית של מטוס הקרב היא שסין החליטה להכניס למזרח התיכון נשק מתקדם. אמנם סין מספקת זו תקופה ארוכה נשק למדינות וארגוני טרור בסביבת ישראל, אולם כלי נשק מתקדמים כמו מטוסי קרב, מכ"מים , כטב"מים ואמצעים נגד מטוסים וטילים טרם נכנסו. וזה שינוי כיוון. דוגמא לכך היא פרסומים שגם ירדן שוקלת לרכוש מטוסים סיניים.

מה שאכתוב כעת לא מחדש, אבל ראוי לדיון נוסף. כניסת נשק מתקדם למזה"ת תוצרת סין מחייב את צה"ל להכיר את כלי הנשק הללו ולהתכונן לקראתם. עד היום ספקיות הנשק המתקדם לאזורנו היו בעיקר ארה"ב, רוסיה ותעשיות אירופאיות. בעוד על אלו יש לממשל בירושלים השפעה מסויימת, על בייניג'ינג, גם אם קיימת השפעה, היא שולית. מכאן, שהסבירות של ירושלים לעצור עסקאות מול מדינות שאינן ידידותיות לישראל היא אפסית. תוסיפו לזה את הצפי לתפוצה של כלי נשק כאלו בשנים הקרובות באזורנו, וקיבלתם איומים שחיילי צה"ל צפויים לפגוש בשדה הקרב, באוויר, בים וביבשה.  

היבט נוסף, ופחות פוליטיקלי קורקט, הוא הזווית של תעשיות הנשק בישראל. עד היום שיתוף פעולה טכנולוגי-ביטחוני עם סין הוא בגדר טאבו שלא עוברים עליו בגלל ארה"ב. אולם, בעידן שבו תקציב הביטחון האמריקאי קטן והתעשיות האמריקאיות רוצות להשלים הכנסות בייצוא, אולי כדאי לתעשיות בישראל להסתכל גם למקומות אחרים. בסופו של יום, כלי נשק צריכים תחזוקה שוטפת ושדרוגים, וישראל נחשבת למובילה בתחומים אלו.

You might be interested also