מציאות חדשה מול מכשול ישן

המכשול הקרקעי בגבול עם סוריה אמנם שודרג, אך עדיין אינו מספק אל מול האתגרים הביטחוניים. מפקד יהל"ם לשעבר, אל"מ (מיל') עתי שלח על הפתרונות הנדרשים

אנו מצויים בשיאה של מציאות המתפתחת לנו תחת העיניים, אביב העמים הערבי יחד עם השינויים הגיאופוליטיים בכל העולם, כגון הפלישה הרוסית לאי קרים (אוקראינה) מדגישים את הצורך לפקוח שבע עיניים ולבצע את ההתאמות הנדרשת. אחת מהן היא התאמת המכשול בגבולנו המזרחי עם סוריה. כבר נכתב כי צה"ל ארגן מחדש את כוחותיו והקים אוגדת בט"ש חדשה (210) על מנת לתת מענה מבצעי הולם לאזור המתפתח בגבולה הצפון מזרחי של מדינת ישראל. ארגון זה הינו תנאי הכרחי אך לא מספק. יש לבצע התאמות נוספות ובעיקר בכל האמור למכשול הקרקעי. על מנת להבין לעומק כיצד נוצר המכשול ומה היו מטרותיו יש לחזור כ-40 שנה לאחור בדיוק.

באפריל 1974 נוסד מה שנקרא האזור המפורז, תולדה של ההסכמים בין סוריה לישראל לאחר מלחמת יום כיפור. מאותה עת ועד ימינו הפך אזור זה על פי דעת מומחים רבים בעולם למכשול העבה המורכב והרחב ביותר הקיים בין מדינות בעולם. למעשה נוצרו חגורות על גבי חגורות של שדות מוקשים מכל הסוגים ובשני הצדדים. בצד הסורי ידענו לכנותם רצועת האבטחה ורצועות הגנה שנייה וכדומה, בעוד שבצד הישראלי רושתה רמת הגולן בעשרות ומאות רבות של שד"מים (שדות מוקשים). אם עומדים בהערכה גסה את גודלו, נבנה פה מכשול בעובי של כמעט 20 ק"מ, עשר לכל צד, ולכל רוחב הרמה מהחרמון ועד משולש הגבולות, כאשר העובי המשמעותי הוא בלב רמה"ג, נאמר קצרין כמרכז הגזרה.

ועל מה נועד מכשול זה להגן? מפני פלישת כוחות צבאיים מתמרנים של צבא סוריה כפי שכמעט התממש חלום הבלהות במלחמת יום כיפור. דבר אחד לא היה בנוי חזק עד לפני שנתיים וזו הגדר עצמה שהייתה פשוטה וחדירה ביותר, מאחר ולא נשקף איום חדירה משמעותי של פורעי חוק אזרחים וטרוריסטים, דוגמת החדירות שהיו מנת חלקנו בשנות ה-70 וה-80 המוקדמות מלבנון או מעבר הירדן בתקופת המרדפים.

אזורים ללא משילות

דובר כבר רבות על האזור המתפתח במה שהייתה עד לא מזמן רצועת האבטחה והגנה בצד הסורי, אותם אזורים ללא משילות בהם מתפתחים קיני טרור שהמדאיג שבהם הוא הג'יהאד העולמי. על פי הערכה, לא ירחק היום שבו יפנו אותם מורדים את קניהם מאסד ויפנו אותם לעבר מדינת ישראל. רק ש"קנים" אלו לא יהיו בדמות "פלישת צבאות מתמרנים" אלא באמצעות פעולות טרור מסוגים שונים, ולכך צריך להיערך לא רק במבנה וארגון הכוחות אלא גם בהתאמת המכשול לאיום המתפתח.

עוד הצצה קטנה על המכשול כיום ועל מגרעותיו, ראשית בצד הסורי הותרנו "בנק חנ"מ" עבור כל דיכפין, שדות המוקשים הללו (גם שלנו וגם של הסורים) הינם מפעל "המייצר" חנ"מ חינם לכל "פועל".

ניתן בקלות לבצע בהם שינויים ולהתאימם לשימושים שונים בתחומי הטרור, או כמוקשים המשמשים לחסימת צירים כנגד כוחותינו או על מנת לייצר מטעני נפץ מסוגים שונים, ועוד ועוד.

בצד הישראלי, רמה"ג זרועה בשד"מים שאין בהם צורך המהווים מפגע בטיחותי ואף פלילי עבור אזרחי המדינה, אך לא כאן טמונה הבעיה המרכזית. הבעיה המרכזית טמונה בכך שעל מנת להתמודד מול האיום המתפתח מול רמה"ג יש לאפשר לכוחות גמישות בהפעלה, ניידות וזמינות גבוהים לכל נקודה לרבות תנועת כלים קלים או משוריינים לעבר נקודות חשודות. 

כיום השד"מים לא רק שלא מועילים, אלא ברוב המקרים אף מפריעים ולא משרתים את הצורך המבצעי. 

די אם נביט על אזורי הבט"ש באזח"ע, אוגמ"ר אילת, ואפילו אל מול עבר הירדן, אין שם כמעט שדות מוקשים כחלק מתפיסת ההגנה והמכשול,  היכן שיש כאלו (והם ישנים מאוד) כבר פינו חלקים רבים. רוצה לומר, שתפיסה מעודכנת, ארגון הכוח, שילוב טכנולוגיות מתקדמות, ומכשול קרקעי תואם הם התמהיל המבצעי הנכון.

"לעדכן מסלול מחדש"

הגדר החדשה שנבנתה ברמה"ג במסגרת פרויקט "שעון החול" של משרד הביטחון, הגם שהיא טובה לאין שיעור מקודמתה, נבנתה בבסיסה על מנת לשרת רעיון מבצעי כנגד תהלוכות עממיות והמון מתפרע, אך לא כנגד טרור מתפתח ומתעצם בממדים בהם אנו חוזים כיום

אין אני בא לאמור כי הדברים לא מתבצעים, אלא שחשוב להאיר נקודות מרכזיות הטעונות שיפור משמעותי בהסתכלות הכוללת על המכשול המתבקש. כך שאם נסכם עד כה המצב הרי שאנו נדרשים "לעדכן מסלול מחדש". גם אם ייקח הדבר מספר שנים הרי שצריכה להיות תוכנית אב שמקיימת בתוכה את מירב התובנות ששורטטו לעיל.

ראשית צריך לבצע בחינה עמוקה תוך מוכנות לביצוע רביזיה כוללת בשדות המוקשים בכל רמה"ג הגולן, היינו, פינוי משמעותי של המכשול והסדרה מחודשת על מנת שיתאים לאתגרי הבט"ש השונים. 

ברמת המאקרו חשוב להבין כי מכשול מורכב שנבנה בבסיסו על מנת למנוע תמרון מהיריב, לא בהכרח מתאים לצרכי הבט"ש - קל וחומר 40 שנה אחרי. במונחים מתמטיים יש פה משוואה שלא מתכנסת, אז נכון שאי אפשר למחוק את הכול ולבנות מחדש (עניין של משאבים סדרי עדיפות וחלוקות), אבל לא ניתן להתעלם מהמציאות, משמע ארגז הכלים צריך להשתנות, צריך לקיים מכשול המסוגל להקשות ואף למנוע מהיריב לממש את מזימותיו ולאפשר פעילות מבצעית אפקטיבית.

כיום ברמת הגולן הגדר החדשה משולה, וסליחה על הביטוי, ל"נזם באפו של...". הגדר חדשה, חזקה ואפקטיבית, וסביבה יש "משק" ישן ברובו שלא רק שאינו מועיל, אלא אף מקשה על הפעילות המבצעית.

נעשה רגע ZOOM OUT על אירוע המכשול והגדר ונבחין מה עוד צריך וניתן לבצע מול הטרור המתגבש ומתגבר מצידה המזרחי של הגדר מול סוריה.

ראשית  תצפיות (טכנולוגיות ואנושיות) המכסות את כל הגזרה ללא שטחים מתים ולכל הטווחים. שנית יכולות לסגירת מעגלי אש מהירים בהינתן צורך. שלישית כוחות רכובים או רגליים המסוגלים להגיב במהירות ולהתייצב בכל נקודה חשודה תוך פרק זמן מבצעי מהיר.

יתר על כן, יש חשיבות לאפשר מרחב לחימה נוח באזורים שונים לאורך הגדר. כיום בשל מה שתיארתי בהרחבה קודם, קיימת לעיתים אי הלימה בין הצרכים המבצעיים לבין מה שקיים בשטח. 

לארגון השטח מחדש משמעות רבה ביותר, דומני כי צריך לשחרר יותר ויותר שטחים הסגורים כיום בשל היותם ממוקשים או חשודים במיקוש לטובת מצוי נכון יותר של המרחב. זאת תהיה השקעה משמעותית אך חד פעמית שחסכון ארוך טווח בצידה. משאבים רבים מושקעים והושקעו סביב לתחזוקת המכשול שבחלקו הרב לא רלוונטי יותר. ישנן תעלות וביצורים רבים החפורים ברחבי כל הרמה, שכיום הם בבחינת "פילים לבנים" ללא שימוש מבצעי כמעט.

האיום המתפתח בצד הסורי בדמות ארגוני טרור הפועלים באזורים ללא משילות, כבר הוביל את מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון לארגן מחדש את הכוחות המבצעיים, לעדכן את התפיסה לבנות ולעבות את הגדר ולהכניס טכנולוגיות רבות ומגוונות החל מחמ"לים מתקדמים עבור דרך מערכות היתוך מידע משוכללות וכלה במערכות נשק ותצפית המסוגלות לבצע סגירת מעגלי מהירה. 

הבלטתי את הצורך לצד הפעולות שכבר בוצעו, בבנייה וארגון מחדש של המכשול הקרקעי, ששדות המוקשים הפזורים בכל המרחב הם ממאפיינו הבולטים. טיפול זה יביא שלוש תועלות מרכזיות: בהיבט המבצעי מכשול מעודכן תואם תפיסה יגבירו את האפקטיביות המבצעית. בהיבט הבטיחותי תיירותי, פחות שד"מים יותר בטיחות לאזרח ויאפשר להגביר עוד יותר את תיירות הפנים. שלישית, צמצום הסבירות שחנ"מ זמין ולא מפוקח יזלוג לגורמי הפשיעה השונים.

You might be interested also