מציאות חדשה

מציאות חדשה

שני צעירים פלסטינים נהרגו בפתח מחנה עופר בסמוך לביתוניא, במהלך הפגנות מחאה לציון יום הנכבה. על פי דיווח כוחותינו נהרגו השניים תוך כדי הפגנה סוערת, מלווה ביידוי אבנים על כוחות הביטחון. הם נפגעו מירי כדורי גומי של חיילי המשמר הישראלי שבמקום, כוח לוחמי מג"ב מתוגבר במספר חיילי תותחנים.

היה זה בסך הכול אירוע מצער אך לא חריג. תקריות מעין זו פורצות שוב ושוב בשטחי יהודה ושומרון, אלא שלמרבה המזל, מסתיימות מרביתן ללא הרוגים. בהתאם לשגרה הצה"לית, בכל מקרה בו יש הרוגים נפתחת חקירת מצ"ח. חקירה כזו אכן נפתחה גם במקרה זה. חוששני כי השגרה של מאות תקריות כגון זו, המוכרת לנו מן העבר, תזכה הפעם לאופי חריג ואיננו יודעים, בשלב זה, כיצד יתפתחו הדברים.

מה נשתנה? ראוי להצביע על שני משתנים העלולים להפוך את חקירתה ואת התפתחותה של תקרית זו לאירוע מכונן. המשתנה הראשון הוא קיום תיעוד רב. אלה הצילומים של מצלמות האבטחה – אמיתיים ואולי מפוברקים - אשר פעלו במקום, שהובאו לידיעת התקשורת לאחר שכבר פורסמה גרסת דובר צה"ל. צילומים אלה, יחד עם עדויות הערבים שנכחו במקום האירוע, מקשים על קבלת הודעת דובר צה"ל ללא בחינה נוספת.

צילומים אלו הופצו לתקשורת הבינלאומית ואף הגיעו לבית הלבן ולמועצת הביטחון של האו"מ. וזו קוראת לישראל לחקור מיד את שני מקרי המוות. במקביל, הודיע אבי אחד הצעירים שנהרגו כי יסכים להוציא את גופת הבן מן הקבר לצורך בדיקה והוכחה כי לא נהרג מפגיעת כדורי גומי. במצב דברים זה אי אפשר יהיה למרוח את החקירה. לאחר שיושלם ויופץ דו"ח החקירה הצה"לית, יזכה מיד לתגובה תקשורתית ומדינית מן המערכת הבינלאומית.

המשתנה השני, והוא בהחלט שינוי חדש הוא מורא הרשתות החברתיות בישראל. זה לא מכבר נחשפנו לפרשת התמיכה העממית ב"דויד הנחלאווי", כאשר הופתענו מעשרות אלפי חיילי צה"ל שהצהירו "גם אני דויד הנחלאווי!".

תוצאות חקירת צה"ל תובאנה הפעם לא רק לידיעת המערכת הבינלאומית, הן תופצנה מיד ברשתות החברתיות של ישראל. אם יתברר בחקירה כי חיילי התותחנים הפעילו במקרה זה אש חיה, ולא כדורי גומי, כמתחייב על פי ההוראות, וכפי שדיווחו לאחר התקרית, יהיה ככל הנראה צורך להעמיד לדין את "דויד התותחן". או אז יהיה עלינו להיחשף לעשרות, ואולי למאות אלפי תגובות בסגנון "כולנו עם דויד התותחן".

מסופקני אם רא"ל גנץ יודע כיצד להתמודד עם בעיה זו. המציאות הזו היא אותה מציאות מוכרת - שלטון כיבוש בשנתו ה-47. הפגנות מחאה החוזרות על עצמן, יידויי אבנים ותגובות השלטון בעשן ובכדורי גומי. אך אם חשבנו כי משחק זה יוכל להימשך כך לעד, נחתו עלינו שני המשתנים החדשים – התיעוד המלא המצוי כמעט בכל זירת התנגשות ואירוע, תיעוד שאין לנו שליטה עליו, והרשתות החברתיות המדווחות על אירועים בזמן אמת באופן בלתי מבוקר ובלתי נשלט, הגורר אחריו תגובות הזדהות או מחאה המוניות שאין לפיקוד צה"ל שליטה עליהן.

מציאות חדשה זו מנבאת שלב חדש שמאפיינו העיקרי הוא אובדן שליטה ובקרה על הנעשה.

You might be interested also