מפקד לוטם: "צה"ל רשתי" יצאה לדרך

תא"ל ברן בכנס ישראל דיפנס "אתגרים תקשוביים 2014" בשיתוף חברת בינת -"התוכנית אושרה על ידי הרמטכ"ל"

תא"ל דני ברן (צילום: מאיר אזולאי)

תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוטם באגף התקשוב חשף בכנס "אתגרים תקשוביים" של חברת בינת וישראל דיפנס כי תכנית "צה"ל רשתי" אושרה לפני כעשרה ימים על ידי הרמטכ"ל. "המשמעות היא שהשירותים הלא מבצעיים בצה"ל עוברים משלוש רשתות תקשורת לרשת אחת. כמו כן, צה"ל עובר לסביבת ענן אחד לכלל הצבא ולצורך כך הקמנו גוף ייעודי שירכז את הדרישות ויזין את מנה"ר", אמר ברן.

רק השורד מנצח

בנוגע לאתגרים של צה"ל לשנה הקרובה, ציין תא"ל ברן כי מדובר בסביבה שמשתנה בקצב מהיר ומי ששורד הוא זה שמנצח. "צה"ל נותן מענה לאיומים מהסכין ועד הגרעין. אנחנו צריכים להיות מוכנים למעבר ממצב של עצימות נמוכה למלאה במספר שעות. נכון להיום מה שמעכב את היכולת המבצעית של צה"ל זה התקשוב, ואנחנו משנים את זה. לצה"ל יש מערכות תקשוב שמקדימות את ארה"ב ב-4 רמות".

ברן טוען כי הסייבר משנה את מאזן הכוחות בעולם, בצורה דומה לזו שעשתה טכנולוגיית הגרעין. "אנחנו חוזרים למערכת עולמית דו-קוטבית. העימות בסוריה מזכיר את העימות שנערך בקובה בשנות ה-60 בין ארה"ב לבריה"מ אז, ורוסיה של היום. המלחמה הקרה בין ארה"ב ורוסיה חוזרת".

התקפות ממוקדות

האיומים העיקריים בסייבר בעיניו של ברן הם האנונימיות שתחתיה פועלים התוקפים, החשאיות של הפעולות ומערכת אמון בסייבר מבוססת מוניטין. "אם אתה גונב היום תעודה, אתה יכול להיכנס למערכות כי חושבים שאתה לגיטימי", אמר ברן. "אתגר נוסף קשור לזה שהתקיפות הופכות להיות אישיות. בונים התקפה רק בשבילך. גם שרשרת אספקה היא חוליה חלשה. בעיה נוספת קיימת סביב העובדה שטכנולוגיית הסנד בוקס הופכת להיות מוכרת גם לתוקפים והם מפתחים דרכים לעקוף אותה. צריך לחשוב על פתרונות נוספים". בעתיד, הוסיף ברן, יקח לגורמי ההגנה יותר זמן להתמודד עם אירוע סייבר בגלל המורכבות שלו.

היבט נוסף עימו מתמודדים בתקשוב הוא מציאות כלכלית משתנה. "צה"ל מגיב לאווירה הציבורית, והתקציבים קטנים במקביל לצרכים שהולכים וגדלים. במיוחד בפן הטכנולוגי של הצבא. הצבא צפוי להצטמצם בכ-5000 אנשי קבע", אמר ברן. "אנחנו נצמצם גם את  כמות חוות השרתים כך שיוותרו בין עשר לכמה עשרות. תהיה ירידה דרמטית".

השקעה בפתרונות, לא מערכות

"פער מרכזי, הוא ניטור ובקרה של רצפת הייצור. בצה"ל צריך לזהות אירועים שמשפיעים על הזמינות של השירותים והמערכות. זיהוי כזה יאפשר מהלך מונע מקדים של זיהוי תקלות (Predictive Maintenance)", אמר ברן. "בשנים הקרובות נשקיע בשיפור יכולות התקשוב הטקטיות בשדה הקרב. זו תהיה "שילוביות טקטית" בין הזרועות. בין היתר, אחד האתגרים הוא לקחת את החוזי מכל הסנסורים, להתך אותו עם הנ"צ, ולמקד את הכוחות. צריך גם מערכות תקשורת חסינות לביצוע התמרון.

"אני לא מחפש עוד רישיונות או מערכות חדשות, אלא פתרונות לעולמות מבצעיים. בנוסף לאלו שצוינו, צריך גם יכולת תחקור בסייבר באמצעות ביג דאטה. זה יעזור לנו להשתפר. נדרשת גם יכולת חיזוי של התקפות בסייבר".

ברן סיים בכך שאמר לנוכחים, כי צה"ל הולך להיות יותר קשוח בשולחן המו"מ. "אנחנו נשנה את דרך ההתנהלות התקציבית שלנו. בנוסף, אנו מצפים מהחברות לשותפות – כלומר, לא רק הצעות להתקנים או מערכות, אלא חשיבה הוליסטית על פתרונות". 

You might be interested also

Turkey's President Tayyip Erdogan attends the NATO summit in Brussels on June 14. Kenzo Tribouillard/Pool via REUTERS

President Erdogan and the syndrome of neglect: after years of hyperactivity, the Turkish leader is completely isolated

Commentary:  Turkey has been sidelined because of the adventurism of its president, following a decade of reckless and counterproductive political and military moves. Erdogan will find it difficult to break the isolation without a clear change of course towards a more moderate approach in domestic policy and a rapprochement with the West in foreign policy