מערכת הביטחון: עסק תקוע

הטור השבועי של עמיר רפפורט: תהליכים אסטרטגיים אינם מתקדמים, ומערכת הביטחון דנה השבוע אפילו בביטול המעבר לגנב. מדוע? שאלות וגם תשובות

מערכת הביטחון: עסק תקוע

מי שחשב שמערכת הביטחון תיכנס לתהליך מהיר של עשייה והתחדשות אחרי מבצע "צוק איתן" – טעה. במהלך השבוע האחרון נמשכו התחקירים המטכ"ליים של המלחמה, אבל בכל מה שקשור לבניין הכוח של צה"ל, העסק די תקוע. מערכת הביטחון כבר קיבלה שורה של החלטות מהירות והוציאה הזמנות רכש לחידוש מלאים (למשל של מיירטי "כיפת ברזל" ושל המערכות להנחיית פצצות אוויר J-DAM) אבל ההחלטות האסטרטגיות על בניין הכוח של צה"ל לא יוכלו להתקבל בקרוב. אם בכלל.

שתי סיבות עיקריות: תחקירי המלחמה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת יסתיימו רק בתחילת שנת 2015, ומשמעותי מכך - גם מסקנות ועדת לוקר לבחינה מחודשת של מערכת הביטחון – לא יפורסמו מוקדם יותר. בינתיים, נמשך ויכוח עז בין משרד האוצר למשרד הביטחון על גובה תקציב הביטחון, ולטענת משרד הביטחון חסרים לפחות 6 מיליארד שקל ב-2015 כדי להניע תהליכי התעצמות משמעותיים. גם הסערות הפוליטיות עלולות להחמיר את המצב - אם הקואליציה תסיים את ימיה מוקדם מן הצפוי, לא יהיה שום סיכוי להגיע לתקציב ביטחון מוסכם על כל הצדדים.

ביום חמישי עדיין הייתה תקועה בחירת הרמטכ"ל הבא של צה"ל, שהיה אמור להיות מוכרז כבר לפני כשבועיים (ראש הממשלה עיכב את כוונת שר הביטחון להכריז על האלוף גדי אייזנקוט כמפקד הבא של צה"ל). בכל מקרה, הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל בני גנץ, כבר עם רגל וחצי באזרחות. הרמטכ"ל הבא, מי שלא יהיה, יערוך סדנא מטכ"לית רק בקיץ 2015, לפני שיחליט על תכנית רב שנתית חדשה (אם יצליח לגבש תכנית כזאת. לכל אורך כהונתו של גנץ פעל צה"ל ללא תר"ש מאושר).

הנגב תקוע

אחת ההשלכות של ויכוחי התקציב היא קיפאון בתכניות המעבר של מערכת הביטחון לנגב. קשה להאמין, והדבר נחשף כאן בראשונה, אבל מנכ"ל משרד הביטחון קיים השבוע דיון שמטרתו להביא לסגירת כל המנהלות שהוקמו במשרד הביטחון ובגופי צה"ל (ובראשם אגף המודיעין ואגף התקשוב) לקראת המעבר. לכאורה, המעבר הוא בלתי הפיך, שכן כבר בחודש פברואר תיחנך בצומת הנגב עיר הבה"דים החדשה.

אבל, רק לכאורה: המהלך המשמעותי באמת הוא העברת היחידות הטכנולוגיות לנגב, והוא פשוט לא קורה. הוויכוח הוא על מקורות המימון של המעבר בשלבי הביניים, שכן התמורה כולה ממילא אמורה להגיע משיווק הקרקעות היקרות שיתפנו במרכז הארץ. אבל, על אף שמדובר במהלך לאומי, הוא אינו נע קדימה. בשלב זה נדחתה ההחלטה לסגור את המנהלות, אבל אם לא תהיה התערבות של ראש הממשלה, מערכת הביטחון עלולה לקבור את המהלך ההיסטורי.

צניחה בינלאומית

האירוע המשמעותי של השבוע היה דחיית רגע האמת בין המערב לארצות הברית, על ידי הארכת הסכם הביניים בין הצדדים בנושאי הגרעין, עד ליולי 2015. ככלל, מדובר בתוצאה שהיא פחות רעה לישראל, שכן במצב הנוכחי, כאשר תשומת הלב העולמית מוסחת מהבעיה האיראנית לדאעש ולחזית הרוסית-אירופית, כל הסכם, אילו נחתם, היה רע מאוד לישראל.

בינתיים, יש דבר אחד לא תקוע וגם הוא בעל השלכות משמעותיות על מצבה האסטרטגי של ישראל: מעמדנו הבינלאומי, שנמצא בצלילה חופשית. הוויכוח הפוליטי הישראלי מפספס את העובדה שבאירופה מתגבשת חזית להכרה במדינה הפלסטינית, לאחר שכמה מדינות ופרלמנטים אירופיים כבר הכריזו על הכרה.

דיפלומט ישראלי בכיר אמר השבוע בשיחה אוף –דה-רקורד כי מדובר בקרב בלימה, שיהיו לו השלכות עתידיות מרחיקות לכת. אבל, אצלנו עסוקים במאבק בינינו ובין עצמנו על חוק הלאום, שאולי יפיל את הממשלה.

You might be interested also