ממר"ם שמה דגש על מטרות בשטח

מפקדי יחידת המחשבים היוקרתית ממר"ם, הגיעו מתפקידי חי"ר בשטח, והם מדברים על לחימה בעידן המחשוב: "חובה שהמערכות יעבדו גם תחת מתקפת סייבר וגם כשנופל עלינו טיל"

בשנה האחרונה עבר אגף התקשוב של צה"ל ארגון מחדש תחת השם "צופן העתיד". במסגרת השינויים הכוללים עברה גם ממר"ם, יחידת המחשבים המרכזית של צה"ל (מרכז המחשבים ומערכות המידע בשם הרשמי) תהפוכות ארגוניות: מטרת השינויים שנעשו הייתה לתת דגש לזמינות המערכות כגורם המאפשר עליונות צבאית. זאת, במסגרת יחידת האם של ממר"ם – "לוטם".

"בחברת אמזון אם האתר אינו זמין למשך דקה, מישהו הולך הביתה. הסיבה לכך היא שבדקה הזו אמזון הפסידה הרבה מאוד כסף. אצלנו אמנם לא מדובר על כסף, אבל ניתוק קצר של מערכות המחשוב יכול לעלות אפילו בחיי אדם", אומר בהקשר הזה מפקד ממר"ם, אל"מ חנן, בראיון מיוחד לישראל דיפנס.

זה לא הכל: ביחידת ממר"ם מתרחש באחרונה תהליך נוסף שאולי ממחיש את התלות של המערך הלוחם בצה"ל באמצעים טכנולוגיים - את תפקידי הפיקוד ביחידה תפסו קציני חי"ר שהגיעו ישירות מהשטח. בשונה מהעתודאים ומהטכנוקרטים שלמדו שפות תכנות כבר בבית הספר, המפקדים הנוכחיים למדו לירות בין כוונות (וכנראה עושים זאת די טוב), אך בצה"ל החליטו להושיב אותם מול ההגה של אחת היחידות הכי משפיעות על התשתית הטכנולוגית של צה"ל.

"מצאתי את הייעוד שלי מחדש", אומר אל"מ חנן, שבעצמו מונה לפקד על ממר"ם לפני כחצי שנה, לאחר שקודם לכן היה מג"ד בחטיבת הנח"ל ואף פיקד על הסיירת החטיבתית. לדבריו, "מדובר ביחידת IT מבצעית שעובדת סביב השעון ותומכת בכל הפעילות המבצעית של צה"ל". חנן לא לבד, גם רס"ן אביתר - לשעבר מפקד בדובדבן, סא"ל טל - לשעבר מג"ד בשריון ורס"ן רועי - לשעבר סמ"פ בפלסר גבעתי, מאיישים כיום תפקידים בכירים בממר"ם ומהווים את חוט השדרה הפיקודי של היחידה.

החיבור בין דרג מבצעי לתחום ה-IT אינו מובן מאליו, ומעלה את התהייה כיצד השילוב משפיע על ממר"ם?

"עד לפי כעשור, כאשר מערכת ממוחשבת הייתה יוצאת משירות, לכל היותר היו יכולים להיגרם שיבושים בתשלום המשכורות או באספקת הבגדים למחסנים. כיום, אם אחת ממערכות הווידאו בזמן אמת נופלת, או שמתרחשת כל מערכת מבצעית אחרת - מבטלים מבצע", אומר אל"מ חנן. "זו הסיבה שממר"ם ממוקדת במערכות מבצעיות, אנחנו משקיעים בזה הרבה משאבים וכאן מגיע החיבור בין החי"ר לטכנולוגיה".

אי ודאות

המעבר מהשטח למטה של יחידה טכנולוגית במרכז הארץ הוא שינוי אישי גדול. עבור חלק מצוות הפיקוד של ממר"ם, זו הפעם הראשונה בקריירה שהם משרתים בבסיס עורפי. יחד עם זאת, כפי שחלקם מתארים זאת, כאשר יורד האבק מהמדים, מתבהרים השמיים.

"בסוף עברנו מהטקטיקה לעולם האסטרטגי", מסביר רס"ן רועי, שמשמש כראש מדור שליטה ובקרה במחלקת אמל"ח של אגף התקשוב. לצורך השוואה עם העולם האזרחי, מדובר על תפקיד שווה ערך למנהל מוצר בחברת היי-טק. "ההשפעה שלנו כאן היא גדולה יותר. לפני התפקיד בממר"ם חשבנו שאנחנו זה צה"ל - לוחמים שמחזיקים את הנשק ביד, פתאום אתה מגלה מה זה אמ"ן, (יחידת ההאזנות של אגף המודיעין) 8200, מהו תהליך תקיפת מטרות, כיצד מנהלים פרויקטים רוחביים וכיצד מנהלים תקציב".

"התהליכים הכי קריטיים למערכות המבצעיות מתבצעים ביחידת ממר"ם. בין היתר, היחידה אחראית על הרציפות התפקודית של מערכות צי" ד (צבא יבשה דיגיטלי) ואחרות, המאפשרות ללוחמים בשטח להשיג תוצאות טובות יותר. "אי אפשר לעבוד יותר עם טבלאות אקסל", מסביר אל"מ חנן.

"הקצב של האירועים בשטח הפך להיות מהיר מידי וצה"ל חייב כלים מתאימים. אחת המשימות שלנו היא לחזק את השרידות המבצעית של המערכות. אנחנו מתכננים הליך של התאוששות מאסון (DRP) במערכות קריטיות, שמים אותה בשני אתרים שונים ומייצרים תהליך ניהולי מסודר למקרים של תקלה".

הניסיון שלהם כלוחמים לשעבר הופך את הכלים הטכנולוגיים שהם מפתחים למתאימים יותר עבור הלוחמים בשטח וכאלה שמשפרים באופן ניכר את היכולות המבצעיות. אך יש בכך גם נקודת תורפה: ככל שהפער בין המטה לשטח מצטמצם, כך הטכנולוגיה הופכת להיות לנקודת כשל מרכזית בשדה הקרב.
 
"אני חוויתי את כניסת ה-GPS לצבא", מספר אל"מ חנן. "באחת הפעמים הייתי צריך לאשר תכנית פעולה של אחד הצוותים שלי, שאלתי אותם על ציר הניווט והם הגיעו עם מסוף של מערכת מחשב והראו לי את הציר על המסך. שאלתי אותם: 'ואם נופל המסופון מה עושים?' אז הם שלפו מסופון נוסף. צריך להבין שהיום זו חשיבה אחרת". לדברי סא"ל טל, אם בעבר צה"ל היה מסוגל לתקוף כמות מסוימת של מטרות בזמן נתון, הרי שכיום ניתן לתקוף כמות גדולה פי כמה ביעילות רבה יותר. אם תוותר על הטכנולוגיה, תחזור לכמות הבסיסית. צריך לזכור שפעם, בשנים שבהן לא הייתה טכנולוגיה כמו GPS, לא כולם אפילו הגיעו ליעד". עם זאת, גם הם מכירים בכך שמערכות המחשוב לא יעלימו לחלוטין את האי ודאות משדה הקרב.

"אחד הדברים שאני חושש מהם, הוא שהמ"פ יישאר בג'יפ עוד שתי דקות כדי לקבל תמונת מצב טובה יותר. זה ממכר. שדה הקרב, למרות הטכנולוגיה, תמיד יהיה ממלכת האי ודאות. בסוף יש אויב, וגם אם אתה רואה אותו במערכת השו"ב ובאמצעים אחרים, אתה לא יודע בדיוק מה הוא מתכנן ומה הוא מחביא", אומר אל"מ חנן.

רס"ן אביתר מוסיף כי הניסיון להעלים את אי הודאות באמצעות דחיפת מידע, הוא מסוכן. "לעולם הלוחמים יצטרכו לקבל החלטות בסביבה של חוסר ודאות. תמיד נרצה לקבל החלטות עם כמה שיותר מידע, אבל ההגדרות בצה"ל קובעות שמדובר במערכות עזר. הן עוזרות לקחת החלטות ולא תחליף להחלטת מפקד".

תקיפה טכנולוגית

תמורה נוספת שמתמודדים עמה בממר"ם קשורה לאיום הסייבר. אמנם לאגף התקשוב יש מחלקה שלמה להגנה בסייבר שאינה קשורה לממר"ם, אבל כאשר מדובר על זמינות מערכות, ההאקרים של האויב הם לא גורם שאפשר להתעלם ממנו. "פעם, הזמינות של המערכות הייתה תלויה רק בנו. בעידן הסייבר, האויב תוקף בתוך מרחב ה-IT במטרה לשבש את הזמינות המבצעית של מערכות הלחימה. מדובר בשינוי דרמטי בחשיבה שמאלץ אותנו להכניס את עקרונות המלחמה לעולם הקיברנטי", מסביר אל"מ חנן.

"האויב רוצה להתקיף אותנו כגוף טכנולוגי. האתגר הוא להגיע למצב של רציפות תפקודית גם כשיש אויב שתוקף, לצורך כך הקמנו גוף הגנה בסייבר בממר"ם. זה משהו שלא היה פעם". ואם פעם הליך של זיהוי תקלה במערכות ה-IT היה יכול לקחת שעתיים, הרי שכיום צריך להבין מה קורה בזמן אמת. אחד הפתרונות שרוצים לאמץ בממר"ם קשור לפלטפורמת הענן. בעזרתה, ניתן להקים מערכות מחדש בזמן מהיר בכל מקום שרוצים, ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של השרתים. לדברי אל"מ חנן, בשל השאיפה לעבור לפלטפורמות ענן, ארבע השנים הקרובות יהיו מאוד מאתגרות מבחינת ממר"ם.

"אלו שינויים שמציבים אתגרים טכנולוגיים וארגוניים. אם פעם היה בידול בין אנשי השרתים לאנשי הרשת, היום איחדנו את האחריות וכל מדור ביחידה אחראי על שכבה בענן. "אנחנו נמדדים במצבים של מלחמה, והמטרה היא לדאוג שהמערכות המבצעיות של צה"ל ימשיכו לעבוד גם כאשר נופל עלינו טיל. זה המבחן של יחידת IT מבצעית".

You might be interested also