מלחמה וירטואלית

בחברת אלביט מפתחים סימולטורים לים, ליבשה ולאוויר שמחליפים את הסביבה המציאותית ומאפשרים אימון "רטוב" - "על יבש". ראיון מיוחד

"מה אמיתי? איך אתה מגדיר אמיתי? אם אתה מדבר על מה שאתה יכול להרגיש, מה שאתה יכול להריח או לטעום, אז 'אמיתי' הוא פשוט אותות חשמליים המתפרשים על ידי המוח שלך”. ובכן, את הדברים הללו אמר מורפיוס לניו בסרט המטריקס שיצא לאקרנים בשנת 1999 בניסיון לחזות כיצד יראה עולם שבו בני אדם חיים במציאות וירטואלית, אבל מה שהמפיקים בהוליווד לא ידעו, זו העובדה ששנה קודם לכן התחילה חברה ישראלית קטנה בשם BVR להפוך את הרעיון הזה למציאות.

אותה חברה התמחתה בפיתוח סימולטורים למגזר הצבאי, והיא נמכרה עשר שנים לאחר מכן לחברת אלביט מערכות והפכה לבסיס של תחום המאמנים בחברה שעוסק עד היום בבניית מציאות וירטואלית של שדה הקרב. ואם לשפוט לפי מאמן הטיסה המשימתי שנחנך בחודש נובמבר האחרון בבסיס חיל האוויר בחצור, הצליחו באלביט להגיע לטכנולוגיה שלא הייתה מביישת את המכונות בעולם המטריקס. “הכל התחיל כי רצו להוזיל את עלויות האימון בצבא”, מסביר אלון אפיק, מנהל תחום הסימולטורים באלביט מערכות ואיש מילואים בחיל אוויר. “אבל עם הארוחה בא התיאבון, והבינו בצה”ל שאפשר לנצל את המאמנים גם לצורך אימונים שאי אפשר טכנית לעשות בפלטפורמות אמתיות. אני לא יכול למשל לטוס מעל מדינה עוינת לצורך אימון. גם מתארים של קרבות אוויר מול מטוסי אויב או התחמקות מסוללות נ”מ קשה יותר ליישם והם עולים הרבה כסף בשעות טיסה. באמצעות טכנולוגיה, אנחנו מצליחים להביא את הסביבה לטיס, במקום שהוא יטוס אליה”.

עבור הטייס, אחד האתגרים כאשר מדובר בפעילות מבצעית, היא טיסה בשטח לא מוכר. בעוד את מדינת ישראל הטייסים מכירים כמו את כף ידם ויכולים לטוס אפילו ללא עזרה של מערכת ניווט, בגזרות אחרות המצב שונה. “שאתה טס בשטח לא מוכר, זה מלחיץ”, מסביר אפיק. “אתה לא מכיר ולא יודע איפה נמצאים האיומים ואיך להתחמק מהם. לכן, תרגול של טיסה מעל שטחי אויב מאד עוזר. אתה לומד את השטח”. יתרון נוסף שטמון במאמן הוא היכולת להתמודד עם הפתעות. צריך לזכור כי מרבית הטייסים לא שומעים במציאות מערכת ל”א שמצפצפת כאשר יורים עליהם טיל, תרחיש שבמאמן אפשר לדמות אותו בקלות. “כשטיל עף לכיוון שלך, זה לא אירוע שגרתי”, מסביר אפיק. “פתאום אתה רואה טיל, וצריך לדעת איך להתמודד. זה מצפצף, הטיל מזמזם וצריך לעשות תמרונים. בתרחיש אחר אפשר לדמות פגיעה באחד המטוסים ברביעייה. מה עושים עכשיו? המוביל צריך לתרגל את זה”.

מהפיכת ה-PC

“תמיד היה צורך באימון”, מסביר שוקי קרפסי, המנהל ההנדסי של תחום הסימולטורים באלביט מערכות. קרפסי הגיע לאלביט מחברת BVR. “אימון זה רוב הזמן של הצבא. בעבר לא הייתה יכולת עיבוד וחישוב. הסימולטורים התחילו בשנות ה-60-70 עם מאמנים פשוטים מאד, כאשר אז היה מדובר בעלות גבוהה מאד והמאמנים לא היו רלוונטיים בהיבט היכולת לדמות מציאות.

“בתחילת שנות ה-80 הוקמה חברת ‘סיליקון גרפיקס’ עם מחשבים שהתחילו לספק גרפיקה יותר טובה. אבל גם אז היה מדובר במחשבים בגודל מקרר שעולים מיליוני דולרים, ובסוף הביצועים לא דימו פלטפורמה מציאותית. המהפיכה האמתית בתחום הגיעה עם כניסתו של מחשב ה-PC. האפשרות למזער יכולות גרפיות מגודל של מקרר לכרטיס שנכנס במחשב אישי, יחד עם הירידה בעלויות, הביאו להתפתחות סימולטורים במספר כיוונים”.

ואכן, באלביט מערכות, בשונה מחברות אחרות בארץ ובעולם, הצליחו לתפוס את כל הסוגים. החל במאמן ‘תפעול’ שמטרתו לאמן את המשתמש בתפעול הפלטפורמה, דרך מאמן ‘וירטואלי’ שמטרתו להזריק תרחישים וירטואליים בעת שימוש בפלטפורמה בזמן אמת, ועד מאמן ‘משימתי’ שמטרתו לאפשר למשתמשים לבצע אימון טקטי (צוותי/מקושר) מלא בסביבה וירטואלית.

מאמן לכל מטרה

היום כוללת יחידת הסימולטורים בחברה כ-300 עובדים בתחום הפיתוח והייצור ועוד 100 עובדים בתחום ההדרכה והתחזוקה, והסימולטורים שלה פרוסים בכל הארץ ומשמשים את זרועות הים, היבשה והאוויר וגם את פיקוד העורף. רשימת הסימולטורים כוללת את בסיס סיירים עם מאמן לחיל האיסוף הקרבי. זהו מאמן התצפיתניות של צה”ל. באותו בסיס יש עוד מאמן למערכת שו”ב למרחב מרובה סנסורים. בבסיס שיזפון יש מאמן טנקים. זה מאמן שמתחבר לטנק מרכבה אמיתי ומאפשר לצוות לשבת בתוך הטנק כאשר כל הסביבה שלהם וירטואלית לחלוטין. צה”ל רכש 6 עמדות נייחות לבסיס ההכשרות ועוד 6 ניידות על טנדרים לאימון של צוותים הנמצאים בפעילות מבצעית. בחברה עובדים גם על מאמן לנהיגה בטנק. זה פרויקט בהתהוות שאמור להיות מבצעי בעוד שנה. מסתבר שצה”ל מוציא מיליוני שקלים בשנה על תקלות ונזקים כתוצאה מנהיגה לא מקצועית בטנק.

בבסיס רמון יש מאמן לרוכב שמיים, המל”ט של אלביט לכוחות היבשה. בירוחם יש מאמן נהיגה לנמר. בנבטים מאמן טיסה ל-”נץ”, בחצרים בונים מתקן אימון למטוסי האימון האיטלקיים, בחצור נחנך מאמן משימתי חדש, ברמלה יש את המאמן של פיקוד העורף, בג’וליס יש מאמן טקטי לניהול קרבות שריון (מג”דים/מח”טים), בפלמחים יש מאמן למל”טים של אלביט ובחברה מכינים גם מאמן לצבא יבשה דיגיטלי עבור חיל התותחנים. באזור הצפון יש מאמן בנתניה למטוס ה”צופית” למשימות מודיעין עבור הטייסים, בחיפה יש מאמן טקטי לספינת סער 5 המדמה את מרכז ידיעות קרב (מי”ק) בספינה, וברמת הגולן יש את המאמנים הניידים של השריון.

אויב מדומה

קרפסי מסביר שהמודל הפיזיקלי צריך להיות מאד מדויק. הטייס, השריונר או החובל צריכים להרגיש שסימולטור מציאותי. “במאמן טיסה למשל, אנחנו מתאמים את הכוח של הסטיק עם טייסי ניסוי. הסטיק אצלנו עולה פי 100 מאלו שאתה קונה עבור משחקי וידאו מסחריים. “יש שני סוגי מאמנים עיקריים. אחד חיצוני ואחד מוטמע בפלטפורמה (אמבדד). כלומר, לוקחים מטוס אימון שאין לו מכ”מ ומוסיפים לו מאמן כך שהטייס מרגיש בזמן טיסה שיש לו מכ”מ. כלומר, אתה אמיתי, הפלטפורמה אמתית והכל מסביב וירטואלי. זה כולל גם יכולת להזריק ישות וירטואלית שתדמה מטוס אויב.

“במאמן בחצור אנחנו יודעים להזריק מאות או אלפי ישויות עם רמת תחכום נשלטת על ידי מדריך האימון. יש לנו צוות שמפתח כבר מספר שנים בינה מלאכותית ברמה גבוהה, בעיקר של החלטות צוות. אם רוצים לשים רביעיית אויב שתוקפת אותך, מה קורה שאחד מהם נפל? הישות הווירטואלית צריכה להחליט מה לעשות. אנחנו רוצים ישויות שיודעות לקחת החלטה. לתרגל טייס ישראלי מול החלטה של מוביל סורי או מצרי, ושזה יהיה מציאותי. “מדובר במערכות מבוססות חוקים או לימוד מכונה, ברזולוציה של ישות בודדת. למרות זאת, ישויות לומדות אוטונומיות ניסינו בעבר, וזה לא נתן מה שרצינו. הישות יכולה ללמוד טייס ישראלי (כי אליו יש גישה), אבל לא טייס אויב. אז זה כל כך עוזר, והדרך היחידה היא שהלקוח יכניס נתוני מודיעין עדכניים”.

באלביט בכל זאת נדרשו למדל גם טייסים ישראליים. זאת, בכדי לאפשר לטייסים שמתאמנים לטוס במבנה של כמה רביעיות, כאשר רק שלהם מונהגת בידי בני אדם. “תחשוב על רביעיית טייסים שמתאמנת ומדברת בקשר עם רביעייה וירטואלית שצריכה לענות לה. צריך לתמוך בזה”, מסביר אפיק. “בסימולטור המשימתי בחצור יכולות להתאמן שתי רביעיות כחולות ועוד שני טייסי אויב אדומים. כל השאר וירטואליים”.

למה אי אפשר להתאמן בבית עם התקן כמו המשקפיים של גוגל (גוגל גלס)?

“המאמן שלנו יכול לספק חיבור לקסדות טייס ולאפשר אימון מרחוק, אבל הטכנולוגיה של הקסדות עוד לא שם. מדובר בהתקן שאמור לשמש טייס בזמן טיסה במטוס אמיתי ולא בספה בבית”, אומר קרפסי. “במאמן המשימתי יש מערכת הקרנה בין הטובות בעולם ב-360 מעלות. מדובר על 12 מקרנים (Quad HD), כאשר בפועל כל מקרן הוא כמו 4 מקרני Full HD. סך הכול 48 מקרני HD שמקרינים על הטיס ממרחק קצר ב-60 הרץ, וברזולוציה מאד גבוהה. את זה אין עדיין בקסדות טייסים. כשזה יגיע, אנחנו נהיה מוכנים”.

המאמן כולל גם מערכת תחקור מתוחכמת. הכול מוקלט בווידאו ואחרי כל גיחה אפשר לנגן את הטיסה ולראות מה עשה הטיס ולנתח אותה. באלביט הכניסו גם יכולת סימולציה בזמן התחקור (What if), כלומר, לנתח מה היה קורה אם הטיס היה עושה משהו אחר. ככה הוא יוכל לנסות זאת בטיסה הבאה. בנוסף כולל המאמן גם מערכת שיודעת לספק דו”חות למדידת יעילות האימון בהתאם למדדים שקובע הלקוח.

וירטואליזציה של מטרות

לפני כמה שנים היה רעיון באלביט להתקין פוד (EHUD® AACMI) על מטוס שנראה כמו טיל אוויר-אוויר, רק שבמקום מנוע ומטען נפיץ, הוא כולל מערכת ניווט, תקשורת ויכולת הקלטה. בצורה כזו חסכו את הצורך ברישוי מחדש של אמצעי התחקור. פשוט מתקינים אותו כמו טיל. את הפוד אפשר להתקין על הרבה מטוסים, וככה חיל האוויר מקבל מערכת תחקור לאימונים.

“מכרנו מעל 700 פודים עד היום למספר מדינות”, אומר אפיק. “מאז שיפרנו את המוצר והפכנו אותו מטיל לקופסא הכוללת מאמן שמותקנת במטוס וכוללת ערוץ תקשורת שמחבר את המטוס לרשת עם מטוסים אחרים. בצורה כזו אפשר להזריק למטוסי אימון שאין להם סנסורים נתונים שמגיעים ישירות מהמאמן או מהרשת. למשל, טייס שטס לבד, מרגיש שהוא חלק מרביעייה. זה גם מאפשר לחיל האוויר לבצע קורס מכ”מ לטייסים חדשים עם מטוסי אימון בלי מכ”מ”. אתגר נוסף שיש לאלביט בהקשר זה, הוא לפתח יכולת להזריק מטרות וירטואליות למטוסי קרב בהם יש סנסורים. זאת, בלי לעשות הנדסה הפוכה לסנסורים או לשנות אותם. “נגיד שאני רוצה להתאמן בטיסה מעל סוללת נ”מ. היום צריך לטוס לדרום הארץ למטווח אימונים מיוחד וזה עולה הרבה. במקום זאת, אתה יכול לטוס איפה שאתה רוצה, ואנחנו נייצר את האיום באמצעות המאמן”, מסביר אפיק.

“אנחנו רוצים גם להכניס מטרות וירטואליות למכ”מים אמתיים. היום אתה יורה את הטיל מטווח של עשרות קילומטרים, ומשם הוא ממשיך לבד. הטייס שיגר את הטיל ולא רואה אותו. אז מה זה משנה אם הוא וירטואלי או אמיתי. חיל האוויר משקיע המון כסף בשעות טיסה של מטוסים המשמשים כמטוסי מטרה באימונים. מדובר בשעות טיסה שאפשר לחסוך באמצעות וירטואליזציה של מטרות”. אימון של מלחמה כוללת בשונה ממאמנים תפעוליים, באלביט מאמינים שהעתיד טמון ביכולת הקישוריות. כלומר, לאפשר לטייסים להתאמן בביצוע משימה יחד. בשביל זה הושק המאמן המשימתי החדש בחצור. מדובר בפרויקט BOT שההטמעה שלו לוקחת בין שנה וחצי לשלוש, ובו אלביט מממנת את הפיתוח ואת התחזוקה והיא מוכרת לצה”ל שעות טיסה למשך ה-15 שנים הבאות.

לאחרונה מרבה משרד הביטחון להשתמש בשיטה זו כדי להמשיך להתפתח טכנולוגית על אף הקיצוץ בתקציב הביטחון. “המטרה היא לקחת רביעייה ולאמן אותה במשימה”, מסביר אפיק. “נכנסת רביעיית טייסים, מתיישבת בתאים נפרדים וכולם רואים אחד את השני ומרגישים ברביעייה. מזריקים להם תרחיש והם עושים משימות. כולל ירי על מטרות בקרקע, קרבות אוויר והתחמקות מנ”מ. זה צורך שקיים בכל מדינה בעולם. אפשר ללמד כך טיסה טיסת מבנה או טיסת ניווט. כולם רוצים לטוס יותר מחד, ולשלם פחות מאידך”. טכנולוגיה נוספת שפיתחו באלביט מאפשרת לצור סביבה וירטואלית משותפת לרביעיית מטוסים בשמיים ואחת בקרקע באמצעות רשת תקשורת שפועלת ברדיוס של 160 ק”מ (100 מייל). בצורה כזו הטייסים באוויר ובקרקע מתאמנים יחד בו זמנית.

“כל הטייסים רואים את אותו תרחיש ומתאמנים יחד. יש כבר מאמן כזה שלנו עובד בעולם”, מגלה אפיק. “לסביבה הווירטואלית המשותפת אפשר להוסיף ישויות וירטואליות נוספות ששתי הרביעיות רואות. והכל בזמן אמת. לדוגמא, הטייסים יכולים לראות רביעיית מיג 29 וירטואלית בדרך אליהם, ושתי הרביעיות מרגישות שהם נלחמות יחד בסנכרון מלא למרות העובדה שיש רק רביעייה אחת באוויר”. האם אפשר לחבר את כל המאמנים בארץ לאימון של ים-יבשה-אוויר? “אפשר, זה עוד לא קיים. זה צריך לבוא כדרישה מהלקוח (משרד הביטחון). מבחינה טכנית יש פרוטוקולים לחיבור בין מאמנים כמו DIS או HLA. אלו תקנים שמאפשרים לחבר מאמנים, לשתף זירה, תרחישים וערוך אימונים רב זרועים”, מסביר קרפסי.

“יש מחוללי זירה שמסוגלים לאפשר לצבאות שונים לעשות תרגיל משותף, כשכל אחד יושב במדינה שלו. יש מגבלות טכניות כמו שיהוי ברשת ואחרות, אבל הכל פתיר. יש לנו גם ממיר מסוג HLA Gateway שמפרמט תקשורת של כל מאמן לתקן עולמי ומאפשר שיתוף. בעבר עשינו פרויקט עם צה”ל שקישר בין המאמן בפלמחים לזה בג’וליס כי רצו לבדוק מתאר של מל”ט מול טנקים באימון משותף”.

אפיק וקרפסי מסבירים כי הבעיה ביישום אימון רב זרועי אינה הטכנולוגיה, אלא הבירוקרטיה. כאשר אימון של שריון נמשך 14 שעות ואימון של חיל אוויר נמשך שעה, הבעיה היא בתיאום המנהלי ולא בממשק טכנולוגי. ראוי לציין כי מדובר בבעיה כלל עולמית ולא רק של צה”ל. “יש לקוחות שהזמינו מאמנים משולבים. בדקנו אצלנו שכאשר ספינה יורה טיל על מטוס, הוא מתמרן. הכל עבד, אבל בפועל הלקוח עשה תרגיל משולב פעם בשנה. זה קשה ליישום”, אומר אפיק. מתי הרמטכ”ל יוכל לראות אימון של מלחמה כוללת מהחדר שלו בבור? “אם הוא רוצה לראות מה יהיו תוצאות מלחמה כזו עם המודיעין הקיים היום, אפשר לעשות זאת”, אומר קרפסי. “זה צריך להיות חזון של צה”ל כי היום אין טכנולוגיה כזו בעולם ומדובר בפיתוח שיעלה הרבה, אבל הוא אפשרי”.

You might be interested also

M1117 armored vehicles in Kosovo. Photo: U.S. Embassy Pristina

US donates M1117 armored vehicles to Kosovo's Army

According to the defense minister of Kosovo, it was not the last delivery of the vehicles. The Southeastern European country reportedly intends to purchase weapons from the U.S. under the American military sales program