מיצוי היכולות הארטילריות

צה"ל מתכוון להצטייד בתומ"ת חדש. משה חרש, לשעבר מנכ"ל סולתם מערכות, על הליך בחירת התומ"ת המתאים לשנים הקרובות

מיצוי היכולות  הארטילריות

חיל התותחנים אמור לקלוט תומ"ת חדש שיעצים את יכולתו בצורה משמעותית. במסגרת התכנית התקציבית הצה"לית, "תעוזה" (לשנים 2014-2018) יש כוונה להתניע פרויקט לחידוש סד"כ התותחים המתנייעים (תומ"ת) שברשות החיל ולהחליף את תותחי ה- M109, בני ה-40 שנה.

לאור הפער שנוצר בין היכולות הטכנולוגיות של מערכות ארטילריות חדישות והצרכים של חיל התותחנים הנובעים מהמשימות המוטלות על החיל במתאר הלחימה היבשתית בזירות הקרב המגוונות העומדות בפני מדינת ישראל, נוצר צורך דחוף להצטייד בתומ"תים מודרניים בעלי אופק שימוש של לפחות 25-30 שנה.

כוחות התותחנים הינם מרכיב חשוב בכל קרב. לכוחות הארטילריה, אשר נקראו גם כוחות סיוע ארטילרי תפקיד חשוב הן בסיוע וחיפוי בקרב היבשה לכוחות המתמרנים, בכל עומק ורוחב שדה הקרב, לרבות סיוע קרוב בטווחים ארוכים והן בהעסקה, פגיעה ושיתוק של ארטילרית אויב, רק"ק, מפקדות, חפ"קים וכוחות אויב אחרים. ככל שטווח הירי והדיוק יגדלו, יוכלו התותחים לתת מענה איכותי לחלק ממשימות חיל האוויר לסיוע הקרוב בקרב המשולב.

חיילות התותחנים המודרניים מבוססים בעיקר על סד"כ תותחים מתנייעים, אשר ניידותם מאפשרת יכולת התקדמות והשתלבות מהירה במשימות שאר הכוחות המשתתפים בקרב היבשה המשולב. אפיון מערכת התומ"ת הבא של חיל התותחנים מושתת על הוספת יכולות מבצעיות להתמודדות עם אתגרים ארטילריים במלחמה, בעימו"ג (עימות מוגבל), בלוחמה אורבנית ובבט"ש. האפיון יהיה מבוסס על הגדרת הצורך המבצעי והתו"ל (תורת הלחימה), הנובעים מלקחי הלחימה וכן מההערכות להפעלת האש במתווי לחימה מגוונים בשדה הקרב העתידי והמשימות הנוספות שחיל התותחנים יוכל לבצע עם התומ"ת החדש, מחד גיסא ועל הצורך להעמיד מערך, שעלות מחזור החיים הכולל להפעלתו (Life Cycle Cost), תהיה נמוכה משמעותית מעלויות המערך הנוכחי מאידך גיסא.

הפרמטרים העיקריים והחשובים להשגת יעדים אלה הם:

טווח ירי של 40 ק"מ ויותר: אורך הקנה, הינו הפרמטר העיקרי המכתיב את טווח הירי, בנוסף לתחמושת. ככל שהקנה ארוך יותר, כך ניתן להגיע למהירות לוע גבוהה יותר ולטווח גבוה יותר. יחד עם זאת, לאור מגבלות טכנולוגיות והעלויות בצדם, קנים ארוכים קשים יותר לייצור. התותחים בקליבר 155 מ"מ הארוכים ביותר בשירות מבצעי הינם באורך 52 קליבר (מספר המבטא את מספר הפעמים שקוטר התותח, קליבר, נכנס באורך הקנה). לתומ"תים הנוכחיים בחיל התותחנים, אמריקאים במקורם, תותחי 39 קליבר (נבנו לפני למעלה מארבעים שנה בהתאם לתפיסת הלחימה של צבא ארה"ב). הטווח המרבי של תותחי 39 קליבר הינו 28 ק"מ, בעוד שתותחי 52 קליבר מגיעים לטווח של 41 ק"מ עם תחמושת קיימת וטווח של למעלה מ-50 ק"מ עם תחמושת מתקדמת. המעבר ל-52 קליבר מהווה, עם כך מכפיל כוח משמעותי למערכת הנשק.

עוצמת אש מיטבית: הנובעת מדיוק מערכת הנשק, קצב האש, יכולת ירי מהיר של מסות אש, מהירות תגובה, הסטה בין גזרות וקטלניות. כוח האש הינו פרמטר שתלוי במרכיבים רבים התלויים במערכת בקרת האש, כינון וניווט, בתחמושת וביכולת התומ"ת לפריסה מהירה ותפעול אוטומטי בתהליך הירי להשגת ספיקה וזריזות במתן האש. מערכת בקרת האש, בתומ"תים החדשים הינה מדויקת ומחשבת את נתוני הצידוד והגבהה, המועברים למערכת כינון אוטומטית, תוך שימוש בחיישנים ונתונים של כל פרמטרי החישוב הנדרשים, ברמת הכלי הבודד. גורם חשוב בהגברת עוצמת האש הוא קצב אש. השימוש במטען אוטומטי לפגזים וחנ"ה (חומר נפץ הודף) מאפשר הגדלה משמעותית של קצב האש לכ-6-8 פגזים בדקה, לעומת כ-4 כיום ולפרצי אש מהירים יותר. בנוסף השילוב של מערכת בקרת אש מתקדמת ומטען תחמושת אוטומטי לתותח, מאפשרים ירי מסה של מספר פגזים מקנה בודד אשר פוגעים במטרה בו זמנית. תמרון זה הינו חדשני ויכול להתבצע בתומ"תים מתקדמים. תמרון זה נקרא: MRSI (Multiple Round Simultaneous Impact).

ניידות: התומ"ת, בעצם מהותו הינו כלי נייד ומתמרן באופן עצמאי. התומ"ת צריך להיות מסוגל לנוע אחרי הכוחות, שריון ורגלים ובעל כושר עבירות בכל מתווה קרקעי נדרש. התומ"ת צריך לתמרן, לדלג במהירות בין העמדות ולהסיט את האש בין הגזרות ולאפשר הענות זריזה למשימות פתע. מהירות התגובה והמוכנות לירי מכתיבה גם שימוש במערך אוטומטי של העברת תחמושת מרק"מ התחמושת לתומ"תים בשדה הקרב.

שרידות: התומ"ת הינו בעל צריח ממוגן וכל תפעול המערכת על ידי אנשי הצוות נעשה מתוך הצריח. יכולת התמרון של התומ"ת, כניסה ויציאה מהירים לעמדה ותפעול מהיר של מערכת הנשק, מאפשרים ביצוע תמרונים אשר משפרים את השרידות כגון תמרון ירה ודלג ((shoot & scoot.

תחמושת: התחמושת מהווה מרכיב חשוב בהשגת הטווח, הדיוק והקטלניות. לתחמושת הארטילרית שני מרכיבים, הפגז וחומר הנפץ ההודף (חנ"ה). הפגז מורכב מהראש הקרבי (רש"ק) והמרעום. הפגז הינו גוף אווירודינמי, אשר טס במסלול בליסטי למטרה. להשגת טווח מרבי, מוסיפים אלמנט להקטנת הגרר האווירודינמי, על ידי הזרמת גז בבסיס הפגז, שתת (BASE BLEED), פגז זה ידוע גם בשמו ERFB-BB. פגזים בעלי שתת מגיעים לטווח של 41 ק"מ בתותחי 155 מ"מ, 52 קליבר. שיטה נוספת להגדלת הטווח מתקבלת על ידי הוספת הנעה רקטית לפגז, מה"ר (מערכת הודף רקטי), דוגמת פגז V-LAP. פגזים אלה מגיעים לטווחים של יותר מ-50 ק"מ. באשר לרש"ק (חומר הנפץ), משמעותי לקבלת קטלניות נדרשת, יש מגוון רחב של סוגים המתאימים למשימות וסוג האיומים. המרכיב השני, החנ"ה, מכתיב את מהירות הלוע של יציאת הפגז מהקנה, ומכאן גם את הטווח. היות והלחימה הארטילרית מתבצעת מטווחים קצרים מאד ועד עשרות ק"מ, משתמשים בחנו"ת בגדלים שונים (מטען) לקבלת מהירות הלוע הנדרשת לפגז ולטווח הנבחרים.

טכנולוגית החנו"ת מתקדמת וכיום החנ"ה היא מודולרית וניתן להרכיב את המטען הנדרש מכמה מודולים זהים. פתרון זה נותן תוצאות בעירה מדויקות יותר של המטען וחוסכות בלוגיסטיקה של ההובלה והאחסון. התחמושת הארטילרית הינה בבסיסה סטטיסטית, אשר מכסה שטח על ידי ירי מסה של פגזים למטרה. הגדלת דיוק הירי תביא להגדלת הקטלניות, להשמדה מהירה של האויב, להגדלת אפקט ההפתעה, לשימוש במתארי קרב אורבני, ללא חשש בפגיעה באוכלוסייה, לחסכון בכמות הפגזים ולהקטנת בלאי מערכת הנשק. דיוק הפגיעה נובע מדיוק מערכת הנשק והבק"ש (בקרת האש) ומדיוק מעוף הפגז. מסלול הפגז מושפע ממצב האטמוספירה המשתנה ומשגיאות הייצור והחישוב. על מנת להביא את הפגז למטרה בדיוק של מטרים בודדים, פותחו בשנים האחרונות תחמושות "חכמות" שלהם מערכות ביות המשפרות את דיוק מעוף הפגז באמצעות תיקון מסלולו על ידי מערכת כנפונים, המפוקדים ממערכת ניווט זעירה ומדויקת, אשר מותקנים בפגז.

ישנם פתרונות יקרים שהם מוכללים, בעלי דיוק גבוה במיוחד, כדוגמת מערכת אקסקליבר של חברת רייתיאון או מערכות אשר מכילות את המרעום ומותקנות במקומו ויכולות להיות מותקנות על פגזים ישנים, כדוגמת מערכת "טופ גאן" של תעשיה אווירית. ראוי לציין שטכנולוגית התחמושת הארטילרית מתקדמת ומשתפרת וכל תחמושת שתפותח עבור תותחי 155 מ"מ, תוכל לשמש גם את צה"ל בתומ"ת החדש שיבחר.

עלות מחזור חיים: עלות מחזור החיים תלויה במספר פרמטרים, שהמעבר לתומ"ת החדש אמור להביא לחיסכון משמעותי בכל אחד מהם. שינוי בתפיסת מבנה הגדוד על פי המשימות והיכולות הביצועיות של התומ"ת החדש מאפשר הקטנת כמות התותחים בגדוד ל-12 תותחים, במקום 18 היום ובכל סוללה 4 תותחים במקום 6 היום. לאור הגדלה משמעותית בביצועי התומ"ת החדש (טווח, קצב אש, דיוק, קטלניות, שרידות), 2/3 מכמות התותחים יבצעו פי 2-3 יותר משימות. מניתוח עלויות ההצטיידות, שינוי זה בתפיסה יביא להחזר משמעותי מעלות ההצטיידות. פרמטר חיסכון נוסף הוא הלוגיסטיקה החדשנית, הן בשינוע והטענת התחמושת לתומ"תים והן בתחזוקה, תוך שימוש באוטומציה מערכתית וטיפול בסד"כ קטן יותר לאורך השנים. גם שימוש בתחמושת חכמה לביצוע משימות מיוחדות יביא להשגת היעד במחיר נמוך יותר. ולבסוף חיסכון על ידי העברת ביצוע משימות סיוע קרוב לכוח הארטילריה המודרני, במקום על ידי כוחות אחרים, כמו חיל האוויר, בעלות יקרה יותר.

ממתינים בקו הגמר

פרויקט התומ"ת החדש, כמו עוד פרויקטים אחרים, מבוסס, בין השאר, על מימון בכספי סיוע אמריקאי ועל כן מרבית הייצור יבוצע בארה"ב. על הפרויקט מתחרות כמה חברות ישראליות וזרות, כאשר כמה מהן משתפות פעולה או בתהליכים לבנית שת"פ. מתחרה ראשון, הינו שיתוף פעולה בין תעשייה אווירית, חברת KMW הגרמנית וחברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המערכת המוצעת מבוססת על תומ"ת אוטונומי שפותח על ידי AGM ,KMW ועל תובה של רק"מ MLRS שפותחה על ידי לוקהיד מרטין.

מתחרה שני, חברת אלביט, אשר מבססת את הפתרון על הטכנולוגיות שפותחו על ידי סולתם ואלביט למערכות אטמוס, אטוס ושולף. אלביט מנהלת מגעים עם חברות זרות, אך כנראה תעדיף להציע מערכת עצמאית מבוססת על פתרון משולב של שדרוג מקיף של תותחי 109-M וניצול חברת הבת האמריקאית EFW, לריכוז ייצור בארה"ב.

מתחרה שלישי הינו שיתוף פעולה בין התעשייה הצבאית, חברת ריינמטל הגרמנית וחברה אמריקאית. הפתרון המוצע מתבסס כנראה על שדרוג הדוהר, תוך שימוש בטכנולוגיות ובתותח שפותחו על ידי ריינמטל יחד עם חברת RDM ההולנדית למערכת 52 L 109M ומאוחר יותר מערכת I 7 109M. התותח עצמו תוצרת ריינמטל והוא משמש גם את התומ"ת הגרמני 2000 PZH.

מתחרה רביעי חברת BAE האמריקאית, יצרנית התומ"תים לצבא ארה"ב. הפתרון שיוצע מבוסס על שדרוג תותחים אמריקאים תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות שהחברה פיתחה למערכות פאלדין ו- PIM והתאמתם לצרכי חיל התותחנים.

בינתיים, עוד לא נעשתה הבחירה, אולם יש להניח כי בצמרת צה"ל ישקלו את כל הפרמטרים החיוניים להצלחת המיזם החדש והכה נחוץ לשדרוג היכולת הארטילרית של חיל התותחנים הישראלי. 

***
משה חרש, לשעבר מנכ"ל חברת סולתם מערכות, לפני כן שימש בתפקידי ניהול בכירים במספר תעשיות ביטחוניות בארץ. היה מעורב בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות צבאיות לצה"ל ולקוחות ברחבי העולם, בתחומי התעופה, מל"טים ומערכות קרקעיות.

You might be interested also