מה מניע את החמאס

מה מניע את החמאס

חוזרים ושואלים אותי – 'כיצד אתה מסביר את החמאס שיצא לעימות צבאי בישראל ובצה"ל. יחסי הכוחות מוכרים להם היטב, והם יודעים כי צה"ל יוכל, אם רק יחליט, להשתלט על שטח הרצועה בצ'יק-צ'ק (וצה"ל כבר עשה זאת פעם ב- 1956 ופעם שנייה ב- 1967). מה הם מטורפים?'

שאלה זו מחזירה אותי ל-1950, שנה בה פעלתי כקצין מערכת צעיר בבטאון צה"ל, "מערכות", בעת שנדרשתי להתייחס למאפייני כוח גרילה הלוחם בצבא סדיר. ולהלן מה שכתבתי אז - "עצמתו של כוח גרילה אינה נקבעת על פי מספר הלוחמים שהוא מונה או על פי כמויות הנשק העומדים לרשותו אלא על פי עצמת כוחות היריב שהוא מצליח לרתק!"

ולכך יש תרגום מאד ממשי במציאות של היום: לארגון החמאס אין יומרה להכריע במלחמה זו את צה"ל או לכבוש ולהשמיד את מדינת ישראל. מטרתו, במלחמה זו כפולה – קודם כל קידום מעמד הארגון במערכת הפלסטינית והבינערבית. זו הפגנת ה"חוצפה" והיכולת של ארגון קטן זה, המנותק מן העולם, החסר גיבוי מדיני וצבאי, והמוגבל באמצעים העומדים לרשותו. מערכה זו מציבה את החמאס בראש הרשימה, במעמד של יוקרה, כאשר הכל חייבים לכרכר מסביב לתנועה זו, להידבר ולהגיע עימה להבנה ולהסכם. אולם עיקר פעילות החמאס מכוונת לישראל ולצה"ל.

מטרת הלחימה מבחינת החמאס נועדה לממש בדיוק את ההישג ברוח אותה הגדרה שלמעלה – ההתייחסות ל"עצמת כוחות היריב שהחמאס מצליח לרתק". היעד במלחמה זו, מבחינתם, כפול – ריתוק והסבת אבידות לכוחות צה"ל, והסבת נזקים כבדים ביותר למשק הלאומי בישראל. נתמזל מזלנו, וסוללות "כיפת ברזל" מוכנות, פרוסות ומצמצמות ביותר את האבידות והנזק שיכלו אלפי הרקטות של חמאס להסב לנו.

אולם מזה שלושה שבועות חשוף כמעט כל שטחה של ישראל לאיום ולפגיעה. הנזק הפיסי הישיר איננו גדול, אולם הנזק הפסיכולוגי והנזק הכלכלי הם אדירים - שיתוק חלקים ניכרים של הפעילות הכלכלית הישירה, פגיעה קשה בתיירות הנכנסת (כאשר אפילו חלק ניכר מן הצעירים היהודים שעמדו לבקר במסגרת "תגלית" בטלו את השתתפותם), ורק בנס, שותקה התעבורה האווירית האזרחית שלנו בנתב"ג ל- 48 שעות בלבד.

ועדיין מוקדם להעריך את מלוא ההשלכות הכלכליות שתהיינה, לכשנגיע להפסקת הלחימה ולהפקת הלקחים. בה בעת, יכול חמאס להתפאר קודם כל בעמידתו העיקשת ובהרתעת צה"ל הגדול מכניסה לעומק שטח הרצועה, מהסבת אבידות משמעותיות למערכת השלטון והפיקוד הצבאי ברצועה ובהיקף האבידות המוגבל יחסית, ללוחמי הארגון. ובמקביל, באבידות שלוחמי חמאס מצליחים להסב לכוחות צה"ל.

אנו תמהים על התעלמות חמאס מן הנזקים האדירים שמלחמה זו המיטה על האוכלוסייה המקומית, על הרס שכונות שלמות ומחיקתן, ועל מספר הנפגעים האזרחיים ההולך וגדל. אני מניח כי למנהיגי חמאס שתי תשובות – הראשונה והבסיסית, זהו מאבקנו לחיסולה של ישראל, כולה, מן היסוד. ובמערכה זו עלינו להיות מוכנים גם לשאת באבידות ובנזקים כבדים. "כל מחיר שנשלם היום ראוי וכדאי למימוש המטרה הלאומית", אך בה בעת, מנהל חמאס גם מלחמה מדינית, בזירה הבינלאומית – "הרס" זה יביא על ישראל את "דו"ח גולדסטון" החדש ויקעקע את מעמדה של ישראל במערכת הבינלאומית.

תבוסת ישראל, בראיית חמאס, לא תושג בעימות הצבאי הישיר. היא תושג רק אם תבודד ישראל ותיקלע למעמדה של דרום אפריקה.

You might be interested also