מאחורי הקלעים של הלחימה ברשת

במחלקת המבצעים של אגף התקשוב אחראים להפעיל את אמצעי התקשוב כדי לתת לקצין בשטח את התקשורת שהוא צריך בכל זמן, תא שטח או מזג אוויר. מיוחד

אגף התקשוב עובר בתקופה האחרונה מהפך בכל הקשור להפעלת אמצעי התקשוב בסביבה מבצעית - במקום הפעלת עורקי תקשורת בצורה וקטורית לפי הצורך, עוברים בתקשוב למרחבי תקשורת. מדובר בארכיטקטורה דומה בתצורתה לזו של המפעילים הסלולאריים.

אש ותקשוב מרחביים

“כמו בשוק הטלקו המסחרי שבו המשתמש פותח את הסלולאר ומתחבר לתא הסלולארי שמספק לו את השירות הכי טוב, כך גם בשדה הקרב - קצין הקשר מבקש רוחב פס ומקבל אותו מהמרחב התקשובי”, מסביר אל”מ מיקי בוסקילה, רמ”ח אג”מ באגף התקשוב. “מבחינתו השאלה מאיפה מגיע רוחב הפס לא רלוונטית. אתה צריך תקשורת ואתה מקבל אותה. גם המשתמש של חברת הסלולאר לא יודע מי התא הסלולארי שמשרת אותו ואיך הארכיטקטורה של הרשת בנויה. כל עוד הכל עובד, זה גם לא מעניין אותו”.

בשונה מזרועות אחרות בצה”ל שמפעילות את אמצעי התקשוב בעצמן, במקרה של זרוע היבשה אגף התקשוב הוא זה שאחראי להפעיל עבורה את אמצעי התקשוב בשטח. בוסקילה הוא הממונה על החמ”ל של התקשוב בקריה שאחראי לענות לפניות של הפיקודים ולספק להם רוחב פס בזמן פעילות מבצעית ובזמן בט”ש.

“בכל פיקוד יש אמצעים תקשוביים, ויש אצלנו גם אמצעים מטכ”ליים כמו תקשורת לוויינית או ממסר מוטס. אם הפיקוד רוצה להפעיל אמצעים תקשוביים, הוא מבקש מאתנו ואנחנו מתאמים עבורו. זה לא שונה ממצב שבו הפיקוד מבקש מהמטכ”ל מטוסי קרב”, מסביר בוסקילה. אם פעם קצין הקשר היה עצמאי בהפעלת טלפון או מחשבים בשטח, בשנים האחרונות עברו בצה”ל לתפיסה מרכזית. הזרז להחלטה הזו היה הצורך ברוחב פס גדול יותר מאשר עורקי הרדיו הצרים שהיו פותחים בחזית. עם מערכות כמו צי”ד ואחרות שהופכות להיות ברירת מחדל בהפעלת כוחות יבשה, רוחב הפס הוא מאפשר או מעכב, ורק ארכיטקטורה מרחבית יכולה לספק קצבים גבוהים בתצורה משולבת של תקשורת קרקעית - אלחוטית.

“יש מערכות על הגבול שכדי להפעיל אותן אתה צריך אותנו”, אומר בוסקילה. “תפיסת ההפעלה אומרת שהלוחם יקבל מה שהוא צריך ממרחב התקשורת באותו אזור ברוחב פס מספיק. לא משנה לו מאיפה הוא מקבל את התקשורת ואיך הדברים עובדים ברקע. השינוי נובע מהצורך ברוחב פס וגם מהרצון לספק תקשורת יותר מתאימה לצרכי הלחימה. יש היום הרבה אתרים ויכולות לצה”ל, והמרחב יכול לתת שירות טוב יותר מאשר אותו עורק בודד שפתחו פעם”.

אם חושבים על זה, תפיסת המרחב של התקשוב מתיישרת עם תפיסת הפעלת האש של צה”ל כפי שהוצגה בכנס האש האחרון. בשני המקרים מדובר במשתמש קצה (קצין קשר/מג”ד חי”ר בהתאמה) שצריכים לקבל שירותים מהמרחב הצה”לי באותו אזור בהתאם לצורך. בין שמדובר ברוחב פס ובין שמדובר בהפעלת אש. “היום אתה יכול לפתוח עורק תקשורת מול מספר מקורות. זה נותן גמישות לקצין הקשר. לא מדובר על בירוקרטיה בתפעול היכולות, אלא במתן אפשרויות נוספות לפיקוד. אנחנו מפעילים חמ”ל בקריה שעובד 24 שעות ומנהלים דרכו את כל מרחבי התקשוב של צה”ל - מאילת ועד מנרה”, אומר בוסקילה.

“המודל הזה עבד כבר ב-2006 במלחמת לבנון השנייה. מאז הוא נבחן בכל המבצעים של צה”ל ובפעילות השוטפת”.

“הפלזמה מגיעה לשטח”

את המרחב מנהלים באמצעות מתן עדיפות לפעילויות השונות. אם ניקח בחשבון שיש רוחב פס סופי לכל מרחב, עיקר הפעילות של החמ”ל התקשובי מתרכזת במתן רוחב פס לפי עדיפות מבצעית. “לכל מערכת תקשוב יש עדיפות (SLA). למשל, קח את ‘ורד הרים’. מדובר בטלפון סלולארי מוצפן של צה”ל שמשרת עשרות אלפי מנויים, איך אתה דואג שכולם ידברו יחד? זו אחת המשימות שלנו. לצורך כך אנחנו מנתחים כמה משתמשים ידברו בתא שטח שבו צפויה להתקיים פעילות, נניח בעזה, ואז מקצים את המשאבים בהתאם”, מסביר בוסקילה. “ככה עושים עם כל מערכת בהתאם לפעילות בשטח, במבצע או פעילות שוטפת. בעולם של חוסר, החוכמה היא לנהל משאבים. זה היתרון במטכ”ל. כולם רוצים עוד תקשורת כדי לשפר את הגמישות, התפקיד שלנו הוא לנהל את המשאבים מול הצרכים המבצעיים. האתגר הפך ליותר מורכב עם כניסת מערכת הצי”ד. במקום שהמפקד ילך לפלזמה, הפלזמה מגיעה אליו לשטח ובשביל זה צריך רוחב פס גדול אצל משתמש הקצה באמצע שדה הקרב”.

כדי לעמוד במשימה, מקפידים בתקשוב על תקינה. מחד מבקשים ממפתחי היישומים לדאוג שהיישום לא ייקח הרבה רוחב פס, ומאידך, דואגים להתאים את רוחב הפס למערכות הקיימות. אם חיל המודיעין למשל מפתח יישום כלשהו, הוא צריך לתאם מול התקשוב את רוחב הפס שהיישום יצרוך. בוסקילה מספר כי היו מקרים בהם גורם הפיתוח שינה את היישום כדי לייעל את צריכת רוחב הפס. בנוסף, מיישמים במערכות הצה”ליות גם מנגנוני ניהול רוחב פס דינמי (QOS) המאפשרים לצור עדיפות ברשת ליישומים שונים. לדוגמא, אם רוצים שיישום של חיל אוויר יקבל רוחב פס לפני יישום של חיל הים, מגדירים לכל יישום רמת שירות אחרת, והרשת דואגת לאכוף אותה. מרחב התקשוב גם עוזר לצה”ל בהיבט הלגיטימציה של הפעולות המבצעיות. בעידן שבו ישראל נמצאת תחת זכוכית המגדלת של הקהילה הבינלאומית, כמעט כל אירוע ירי צריך להיות מגובה בהפללה מצולמת של המטרה.

“באחד האירועים האחרונים בעזה, חוליית טרור ביצעה ירי ממרגמה ומיד לאחר מכן רצה להסתתר בשיחים. כדי לחסל אותם, היה צורך בהפללה מצולמת. את השינוע של הווידאו מהמל”ט לחפ”ק לצורך הפללה וירי, ביצעו על תשתיות של התקשוב, והכל בזמן אמת. בלי זה, אי אפשר לסגור מעגל ירי”, אומר בוסקילה. “המערכות שלנו גם תורמות להסברה של צה”ל באמצעות הפללה מצולמת שנותנת לגיטימציה לפעולות של הצבא באמצעות השפעה על דעת קהל”.

האויב שלי טוב כמוני?

“צריך להבין שקבועי הזמן במלחמה השתנו”, מסביר בוסקילה. “אם פעם יכולת לסמן איפה הטנקים והחי”ר של האויב במפה ולפי זה לעשות תכנון לחימה, היום המצב שונה. אנחנו בעידן שהשינויים במלחמה כל כך מהירים שאי אפשר לעבוד עם מפות. החייל היום מחובר לרשת. אתה רואה אותו על המסך בזמן פעולה. אם אתה רוצה שהמטוס לא יפגע בחיילים שלך כי יש כוח בקומה 0 ובקומה 5 יש מחבלים, אתה צריך מערכת שו”ב בזמן אמת שתציג לטיס את הנתונים. בכל התרגילים האחרונים ראינו שאם אין מערכות שו”ב, אתה משותק. אי אפשר לעדכן ידנית את כמות השיגורים של הרקטות מעזה על מפה. בלי מערכת ממוחשבת זה בלתי אפשרי”.

לצד הגדלת הרוחב פס, עוסקים בתקשוב בנושא חשוב לא פחות והוא הרציפות המבצעית של מרחבי התקשורת. זאת, תחת ההנחה שגם אם סיפקת את רוחב הפס הדרוש לניהול המלחמה, במידה והוא לא רציף - אתה תפסיד. בשלב הראשון חילקו את המערכות למנהלתיות (כ”א למשל) ומבצעיות. המערכות המבצעיות צריכות לעמוד במדד רציפות של חמש תשיעיות, כלומר שהזמן שהמערכת ‘למטה’ יהיה קטן מ-5.26 דקות בשנה. בוסקילה מוסיף שיש מערכות מבצעיות שעומדות אפילו ברציפות של מאה אחוזים.
 
“מדובר בתצורת אקטיב-אקטיב עם מספר מעגלי גיבוי של אנרגיה ותקשורת. אלו מערכות שבסופו של דבר משפיעות על חיי אדם”. עד כאן מסבירים בתקשוב את ההכנות שהם עושים בשגרה בהיבט של תפעול מרחב התקשורת כדי שבחירום המערכות יעבדו וצה”ל יוכל להילחם. אבל אם יורדים לעומקם של דברים, עולה השאלה מה קורה בתרחיש שהכל עובד, אבל האויב טוב כמוך? במילים אחרות, לאויב יש תקשוב כמו שלך, ואולי יותר טוב.

“בהיבט הזה”, מסביר בוסקילה, “תלוי מול מי נלחמים. במגרש הקרוב, אפשר להתמודד טוב. במגרש הרחוק, מדובר במעצמות עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות מאד. אם הן יכנסו למשחק, זה יהיה אתגר. וכן, זה מטריד אותנו. אנחנו מנסים לחנך את האנשים לעבוד גם תחת מציאות שאין מערכות. זה אתגר מורכב. גם מלחמת הסייבר היא חלק ממנו, ולא רק במובן הצבאי. אם תוקפים את חברת חשמל ואין חשמל במדינה - זה משפיע על הצבא”.

הצלחה בזמן אמת

כחלק מההכנות למלחמת העתיד, מבינים בתקשוב שצריך להכין גם את האנשים ולא רק את המערכות. אם פעם היו מפקדי אוגדות שלא ידעו לפתוח דואר אלקטרוני, היום אומר בוסקילה, אלופי הפיקודים מבינים תקשוב וכך גם מפקדי האוגדות.

“הם יודעים שאם לא פורסים את קרונות הצי”ד, אתה לא ברשת ואתה לא קיים. היבט נוסף הוא הנגישות של המערכות. היישומים שלנו היום לא בסטנדרט אזרחי, ולא פשוט לתפעל אותם. מדובר במערכות צבאיות מסורבלות. אנחנו פועלים לפשט את ממשק המשתמש, אבל זה לוקח זמן. זו נקודה לשיפור”, אומר בוסקילה.

“היום המפקד פותח את צי”ד ואת משואה והיא לוקחת אותו לנקודה. אם לפני כן סמכת על מפקד הכוח שלא יוביל אותך לתוך מארב אויב, היום המערכת מונעת בירבורים בדרך. זה אולי יוביל לפגיעה במיומנות הניווט של המפקדים, אבל יעלה את היעילות שלהם בקרב. במקום שהחייל יהיה עם העין על המפה, הוא מסתכל קדימה לחפש את המחבל והמפה אומרת לו באוזנייה קח ימינה או שמאלה. מדובר במהפכה בדרך שבה הצבא נלחם”.

You might be interested also