למרות המאמץ, עדיין אין תשובות

הטור השבועי של עמיר רפפורט:, לקראת השבוע השניי למבצע "שובו אחים"

אם מבצע צה״ל והשב״כ בשטחים יימשך באופן אינטנסיבי (והוא יימשך) אפשר להניח כי גורלם של הנערים החטופים יתברר בקרוב מאוד. למרבה הצער, הפרשה צפויה להסתיים בכאב גדול. רוב ההערכות הן שהנערים אינם בחיים.

למרות שתסריט החטיפה היה צפוי מבחינת מערכת הביטחון, השעות הראשונות שלאחר היעלמות הנערים, הוחמצו בגדול. רבות דובר על התעלמות המשטרה משיחת הטלפון של החטופים. למפקדת צה״ ל באוגדת יהודה ושמרון הגיעה הידיעה סמוך לשעה שבע בבוקר ביום שישי שעבר. שעה וחצי מאוחר יותר עודכן המטה הכללי ונפתח מוצב הפיקוד העליון (המצפ״ה).

במטה השב״כ במרכז הארץ נפתח פחות או יותר באותו זמן חמ״ל שמרכז את פעילות איסוף המודיעין מן המקורות השונים. על קיר החדר בחמ״ל מותקנים עשרות מסכים שמעבירים שידור חי ממצלמות שמותקנות על כלי טיס שונים ומבלוני תצפית שהופרחו כמו פטריות בשטחים, בעיקר באזור העיר חברון. מידי פעם נכנסת לחמ״ל ידיעה מודיעינית כלשהו. צה״ל והשב״כ, בסיוע המשטרה, מתחו את מאמץ האיסוף המודיעיני עד לקצה. חלק מאמצעי האיסוף נלקחו בשבת שעברה אפילו ממחסני התעשיות הביטחוניות ומופעלים מאז גם על ידי צוותים אזרחיים, שמתגברים את צה״ל.

במקביל לאיסוף מידע באמצעות מצלמות, נעשה מאמץ עליון לאיסוף מודיעין המכונה ״סיגינטי״ באמצעות האזנות למיניהן ומופעלים כל אמצעי האיסוף ה״אנושיים״ כלומר סוכנים שפזורים בשטח. שבוע אחרי. אפשר להניח כי הגורמים הקשורים לחטיפה עושים הכול כדי להימנע מטעויות שיחשפו אותם, ועוקבים בעניין עצום אחר הפרסומים בתקשורת. זה המודיעין העיקרי שלהם. במלחמה כמו במלחמה, שני הצדדים משחררים לא מעט דיס אינפורמציה, ויכול להיות שזה המקור לשמועות השווא שנפוצות מידי פעם בארץ. ב

שורה התחתונה, נכון לסוף השבוע הזה, אין עדיין ידיעה ברורה מה אירע לנערים, ואין ידיעה מודיעינית מטלטלת (המידע הכי חשוב הוא שיחת הטלפון של הנערים ופרטים שקשורים לרכב ששימש לחטיפה ונמצא שרוף בדרום הר חברון) אבל יש חלקי פאזל שהולכים ומתחברים זה לזה.

החמ״לים, שפועלים מסביב לשעון מאז יום שישי שעבר, בנוהל קרב, לא פעלו אפילו בימי מלחמת לבנון השנייה. מאז הופעלו רק פעמיים: במבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" ברצועת עזה. ישראל יצאה למבצע השבוע בצורה פחות מתלהמת מאשר למלחמת לבנון השנייה, אז הוגדרו על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט יעדי הפעולה כ״החזרת החיילים החטופים״ ו״ריסוק החיזבאללה״. אחד הלקחים שהופקו מפרשת גלעד שליט, על ידי הוועדה לגיבוש דרכי פעולה במקרה של חטיפה, שבראשה עמד השופט לשעבר מאיר שמגר, היא שיש להימנע מיצירת ציפיות שווא ושצריך להרחיק כל ראש ממשלה מעיסוק ישיר בגורל של חטופים, כדי לצמצם את הלחץ הציבורי שמופעל עליו להביא לשחרור בכל תנאי. למרות ההמלצה החד משמעית, ערך בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים בראשותו לאחר החטיפה. מאז הוא הוריד פרופיל.

אחד מכיווני החקירה הראשונים שנבדקו על ידי מערכת הביטחון כאשר הוכרז על החטיפה, היה שהחוטפים שייכים לזרם הסלפי הקיצוני של האיסלאם המזוהה עם הג׳יהאד העולמי. באזור דרום הר ברה חברון פעלה תשתית של התנועה, שחוסלה ברובה בקרב עם הימ״מ לפני מספר חודשים. בתחילת השבוע נבדקה הודעה, שמקורה לא ברור, כאילו החטיפה היא נקמה על תוצאות אותו קרב, ואולם, בשב״כ ובצה״ל נוטים לדחות את ההודעה ולסווג אותה כבלתי אמינה.

הנטייה של מערכת הביטחון היא לקשר את החטיפה (גם באופן מוצהר) לארגון החמאס: גם אם יתברר בסוף שזה לא נכון, הקישור לחמאס מתאים בדיוק לאינטרסים של ישראל. הוא מאפשר לישראל לגנות באופן פומבי את הסכם הפיוס שהושג באחרונה בין החמאס לפתח ולהוציא לפועל תכנית מגירה שהוכנה בפיקוד המרכז בדיוק ליום כזה - במסגרתה פעולה נרחבת כנגד התשתית הפוליטית ותשתית הדעווה ( ארגוני הצדקה של החמאס). תשתית הדעווה משמשת כבנק שמניע את כל פעילות החמאס ביהודה ושומרון, וההנחה היא שפגיעה בתשתית הכלכלית, כמו שקרה בכמה מבצעים נרחבים בעשור שעבר, תיתן לחמאס מכה קשה שייקח לו זמן רב להתאושש ממנה.

צה״ל, בסיוע כוחות הביטחון האחרים, יצא למבצע השבוע בהנחיה ברורה של הדרג המדיני לעשות כל מאמץ אפשרי להחזיר את הנערים החטופים, בין אם הם חיים ובין אם חלילה מתים, תוך פגיעה בתשתיות החמאס, אך תוך פגיעה מינימלית בחיי תושבים שאינם מעורבים באירוע, על מנת לא לקומם כנגד ישראל את דעת הקהל הבינלאומית (שכיום בקושי מתעניינת בפרשה). מבחינה מבצעית, מובל מבצע המעצרים על ידי שלוש חטיבות חי״ר של צה״ל, כשלצידן יחידות מיוחדות רבות מצה״ל והמשמר הגבול.

המבצע לפגיעה בתשתית החמאס מתנהל בכל רחבי יהודה ושומרון, ואילו המאמץ לאתר את מקום הימצאם של הנערים מתמקד באזור חברון. הסגר שהוטל על אזור חברון נועד גם להקשות על האפשרות שהנערים יוצאו מהמרחב. נכון לסוף השבוע הזה ההערכה היא כי הם עדיין נמצאים במרחב. לרוע המזל, במרחב הכפרי שמסביב לחברון יש אינספור מערות ובורות מים. החיפושים נערכים גם באתרים האלה, אבל עיקר המאמץ הוא מודיעיני. מאות המעצרים נועדו לעורר את השטח, כדי להביא מצד אחד קצה חוט שיוביל אל החוליה שביצעה את החטיפה ומצד להלחיץ את החוטפים כדי שיעשו איזושהי טעות שתחשוף אותם. ניסיון העבר מגלה כי מעצרים המוניים יכולים להיות אפקטיבים. לאחר הרצח של בני משפחת פוגל מאלון מורה, לדוגמא, התברר כי הרוצחים היו בין העצורים הרבים שעלו ברשת.

במערכת הביטחון נוטים כעת לחבר בין פעולת החטיפה ובין נאום שנשא חאלד משעל בסוף חודש מאי בקטאר, שבו הבטיח בפומבי כי גדודי עז א דין אל קסאם של הארגון יעשו הכול כדי להביא לשחרור האסירים. בדיעבד (ובמידה רב גם מראש), נתפס הנאום הזה כפקודת מבצע לחוליות חמאס ברחבי השטחים להוציא אל הפועל פיגוע חטיפה כלשהו. בעבר היה ידוע על תכניות חטיפה שסוכלו, שבהן הוכנו מראש קברים לחטופים, מתוך מטרה לנהל מו"מ על החזרת החטופים מבלי להביא הוכחה כלשהי לכך שהם בחיים (על סמך התקדים שבו נענתה ישראל לדרישות החיזבאללה לשחרר את כל האסירים הלבנוניים תמורת החזרת גופות חיילי המילואים שנחטפו בבוקר שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה. בעיניים ערביות, ישראל ממילא מוכנה לשלם עבור גופות את המחיר שהיא תשלם עבור החזרת שבויים חיים, ולכן גם פיגוע חטיפה שמסתיים ברצח עשוי להיות אפקטיבי, כל עוד ישראל אינה מגיעה לגופות בכוחות עצמה).

הציפייה של מערכת הביטחון לקראת סוף השבוע הייתה לראות האם בניגוד לכל ההערכות הקודרות תתפרסם בכל זאת קלטת של הנערים החטופים ובה סימני חיים. על סמך תקדימי העבר, אפשרות שזה יקרה קיימת גם אחרי יותר משבוע, אבל כל יום שחולף מקטין עוד יותר את הסיכויים הקלושים ממילא, שהנערים ישובו הביתה בחיים.

ולעניין אחר שגם כן קרה השבוע: בחסות המבצע הגדול והעיסוק הנרחב של התקשורת בפרשת החטיפה, סוכם על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון על הגדלת תקציב הביטחון בשנת 2014. כל הדם הרע שנשפך והנזק לדימוי של צה״ל היה לשווא. התוצאה הייתה ידועה פחות או יותר מראש.

כדי לא להלבין את פני אנשי משרד האוצר, סוכם להצהיר כי תוספת של מיליארד שקל תינתן בתמורה לפינוי שדה דב שהפינוי שלו ״שווק״ כבר אינספור פעמים בעבר. האמת היא שהתוספת לתקציב הביטחון תהיה גדולה יותר מאשר מיליארד שקל (המספר המדויק נשמר בינתיים על ידי הצדדים בסוד).

שני הצדדים סיכמו להצניע ככל הניתן את הסיכום, כמו הסכם השתיקה בין ח״כ מאיר שטרית ובין העוזרת שלו לשעבר. ככה מתנהלים הסיכומים על תקציב הביטחון ב-2014.

You might be interested also

Photo: Haim Zach, GPO

Prime Minister Naftali Bennett with the head of the Mossad, David Barnea

The Mossad is hoping for a little quiet as new era dawns

Why did the interview given by Yossi Cohen to Ilana Dayan spark anger? Will the Mossad carry out fewer "daring operations" under Barnea? And who is expected to be selected soon as the next head of the ISA? A column by Amir Rapaport