לוגיסטיקה בזמן אמת

חברת SAP פיתחה מודול ייחודי לארגון צבאי תחת השם DFPS המסוגל לספק בקרת זמן אמת על תהליכים לוגיסטיים המשיקים לאלו המבצעיים. "האפשרות שהרמטכ"ל יוכל לדעת מה מוכנות הצבא לכל משימה שהוא יבחר בתוך 20 דקות אינה תאורטית, יש היום טכנולוגיה שיכולה לספק לו את זה", אומרים ב-SAP. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש של מספר צבאות בעולם, כולל צה"ל

photo by: shutterstock.com

ייתכן וחלק מהקוראים מכירים את חברת SAP מתחום ה-ERP לארגונים מסחריים, אולם בהיבט הצבאי מפתחת החברה סל פתרונות רחב עבור ארגוני מודיעין וצבאות תחת השם Defense Forces & Public Security או בקיצור - DFPS . מדובר למעשה ב-ERP צבאי המאפשר לארגון צבאי לנהל בצורה חכמה את שרשרת האספקה.

"אם במערכת המיועדת למגזר המסחרי מגדירים ישות 'משאית' שלוקחת סחורה X ללקוח, במערכת צבאית צריך להתייחס לשאלה אם היא ממוגנת או לא, האם יש עליה אמצעי ירי כולל מערכת בקרת ירי ואם כן – מה סטטוס מלאי החימוש. אמנם מדובר בתרחיש פשוט, אבל הוא משקף את הבידול בין ERP אזרחי לצבאי", מסביר עופר מילבסקי ה-COO של SAP ישראל.

"בתרחיש אחר, צבא רוצה לנהל ישות שנקראת 'טנק' - יש לו צוות, אמצעי ירי, אמצעים אלקטרו-אופטיים, מכלולים מכניים ותחמושת. את כל אלו צריך לדעת לנהל בהיבטי כשירות, מלאי ותחזוקה. דוגמא נוספת היא מידול של ישות 'מטוס'. במטוס אזרחי אין נקודות תליה לחימוש, בעוד במטוס צבאי יש. צריך לדעת לנהל את זה. במילים אחרות, מערכת ה-SAP למגזר הביטחוני יודעת לנהל ישויות צבאיות ואת הקשרים ביניהן".

שרשרת אספקה חכמה

תוסיפו ליכולת ניהול ישויות צבאיות את ממד התקשורת המהירה (Near RT), ותקבלו פתרון לניהול משאבי לחימה בזמן אמת. זה היתרון של SAP בעולם הצבאי. אם נחזור לתרחיש התיאורטי של נקודות תלית החימוש בכנפיים של המטוס, במידה והוא יודע לשדר בזמן אמת את המצב הלוגיסטי שלו אחורה, מדובר בפתרון שיכול לצמצם את סבב הפעילות של המטוס ('סבב קרקעי'). כלומר, עוד לפני שהוא נוחת בחזרה ממשימה, הצוות הקרקעי כבר יודע להתכונן עם החימוש המתאים והכלים כדי לבצע את התחזוקה.

"ככל שתקטין את קבוע הזמן הלוגיסטי שהמטוס על הקרקע, תוכל להוציא יותר מטוסים ולהעלות את היכולת לתקוף כמות גדולה יותר של מטרות", מסביר מילבסקי. "מדובר בצמידות חזקה בין העולם המבצעי ללוגיסטי. הכל התחיל בפרויקט של הצבא הגרמני לפני כ-12 שנים. נכון להיום, פתרון ה- DFPS של SAP נמצא בשימוש במגוון צבאות כולל האמריקאי, התורכי, ההולנדי וגם הישראלי".

כחלק מהפתרון למגזר הביטחוני, פיתחו ב-SAP גם פלטפורמה לשיתוף מידע בין צבאות בשם (Defense Interest Group (DEIG. מדובר בפעילות משותפת של נציגים מצבאות שונים שנערכת אחת לתקופה אשר במסגרתה מקבלת חברת SAP משוב מהשטח לגבי הצורך בתכונות נדרשות.

אם עד עכשיו דיברנו על זירת האוויר והיבשה, פתרון ה- DFPS מתאים גם ליישומים ימיים. לדוגמא, יודעים ב-SAP למדל צוללת שלמה על כל חלקיה ומכולליה. נוסיף רק ש-SAP היא חברה גרמנית, וכך גם הצוללות שצה"ל רוכש. את ההקשר תעשו לבד.

"בחיל הים יש צורך בסנכרון בין מערכת החוף למערכת בפלטפורמה. זאת, מכיוון שמדובר בפלטפורמות ניתקות. אם נחזור לתרחיש תאורטי של צוללת כלשהי, מדובר בפלטפורמה שנמצאת מתחת למים ללא תקשורת, וכשהיא יוצאת זה רק לזמן קצר וקצוב, אשר במסגרתו היא שולחת פרצי תקשורת (Burst transmission). במהלך פרצים אלו המערכת על הפלטפורמה מסנכרנת נתונים עם מערכת ה'אמא' שנמצאת על החוף. בצורה כזו אפשר לתכנן את שרשרת האספקה של החימוש, גם בצוללות", אומר מילבסקי.

"מדובר בשרשרת אספקה חכמה. אם לצוללת היו X טילי טורפדו ועכשיו יש למה X-n, היא יכולה לדווח על כך בעליה הבאה שלה לפני המים ולבקש שיכינו לה אספקה בנמל שבו היא תעגון עוד שבועיים. באותה צורה היא יכולה לדווח על בעיה במכלול או רכיב מסוים, וחיל הים שמפעיל את אותה צוללת, יכול לתכנן להחליף אותו במספר מחסנים שפזורים בעולם בהתאם למלאי ולמסלול הצוללת".

היכולת לבקר את שרשרת האספקה בזמן מהיר תורמת גם להתארגנות הצבא במקרים של 'תחזוקה עמוקה'. במטוסים, אוניות או כלי גדולים אחרים, יש תהליכי תחזוקה כמו שיפוץ מנוע, שיכולים לקחת שנתיים. המערכת של SAP יודעת לתכנן מראש תהליכים כאלו במסגרת מה שקרוי "תחזוקה חזויה" (predictive maintenance) מול ספקים עולמיים.

"היום, שחיל אוויר מסוים שולח מנוע לחברת 'פרט אנד וויטני' היא כבר עובדת עם SAP, כמו גם לוקהיד מרטין, והמנוע מגיע מאותו חיל אוויר ליצרן עם כל הנתונים מהלקוח במסגרת תהליך מסירה מסודר (Hand Over). וכאשר היצרן שולח את המנוע ללקוח לאחר שיפוץ, הוא מצמיד אליו את כל הנתונים של השיפוץ כולל שינויים/שיפורים שבוצעו. הכל דרך ה-SAP. בצורה כזו, כל תהליך התחזוקה העמוקה מתבצע בצורה מושכלת ואינו פוגע בכשירות המבצעית של הצבא", אומר מילבסקי.

סטנדרט חדש של לוגיסטיקה

למעשה, SAP יצרה במגזר הביטחוני העולמי סטנדרט חדש של לוגיסטיקה. כאשר כל הצרכנים והיצרנים מהווים אקו סיסטם שלם שמאפשר לצבא להתנהל בצורה מדויקת ויעילה. "צבא מודרני שמבין את זה, מסוגל לנהל מלאי בצורה יעילה, וזה חוסך הרבה כסף. אם בעבר קנית עשרה רכיבים עם זמן חיים של שנה, והשתמשת רק בשמונה, זרקת שניים. היום אפשר לחסוך את זה", מסביר מילבסקי.

אם בוחנים למשל את פרויקט הצי"ד של צה"ל דרך משקפיים לוגיסטיים, מבינים שקיים פער הנובע מכך שזו אינה מערכת שמטפלת במלאי. זו מערכת לניהול הלחימה, שאליה צריך להצמיד פתרון כמו של SAP. "בהיבט הלוגיסטיקה אתה חייב מערכת לוגיסטית שתתחבר לצי"ד ותזין אותו", אומר מילבסקי. "אם צבא צריך להחליט איפה לשים את המשאבים שלו, הוא מבין שאם יש מערכת מדף לניהול שרשרת אספקה חכמה, עדיף להשקיע את הכסף בפיתוח יכולות לחימה מתקדמות – זה הצי"ד. בסופו של דבר, כל צבא יפתח את הצי"ד שלו ואת ניהול שרשרת האספקה הוא ישאיר למוצר מדף שמתמחה בזה".

מוצר מדף שמנהל את כל שרשרת האספקה מהווה יתרון גם בהיבט אבטחת מידע. אם עד היום תעשיות ביטחוניות והצבא 'שברו את הראש' כיצד להגן על כל חוליות שרשרת האספקה, ארכיטקטורה שבה כל החוליות משתמשות באותו מוצר מפשטת את ההגנה על השרשרת. מדובר במערכת סגורה שאינה מחוברת לאינטרנט וכל המידע והתקשורת מוצפנים. המערכת גם כוללת מנוע של ניהול הרשאות ברזולוציה עד רמת הלוחם בשטח.

מחברים את האספקה לרשת הסמנטית

בנוסף למודול ה- DFPS, יש ל-SAP מודול לניהול מודיעין המשמש סוכנויות ביון וצבאות מסביב לעולם. הפתרון מורכב מיכולות In-memory בשילוב יכולות BO תחת המותג HANA. יכולות ה- in-memory חוסכות פניה לבסיס הנתונים ומאפשרות ביצוע פעולות ישירות בזיכרון המהיר במקום בדיסקים האיטיים. זו היכולת שהופכת את ניתוח הביג דאטה למהיר הרבה יותר (בסדרי גודל) לעומת הפתרונות המסורתיים.

לצד שיפור במהירות ניתוח הנתונים, כוללת ה-HANA יכולות BO מתחום הרשת הסמנטית (SAP רכשה את Business Objects ועשתה שיתוף פעולה עם Palantir) כמו ניתוח טקסט ב-36 שפות, כולל הבנת ההקשר שלו, כלים מתאוריית הגרפים לייצוג נתונים ועוד. יכולת זו מאפשרת לארגון לבצע עיבוד אירועים מורכב (CEP) על בסיס מידע המגיע ממספר רב של מקורות מידע. יכולות אלו מאפשרות לחצוב מידע רלוונטי אודות האוכלוסייה שרוצים לבדוק, למשל, מרשתות חברתיות. בעגה מקצועית קוראים לתחום "ניתוח סנטימנטלי" (Sentiment analysis).

את יכולות הניתוח המהירות ויכולות מיצוי הידע יודעים לחבר ב-SAP לפלטפורמת מובייל. החיבור הזה מאפשר לארגון להפיץ את המידע המודיעיני לכל התקן נייד, בין שהוא אצל הלוחם בשדה הקרב או אצל מקבל ההחלטות סביב השולחן. שוב, נזכיר כי מדובר במערכת אחת שיודעת לנהל משאבי לחימה בזמן אמת, לנתח נתונים בצורה מהירה מאד ולהוסיף להם הקשר – ואת כל זה, לדחוף להתקנים ניידים.

"מדובר במהפכה של ממש בשדה הקרב המודרני. בעתיד הלא רחוק, בכל מפקדת חטיבה ישב לוחם מידע, שיצטרך לנתח מידע בזמן אמת ולדחוף אותו ללוחמים. זה משנה את זרימת כיוון הנתונים. אם בעבר היו אלו החיילים בשטח מדווחים למפקדה מה קורה בשטח, באמצעות מערכת ה-SAP והניהול החכם של משאבי הלחימה, המפקדה היא זו שתגיד ללוחמים מה לעשות בזמן אמת. מידע זה לא רק מודיעין. זו שרשרת האספקה, כשירות לוחמים, שחיקת כלים ועוד מגוון מאפיינים שקשורים בסופו של דבר לניהול תהליכים לוגיסטיים", מסביר מילבסקי.

מבצע ב-20 דקות

"ב-SAP הבינו שחייבים לשנות את האופן שבו עושים עסקים. בעולם הישן, מקבלי ההחלטות חיכו כל הלילה לתהליכי Batch כדי לקבל החלטות שנכונות לאתמול. בעולם החדש אתה מסוגל לייצר תהליך MRP (סכמת מלאים מול ביקושים) ב-20 דקות, ולייצר הזמנות מספקים. עכשיו קח את זה לעולם הצבאי".

ואכן, יכולת כזו בעולם הצבאי יכולה לעשות שינויים מהותיים בדרך שבה הצבא מתכנן את המבצעים הטקטיים שלו, את המהלכים האסטרטגיים ואת המהלכים הכלכליים. בעולם החדש, הרמטכ"ל יוכל לשאול את מפקד את"ל מה המוכנות האמתית למבצע, ולקבל תשובה מדויקת בתוך 20 דקות. ברמת מדינה, אותו תהליך יכול לעבוד בין ראש הממשלה לרמטכ"ל, לראש השב"כ או לראש המוסד.

"חברת ג'ון דיר (יצרנית אמריקאית של ציוד חקלאי לכל העולם), הצליחה לקצר את ההליך הזה ממספר שעות למספר דקות בזכות שימוש ב-SAP. [המערכת של ג'ון דיר עולה מחר לאוויר מציינים מקורות ב-SAP]. האפשרות שהרמטכ"ל יוכל לדעת מה מוכנות הצבא לכל משימה שהוא יבחר בתוך 20 דקות אינה תאורטית, יש היום טכנולוגיה שיכולה לספק לו את זה. השימוש ב-HANA פותח אפשרויות שלא חשבו עליהן קודם. ההשלכות של היכולת להריץ MRP בצורה מהירה היא רק אחת מהן. תחשוב מה יקרה אם צוותי התכנון של הצבא יעבדו עם מידע עדכני ל-20 הדקות האחרונות?", שואל מילבסקי.

"בתרחיש עתידי, טנק יצא עם 70 פגזים והוא ידווח אחורה בצורה אוטומטית כל 20 דקות מה מצב השחיקה שלו בכל ההיבטים, (חימוש-דלק-בעיות מכניות-מצב צוות) וכאשר המפקדה תראה שהוא יורד מתחת ל-50 אחוזים יעילות באמצע קרב, היא תוכל להחליט האם לשלוח אליו את הרכיבים הדרושים או להחליף אותו בטנק עם אחוזי יעילות גבוהים יותר. הטנק יהפוך למעשה לפלטפורמה חכמה שמשדרת אחורה. זה יספק למפקדים יכולת חיזוי מדויקת על כל מהלך הקרב".

You might be interested also