כן, יש גם זירה מדינית

כן, יש גם זירה מדינית

בעוד מספר ימים אני אמור לשאת דברים לרגל יום הכ"ט בנובמבר. אני מתכוון לפתוח ולטעון כי יום זה מציין בתודעה הציבורית את פתיחתה של מלחמת העצמאות. אנו שוכחים ומתעלמים מן המערכה המדינית אשר יצרה את התנאים שהביאו לאותה הצבעה גורלית באו"ם. איננו יודעים היכן היינו עומדים היום אלמלא אישרה עצרת האו"ם את החלטת החלוקה.

מצבה הביטחוני של ישראל שפיר. אינני רואה איום צבאי המאיים על קיומה של ישראל. אנו יכולים, לכאורה, להיות רגועים. לא כן מצבנו בזירה המדינית והבינלאומית. בזירה זו אנו מנהלים מערכה קשה ורב-תחומית. שוב, ממש כמו ב- 1947, אנו זקוקים לכל קול ולכל תמיכה בבירות העולם. ארגון האו"ם, אשר מנה 57 מדינות ב - 1947 מונה היום כמעט פי ארבע מדינות. מי שאמון על גיוס תמיכתן של הבירות השונות, או לפחות להבטיח את הימנעותן בהצבעות הגורליות לנו – זה שר החוץ והמשרד שבאחריותו. דומה כי שר החוץ איננו מבין זאת. הוא זה המופקד על ה"תיק" המדיני, הוא זה החייב להיאבק ולהגן על ישראל בזירה הבינלאומית.

מאבקו כפול – פעילות יומיומית בכל אחת מבירות העולם אשר יש עימן קשרים, ולא פחות חשובה הזירה הפנים-ישראלית, ליד שולחן הממשלה. הוא זה האמור למנוע מהלכים שלנו אשר עלולים לחבל בצעדים שלו ושל נציגינו בעולם. והנה, דווקא הוא זה אשר יוזם ומקבל החלטות שאי אפשר להסבירן אלא כ"צעדי דווקא", צעדים פופולריים המכוונים לדעת הקהל הישראלית, למרות שהם מנוגדים לאינטרס המדיני הממלכתי. אביא כאן שניים.

הצעד הראשון – ועדת החקירה הבינלאומית בראשות השופט וויליאם שאבאס הקנדי. ישראל טוענת כי אין צורך בחקירת פעולות צה"ל במבצע "צוק איתן", ובכל מקרה, הרכב הוועדה שנבחרה למטרה זו הוא הרכב עוין לישראל ואין סיכוי שהוועדה תגיש דו"ח אובייקטיבי ומאוזן. על רקע זה החליטה ממשלת ישראל שלא לשתף פעולה עם הוועדה ולא תרשה לישראלים להעיד בפניה. עד כאן, ניתן אולי להבין ולהשלים עם ההחלטה. אלא שעתה, מבקשת הוועדה לאפשר לה לבקר ברצועת עזה ולגבות שם עדויות, ביקור ועדויות שהן בבסיס עבודתה. בא שר החוץ ומודיע כי ישראל לא תתיר לחברי הוועדה להיכנס לשטח הרצועה. החלטה זו לא תבטל את הוועדה ואת חקירתה. אולם הדו"ח שתפרסם יכלול, ככל הנראה (ללא ספק), סעיף בו תאשים את ישראל בניסיון לחבל, לשבש ולמנוע את עבודתה. סעיף זה יאיר את מסקנותיה ואת המלצותיה באור מאד לא סימפטי.

צעד שני – ביקורה של שרת החוץ של קולומביה, הגב' מריה אנג'לה הולגין, שרת החוץ של אחת המדינות הבודדות באמריקה הלטינית אשר עדיין מקיימת יחסים נורמליים עם ישראל. הגב' הולגין ביקשה לבקר במוקטעה, ברשות הפלסטינית שאין אפשרות להגיע לשם אלא דרך שטח ישראל. היא לא התכוונה לכלול בביקור זה גם את ירושלים. זה אולי לא יפה, אך זו החלטתה וזו זכותה. בא שר החוץ והציב אולטימטום: או שתכללי בביקורך גם את ירושלים העברית והיהודית או שלא נתיר לך להגיע למוקטעה.

וצעד חסר, הפוך – שר החוץ הוא זה שצריך היה ליזום העברת החלטה בזירה הבינלאומית, בעצרת האו"ם, המכירה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אילו עשה כן – הייתי מצדיע לו. זוהי תרומת שר החוץ למעמדה של ישראל.

You might be interested also

One of the infiltrators who was captured. Photo: IDF Spokesperson's Unit

Commentary: Infiltrators from Lebanon travel around in Israel for almost an entire day. Will they be used for terrorist attacks? 

Two infiltrators entered Israel from Lebanon and stayed for almost a day without the military knowing where they were. The next time it happens, it could end in a terrorist attack or espionage. It appears that Hezbollah found a legitimate way to test the IDF's blind spots on the border