כך הפכו החיסולים לאסטרטגיה

חיסולים הפכו להיות הדרך אסטרטגית של ישראל במאבק בטרור, עמיר רפפורט כותב מדוע

מסוק אפאצ'י בפעילות מבצעית - אתר חיל אוויר

ב-12 ביולי 2006, בשעה 0900 בבוקר, התכנסו ראשי מערכת הביטחון בלשכת שר הביטחון בזמנו, עמיר פרץ, לדיון על השלכות פעולת חיסול שהיה כמה שעות קודם לכן: היעדים בתקיפה אווירית על בית בצפון רצועת עזה, היו מוחמד דיף, ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה, ואחמד ע'נדור, מפקד החטיבה הצפונית של הארגון.

שבע נשמות

דיף וע'נדור יצאו (בלי) שן ועין מן התקיפה, בין השאר בגלל שחיל האוויר השתמש בפצצות בעלת עוצמה מופחתת, לקח מהחיסול של ראש הזרוע הצבאית שקדם לדיף, סאלח שחאדה, שבו נהרגו גם למעלה מעשרה בני משפחה ושכנים חפים מפשע, בגלל שאחת משתי הפצצות לא התפוצצה.

חמש דקות לפני תחילת הדיון על השלכות ניסיון החיסול של דיף (כאשר עדיין לא היה ברור האם הוא חי או מת), התחילו להגיע לצמרת הביטחונית ידיעות על אירוע חריג ליד המושב זרעית בגבול הצפון. מהר מאוד התברר שנחטפו שם שלושה חיילי מילואים, ובתוך שעות ספורות פרצה מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה עשה צה"ל כל שביכולתו כדי לחסל את מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה. מבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה, שיצא לדרך שבועיים קודם לכן בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט, דעך.

חיסול נסראללה לא צלח, אבל בשנת 2008 נסגר חשבון עם עימאד מורניה, המפקד הצבאי האגדי של חיזבאללה, שחוסל ביציאה ממסיבת יום העצמאות של איראן בדמשק. דיף עצמו הוריד פרופיל אחרי שנפצע, וחזר לפקד על הזרוע הצבאית של החמאס רק אחרי חיסול מחליפו אחמד ג'עברי, במהלך הפתיחה של מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012.

החיסול של ג'עברי היה מבוסס על עבודה במקביל של מאות אנשי מודיעין מצה"ל והשב"כ, שהפלילו בזמן אמת את המפקד הבכיר. ג'עברי אותר וחוסל משום שלא התאפק ועשה הכל כדי לבקר את בני המשפחה שלו.

גם כאשר פרצה מערכת "צוק איתן" הוגדרו מוחמד דיף וכל יתר ראשי ומפקדי החמאס כיעדים לחיסול. אולם, במשך שבועות צה"ל לא הצליח לפגוע בשום איש חמאס שהוא יותר מדרג של מפקד גדוד. רוב ההרוגים בלחימה היו עד כה בדרגים נמוכים מאוד. יותר מחצי, הם לפי ההערכות של צה"ל – אזרחים בלתי מעורבים.

התסכול היה גדול, שכן דיף ושאר ראשי החמאס התמקמו בבונקר ענק מתחת לבית החולים שיפא. בבונקר הזה יש להם, ככל הנראה, אינספור מסכים שדרכם הם עוקבים אחר ההתרחשויות, וגם אמצעי קשר שמאפשרים להם להעביר פקודות למפקדים הזוטרים יותר שנמצאים בשטח.

האם כל זה השתנה ביום שלישי בערב? האם הפסקת אש בת שישה ימים, שקרסה כמה שעות קודם לכן בירי רקטות לעבר באר שבע, גרמה לתחושת שאננות מסוימת אצל דיף? האם האיש ששרד עוד כמה ניסיונות חיסול כבר לפני שנת 2006, שילם בחייו על הגעגועים למשפחה, בדיוק כמו אחמד ג'עברי שנתיים קודם לכן?

התקיפה של חיל האוויר הסתיימה בתעלומה. לקבורה הובאו ביום רביעי רק אשתו ובנו של דיף. בדבר אחד יש דמיון מוחלט בין התקיפה של דיף ובין החיסול של שחאדה ב-2002: כפי שהדברים נראים עכשיו, את שניהם הוחלט לחסל, למרות שהיה ברור שהם נמצאים יחד עם בני משפחותיהם.

מדובר בסוגיה לא פשוטה בכלל מבחינה מוסרית: האם חיסול של רב מרצחים יכול להצדיק גם את ההרג של בני משפחתו? בעבר, בין השאר במקרה שחאדה, נקבע שכן. כנראה, שגם במקרה של מוחמד דיף. החלטות מוסריות קשות כגון זו, נלקחות על ידי הדרגים הגבוהים ביותר, ומעורבים בהן גם שר ביטחון וראש ממשלה.

חיסולים ותקיפות מהאוויר

ביום חמישי בבוקר חיסל צה"ל, על בסיס מידע מדויק של השב"כ, את המפקדים הבכירים של החמאס בחזית הדרום.

בלי קשר לגורלו של מוחמד דיף, הולך ומתברר כי חיסולים הפכו להיות הדרך אסטרטגית של ישראל במאבק בטרור, והם לא רק בגדר פעולה טקטית. החיסולים, שהתחילו כפעולת נקם על רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972, הפכו לנשק האולטימטיבי של ישראל כנגד ראשי הטרור, ששום כמות של הרוגים או סבל הנגרם לבני עמם, לא יצליחו להניא אותם מאמונתם.

חלק מהחיסולים לאורך השנים התבררו מהר מאוד כמקח טעות (ובראשם החיסול של ראש החיזבאללה עבאס מוסאווי בלבנון ב-1992, שהעלה תחתיו את חסן נסראללה המסוכן פי כמה). היו גם תקלות מבצעיות לא מעטות (כמו ניסיון החיסול של חאלד משעל ברבת עמון ב-1997 או הרצח של מחמוד אל מבחוח בדובאי, שמיוחס למוסד הישראלי, ותועד בצורה מלאה על ידי מצלמות אבטחה).

חלק גדול מהחיסולים נותרים עלומים (כך, ישראל מעולם לא לקחה אחריות על חיסול שורה של מדעני גרעין איראניים בשנים האחרונות), אבל נראה שמה שהביא את החיסולים למדרגת אסטרטגיה הייתה מסכת החיסולים של בכירי החמאס באינתיפאדה השנייה - בעיקר בשנים 2002-2004.

באותם ימים, שבהם כיהן משה בוגי יעלון כסגן רמטכ"ל ובהמשך כרמטכ"ל, רדפו טילים ישראליים אחרי בכירי החמאס ששהו במכוניות ואפילו בתוך משרדים בערים הפלסטיניות. ההתנקשויות כללו גם אנשי קבוצות טרור אחרות, כולל חיסול של ראיד כרמי בטול כרם, שהצית מחדש את האינתיפאדה שכבר הספיקה לדעוך.

גולת הכותרת של האסטרטגיה הייתה חיסולו של המנהיג הרוחני של החמאס, אחמד יאסין (ששוחרר מהכלא ב-1997בעקבות החיסול הכושל של משעל). יאסין עלה בלהבות בכיסא הגלגלים שלו, לאחר פיגוע התאבדות שבוצע באוטובוס בבאר שבע.

החמאס איים לבצע פיגועי נקמה קשים על החיסול, אבל הנקמה לא הגיעה. גל החיסולים הוביל דווקא להודנא בין ישראל לחמאס שהגיעה לסיומה בעקבות ירי של החמאס לעבר שטח ישראל. שבועות אחדים לאחר השלמת ההתנתקות מרצועת עזה. מאז אנו חווים ברצועה סיבובי אלימות הכוללים חיסולים.

מערכת "צוק איתן" היא הקשה ביותר בין ישראל לחמאס אי פעם, והארוכה במלחמות ישראל מאז מלחמת השחרור (אם לא מתייחסים לאינתיפאדה השנייה, שבה נהרגו למעלה מ-1200 ישראלים, כאל מלחמה).

למרבה התסכול, החמאס לא מיהר לפרסם מה עלה בגורלו של מוחמד דיף בעקבות התקיפה ביום שלישי, ואילו מרבית המפקדים והמנהיגים האחרים של החמאס ממשיכים להישאר בבונקרים, הרחק מבני משפחותיהם, והרחק מידם של חיל האוויר והשב"כ.

למרות זאת, ראש הממשלה ושר הביטחון הציבו ביום רביעי חרב מתהפכת מעל ראשיהם, כאשר הכריזו כי ישראל תעשה כל שביכולתה כדי לפגוע בכל אחד מהם, במוקדם או במאוחר. במקביל, דיבר נתניהו על "כתישה" של החמאס, ואילו יעלון דיבר על הצורך ב"סבלנות" ו"אורך רוח".

האופציה הקרקעית

ראש הממשלה ושר הביטחון אמנם אמרו שישראל שומרת את אופציית הפעולה הקרקעית בעזה, אבל זה לא נראה ככה. הדברים שנאמרו במסיבת העיתונאים מצביעים על כך שבתקופה הקרובה יתמיד צה"ל בניסיונות החיסול של בכירי החמאס, לצד התשת כל דרגי החמאס בתקיפות בלתי פוסקות מן האוויר, שנועדו לדלל גם את מאגר הרקטות.

למעשה, אם לא יהיו פיגועים קשים או התפתחויות בלתי צפויות אחרות, ישראל בוחרת באופציית ההתשה, מתוך הנחה שבהתשה הזאת הצד הישראלי הרבה יותר חזק והוא ינצח. באינתיפאדה השנייה האסטרטגיה הזאת עבדה, אבל חיסול הטרור לקח שנתיים והצריך פעולה מבית לבית ביהודה ושומרון. איך תיגמר המערכת הזאת? האם חיסולים ותקיפות מהאוויר יצליחו להוריד את החמאס על הברכיים? עדיין לא ניתן לדעת.

You might be interested also

M1117 armored vehicles in Kosovo. Photo: U.S. Embassy Pristina

US donates M1117 armored vehicles to Kosovo's Army

According to the defense minister of Kosovo, it was not the last delivery of the vehicles. The Southeastern European country reportedly intends to purchase weapons from the U.S. under the American military sales program