"כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו"

תכנון ההערכות לחירום במדינת ישראל מבוצע ברובו הגדול בידי קבוצה של יועצים הממחזרים תפיסות מיושנות ועושים שימוש אינסופי בפונקציות "העתק-הדבק". מאמר שהוא קריאת השכמה. מאמר שני לקראת כנס HLS ISRAEL בחודש נובמבר

מתום מלחמת לבנון השנייה עוסקת מדינת ישראל בהערכות למשברים ביטחוניים, בהיקף חסר תקדים. בתחומים מסוימים ניתן לראות הישגים מרשימים בקנה מידה בינלאומי. הישגים אלה יהיו, בדרך כלל, קשורים קשר הדוק למענה לעימות בחזית אחת, לאירועי טרור רבי נפגעים, לפיגועי התאבדות ושאר התמחויות שהושגו באדיבות ארגוני הטרור ממשפחת האיסלאם הקיצוני.

פרויקטי תשתית הגנתית, בעיקר בגבולות מתוכננים ומבוצעים במהירות מרשימה, תוך התמודדות עם אתגרים מורכבים, הן במישור הטכנו-מבצעי והן מול איתני הבירוקרטיה. העיסוק במוכנות הוביל למסקנה כי האתגר העומד בפני מדינת ישראל הוא הערכות למצבי חרום לאומיים, נרחבים ומורכבים הרבה יותר, מצבים המשפיעים על חלק ניכר משטח המדינה, אם לא על השטח כולו ונוגעים למיליונים מקרב אזרחיה.

האיום כולל מתקפת טילים מסיבית ורעידת אדמה חמורה. בשני המתווים ברור כי מדובר במהלך מורכב לאין שיעור מהתמודדות עם אירוע רב נפגעים נקודתי, או אפילו מספיגת מתקפת רקטות נרחבת מרצועת עזה.

זיהוי "שרשראות ערך"

ההבדל טמון בידע ובניסיון הנדרש: פיגוע חמור או עימות מוגבל מטופלים באמצעות שרשרת פיקוד מוגדרת, על ידי מפקדים העוסקים בנושא באופן רציף. לעומת זאת, מצב חרום לאומי הוא בראש ובראשונה אתגר ניהולי, והכלים להערכות למצבי קיצון אלה אינם בהכרח מתודות צבאיות של פיקוד ושליטה. על מנת למשול ולנהל ביעילות את מדינת ישראל במצב חרום לאומי, נדרשות מיומנויות נוספות. בראש ובראשונה - הבנה מעמיקה כיצד פועלת מדינת ישראל בשגרה.

במדינת ישראל, ככל מדינה מפותחת, מתקיימת רשת סבוכה של פעילויות התלויות זו בזו ויוצרות "שרשראות ערך". דוגמא פשוטה: מקורות אנרגיה (פחם, גז, מזוט) שנרכשים ומובאים אל תחנות הכוח הופכים לחשמל, החשמל מוזרם אל הצרכנים ומשמש להנעת תשתיות נוספות (מים, תקשורת, דלק, בריאות). לא מסובך להבין שאספקת החשמל חיונית, אך אינה מספיקה, על מנת להפעיל בית חולים, למשל. יש לוודא שהצוות הרפואי יהיה זמין ומיומן, להחזיק מלאי מתאים של ציוד ותרופות, למגן את המבנה וכו'.

ניתוח קשרי הגומלין של שרשראות הערך הפועלות במדינה, באופן שיאפשר לחזות כיצד ישפיע אירוע חירום על תפקוד המשק, הוא משימה מורכבת הכוללת איסוף ועיבוד של עשרות אלפי פריטי מידע, ניתן לדמותו למשחק שחמט עם אלפי כלי משחק על לוח שגודלו כגודל המדינה. ניתוח כזה דורש מיומנות גבוהה ביישום מערכות מידע לצד יצירתיות ויכולת אנושית לבנות תמונה שלמה של פעולות הממשלה, פעולות המגזר העסקי ותגובות הציבור למצבים השונים. כך ניתן לזהות את הנושאים בהם יש להתמקד בשעת חירום, על מנת למזער את הפגיעה באזרחים ולאפשר התאוששות של המשק וחזרה מהירה לשגרה.

האתגר הוא באיסוף המידע המצוי במערכות השונות ועיבודו לכדי תמונה לאומית שלמה. חברת החשמל, למשל, ארגון מסודר ויעיל בכל הנוגע להערכות לחירום, יודעת להציג בכל רגע נתון את מצב אספקת החשמל ואפילו לחזות מה יהיה מצב האספקה בעקבות פגיעה כזאת או אחרת במתקניה. חברת מקורות ורשות המים מחזיקות יכולת דומה, אך נפרדת וכך גם רשויות לאומיות אחרות, מי יותר ומי פחות. אם נצרף למשחק את הרשויות המקומיות המופקדות על הטיפול בתושביהן ואת המגזר העסקי, את ארגוני המתנדבים ואת תמונת המצב בכבישים וברשתות התקשורת, נוכל להיערך ולתכנן מראש את הפעולות העיקריות ולאפשר למקבלי ההחלטות להבין מה יהיו ההשלכות של תגובה כזאת או אחרת. כך למשל, אם היינו מריצים את נתוני מזג האוויר של סופת דצמבר 2013 על מערכת תרחישים (טמפרטורות, שלג, גשם, מהירות רוח), היינו מקבלים תיאור מדויק למדי של השלכותיה, למשל אם תתחיל בצהרי יום חמישי בשבוע, ותמשך לתוך סוף השבוע. אלה הם הנתונים הזמינים: כמות הנוסעים בכביש הצפויה ביום ובשעה מסוימת, יכולת פינוי השלג באזור, קוי מתח הנתונים בסיכון כתוצאה מרוחות חזקות, אזורי האספקה של אותם קווי מתח, כמות וסוג אוכלוסייה באזורים המושפעים, מתקנים חיוניים בשטח, מבנים לקליטת מתפנים בקרבת מקום ועוד. תמונת המצב הזאת, תרחיש ייחוס בשפה המקצועית, כשהיא מחושבת ומוצגת באמצעות כלים מתקדמים, מאפשרת הערכות מדויקת ויעילה וממזערת את מצוקת האזרחים למינימום האפשרי. אותו תהליך חיזוי, כפי שהוא מבוצע היום, ברוב המקרים, הוא ערימת ניירות המתעופפים ברוחות הסופה.

הפתרון: גיימיפיקציה

לצערי, גם בימים אלה עובדים מומחי "העתק-הדבק" על ניתוחים נבובים עמוסי מלל, של אירועים נטולי הקשר רחב, אשר יהפכו לספרים בעובי ספרי הטלפונים של פעם, ויהיו שוב למסמך מייגע ובלתי קריא. יש לשים קץ לשימוש ב"העתק הדבק" כשיטת התכנון המובילה בתכנון ההערכות הלאומית. נדרש עיבוד של תמונה פשוטה וברורה, המכילה את כלל השחקנים במגרש וההקשרים ביניהם.
 
תחזית ויזואלית כזאת תהיה כלי עבודה בידי מקבלי ההחלטות: ראש הממשלה ושריו, ראשי הערים, מפקדי הכוחות, מנהלים במגזר הפרטי, ומובילי המטות והארגונים השונים. לא מדובר במדע בדיוני, בניסוי בו השתתפנו לאחרונה, אשר נערך בשיתוף ענקית משחקי המחשב Electronic Arts EA, מפתחת המשחק הפופולרי סימסיטי ומכוני מחקר בארה”ב. הוכחנו כי באמצעות המחשה מדויקת ניתן ללמד תלמידי חטיבת ביניים כיצד לקבל החלטות נכונות באתגרים ניהוליים העומדים מול ראש עירייה.

נושאים אמורפיים ומורכבים כמו תקצוב, איכות סביבה, איכות חיים, תעסוקה וקשרי הגומלין ביניהם, קמו לחיים על המסך. התלמידים נכנסו לעניין במהירות והפגינו ביצועים מרשימים בהפעלת כלי תכנון שהועמדו לרשותם, בפורמט של משחק מחשב צבעוני, חי, עשיר בפרטים ומאוד מציאותי. גם מי שכבר אינם ילדים, נהנים מיתרונות ההמחשה ויכולות החישוב המתקדמות.

ימים בודדים אחרי השריפה בכרמל, בדיוק לפני שלוש שנים, בדצמבר 2010, הקמנו עבור נציבות כיבוי והצלה קבוצת מחקר העוסקת בפיתוח תמונת התרחישים הצפויים ובדרכים בהם שירותי הכיבוי יתנו להם מענה. התחלנו לעבוד עם המעט שהיה זמין, חומרי רקע ונתונים דלים וחסרים. צעד אחרי צעד, נוספים עוד ועוד פריטי מידע ומצטרפים שותפים נוספים. אוסף הנתונים היבשים שלוקטו בעמל רב הופך לתצוגה שימושית. נכון לעת כתיבת שורות אלה, הקיץ כבר אתנו והסופה הפכה לזיכרון רחוק. עם זאת, חשוב לזכור כי לא הייתה זאת שעתנו היפה ביותר. הגיע העת להפסיק לזרוע רוח ולהתחיל לעבוד. זאת התמונה כולה. 

***
אסף אשכנזי הקים צוות חשיבה רב תחומי המנהל פרויקטים עבור משרדי ממשלה וארגוני חירום. עמד בראש חטיבה בחברת רותם תעשיות, זרוע השיווק של הקריה למחקר גרעיני בדימונה. מייסד הסניף הישראלי של איגוד הביטחון האמריקאי ASIS

You might be interested also