כיבוש צפת במלחמת העצמאות – הישג מבצעי

כיבושה של העיר המעורבת, צפת, נחשב לאחד החשובים ביותר בתולדות מלחמת העצמאות. לרגל יום העצמאות אפרים לפיד חוזר לסיפור הגבורה

תושבי צפת ולוחמים בשחרור העיר (צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

צפת היתה עיר מרכזית לתושבי הגליל העליון המזרחי ועמק החולה ולתוצאות הקרב עליה היו השלכות מידיות על כל הישוב הערבי והיהודי בגליל. חיו בה אז כ-2000 יהודים וכ-11,000 ערבים, ובעיר פעלה מועצה משותפת והתנהל בדרך כלל דו-קיום עד החלטת האו"ם על החלוקה ב-כ"ט בנובמבר 1947, שם נקבע כי צפת תהיה במדינה היהודית.

היהודים חששו כל העת כי עימות צפוי והתכוננו לו בדרכים שונות, עד כדי תרגיל שערכו באוקטובר 1947. ב-13 בדצמבר 47 נהרג איש "ההגנה" מנחם מזרחי שנשלח לסיור בשוק הערבי, גופתו הועלמה, וזה היה האות לפתיחת המלחמה בעיר. נפסק הקשר בין היהודים והערבים והחלו התקפות ירי של ערבים על הרובע היהודי, שהיה נחות טופוגרפית ומוקף משלושת צדדיו בשכונות ערביות. המעבר היחיד של מכוניות לעיר היה בחסות וליווי בריטים. הבריטים ניסו לשמר את הפעולות ההכרחיות לתפקוד העיר.

ההתקפה הערבית הגדולה הראשונה על הרובע היתה ביום ששי 1.1.48. הכוחות המקומיים של היהודים והערבים לא הספיקו להכריע את הקרב ודרשו תגבורת חיצונית. הערבים הזעיקו כוח הצלה בפיקודו של אדיב שישקלי ואת היהודים תגבר כוח מהגדוד השלישי של חטיבת יפתח-פלמ"ח. ב-23 במרץ הותקף אוטובוס אגד בכניסה לרובע היהודי ומאז החל למעשה המצור על הרובע. המורל בישוב היהודי היה קשה, נוצר מתח בין מטה "ההגנה" והפלמ"ח והמנהיגות המסורתית.

הבריטים הקדימו את פינוי כוחותיהם מהעיר ל-16 באפריל בשל חששם מהסתבכות מיותרת עם כוח ההצלה הערבי. בגיבוי הערבים דרשו הבריטים את פינוי הנשים והילדים והכוחות הלוחמים היהודים. אורי יפה, מפקד המרחב של ההגנה, החליט כי בצעד כזה תתמוטט כל הגנת העיר והוציא פקודה "איש בל יפנה את העיר". לאחר הפינוי הבריטי נפתחה מתקפה קשה על הרובע. בבוקר 17 באפריל, לאחר 15 שעות לחימה רצופות, הגיעה מחלקת פלמ"ח עם 35 לוחמים בפיקודו של אלעד פלד (לימים אלוף) לרובע הנצור.

סגן אלעד פלד, בן 21, קיבל את הפיקוד על העיר, הכריז על משטר צבאי וגיוס כללי. הוקם גם מנהל אזרחי, אשר פירק למעשה את ועד הקהילה. בליל 1 במאי 48 כבש הגדוד השלישי, בפיקודו של משה קלמן, את עין זיתון (היא עין זיתים של היום) וביריה הסמוכות לעיר ופלס דרך לרובע היהודי הנצור. בליל 5 במאי נכשלו כוחות הפלמ"ח בניסיון הראשון לכבוש את המצודה במרכז העיר. רבים בעיר טענו אז כי אילו בא האצ"ל הכל היה נראה אחרת. יחס זה השתנה כליל עם כיבושה של צפת הערבית ב-9 במאי.

בליל 10 במאי הותקפו בו זמנית שלוש העמדות האסטרטגיות הערביות בעיר ולאחר קרב קשה נכבשו כולן. כאשר נכנסו כוחות הפלמ"ח לרובע הערבי גילו שהאוכלוסייה הערבית ברחה לעבר הוואדי, שהושאר פתוח בהוראתו של יגאל אלון. הבריחה הגדולה החלה לאחר שכוחות ההצלה הערביים פינו את העיר ללא התראה מוקדמת לאוכלוסייה המקומית. בחמשת החודשים שבין תחילת המצור עד לקרב הסופי (דצמבר 47- מאי 48) היו היהודים בנחיתות מספרית, טופוגרפית וצבאית מובהקת. עד פברואר נשאר הפיקוד בצד היהודי בידי מפקד מקומי (מאיר מייברג), שלמרות המתחים עם ההנהגה, הכיר את האוכלוסייה והצליח לגייס את רובה למאמץ המלחמתי, עד כדי הצטרפות כוח של האצ"ל ל"הגנה" בתחילת פברואר. לעומת זאת הפיקוד הערבי סבל מפיצול ומאבקי כוח פנימיים והמחויבות של כוח ההצלה הסורי היתה מועטה.

כך תורגם בצפת המושג "מעטים מול רבים" הלכה למעשה. הקרב על צפת היה אחד המכריעים והמוצלחים במלחמת העצמאות. סיפורו של הגדוד השלישי של חטיבת יפתח-פלמ"ח מאת ד"ר איתמר רדאי יוצא בימים אלה בספר חדש.

***
תא"ל (מיל') אפרים לפיד הוא איש תקשורת וחוקר היסטוריה של המודיעין באוניברסיטת בר-אילן. בעברו מילא שורה של תפקידים בכירים באגף המודיעין של צה"ל, היה דובר צה"ל, מפקד גלי צה"ל ודובר הסוכנות היהודית

You might be interested also

M1117 armored vehicles in Kosovo. Photo: U.S. Embassy Pristina

US donates M1117 armored vehicles to Kosovo's Army

According to the defense minister of Kosovo, it was not the last delivery of the vehicles. The Southeastern European country reportedly intends to purchase weapons from the U.S. under the American military sales program