ישראל-ארה"ב: הטראומה הביטחונית

חשיפה בטור של עמיר רפפורט: יימנע ייצור אמצעי לחימה בארה"ב, תינתן עדיפות לכחול-לבן, בעקבות "צוק איתן". מדובר על תגבור של ייצור טילים ישראליים כתחליף לחימוש אמריקאי

יעלון ומזכיר ההגנה האמריקאי צ'אק הייגל (צילום: אריאל חרמוני, משהב"ט)

הנה עוד תוצאה לא מוכרת של מלחמת "צוק איתן" בקיץ 2014: מערכת הביטחון הישראלית תפחית ייצור של אמצעי לחימה בארצות הברית, במסגרת פרויקטים משותפים ישראליים- אמריקאיים, ותסתמך יותר על תוצרת כחול- לבן.

תחת מעטה של חשאיות כבר התקבלה החלטה במשרד הביטחון שלא לאפשר ייצור של לפחות אמצעי לחימה רגיש אחד על אדמת ארצות הברית, למרות שייצור בארצות הברית מאפשר מימון באמצעות כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי ולא באמצעות שקלים, מכספי משלם המסים הישראלי. מערכת הביטחון גם תגביר ייצור של טילים ישראליים שהם חליפיים לחימוש אמריקאי. ההחלטה כשלעצמה לא תשפיע מהותית על מצבה הביטחוני של ישראל, אבל היא יכולה להעיד על טראומה גדולה ביחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב: מה שהיה מובן מאליו עד "צוק איתן", העובדה שישראל יכולה לכאורה לסמוך תמיד על רכבת אווירית של תחמושת מאמריקה בעת צרה, כבר לא בטוח יותר. בכלל.

הסיבה לטראומה הייתה כמובן החלטה של ארצות הברית שלא לאפשר משלוח תחמושת לישראל במהלך "צוק איתן". הפרשה נחשפה בראשונה בוול סטריט ג'ורנל, שדיווח כי לא אושר משלוח של טילי הלפייר למסוקים, בהסתמך על מקורות אמריקאיים. האמת המלאה, שנחשפת כאן בראשונה, חמורה הרבה יותר: מסתבר שתוך כדי "צוק איתן", ארה"ב עצרה לחלוטין את הקשר עם משלחת הרכש הביטחוני של ישראל שיושבת בארצות הברית. היא לא אפשרה במשך ימים העברה של שום פריט. הרכבת האווירית המצופה של תחמושת אפילו לא הגיעה לתחנה.

המשבר התחיל כעשרה ימים לאחר תחילת מבצע "צוק איתן", בעקבות טענות ששיעור ההרוגים הבלתי מעורבים בעזה גבוה מאוד (גם צה"ל הודה כי כמחצית מההרוגים היו ככל הנראה אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה). באותו שלב, מערכת הביטחון הישראלית העבירה בקשה לארה"ב לשלוח סוגים שונים של חימוש, כולל טילי הלפייר, כדי לחדש את המלאים.

הבקשה הדחופה הועברה בנוהל שאותו מתרגלת מערכת הביטחון בכל אימון ובכל תרחיש של מלחמה – דרך פיקוד אירופה של צבא ארה"ב (יוקום). ההוראה לעצור את הטיפול בכל הבקשות הישראליות הגיעה מגבוה, ככל הנראה מהבית הלבן, גם בגלל שישראל התעלמה מיוזמותיו של מזכיר המדינה, ג'ון קרי, והעדיפה לסיים את המבצע בערוץ ישיר עם המצרים. במחלקת המדינה יש כעס על ישראל עוד מלפני כמה חודשים, כאשר נחשף ששר הביטחון, משה יעלון, כינה את קרי "משיחי" בשיחות סגורות.

הקפאת הטיפול מול משלחת הרכש הישראלית עוררה תסכול רב, אבל יש לציין כי במקביל נמשכו שיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל לארצות הברית, בערוצים אחרים. האמריקאים אף אפשרו לצה"ל להשתמש במלאי ציוד שלהם המוצבים במחסנים על אדמת ישראל, ומהווים "גיבוי" למלאים של צה"ל, בהתאם להסכמים המוקדמים בין הארצות. במערכת הביטחון סברו בהתחלה כי האמריקאים עיכבו את הרכבת האווירית בפעם הראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ואולם גורמים אמריקאים מבהירים בוושינגטון כי צעד דומה ננקט גם במלך מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982. נודע, כי במערכת הביטחון גרמה הפרשה לחשיבה מחודשת לגבי ההסתמכות הכמעט אוטומטית על רכבת אווירית של תחמושת מארצות הברית, כחלק מכל תרחיש של מלחמה.

בין הצעדים שנמצאים על הפרק, בחינת אפשרות של הגדלה של הצבה מוקדמת בישראל של ציוד אמריקאי בישראל ומעבר מוגבר לנשק "כחול לבן". כך, למשל, תחליף לטילי ההלפייר שהאמריקאים לא סיפקו - עשויים להיות טילים מתוצרת התעשייה האווירית, ואילו חימוש אווירי מדויק מתוצרת רפאל יכול להיות תחליף אחר לפצצות אוויר-קרקע. מאז "צוק איתן" כבר קיבלו תעשיות ביטחוניות בישראל הזמנות רכש דחופות של נשק במיליארדי שקלים. בין תעשיות ביטחוניות בישראל וחברות אמריקאיות יש לא מעט פרויקטים משותפים, ואולם בעקבות אירועי "צוק איתן" ההנחיה היא שהייצור של הנשק, לפחות בפרויקט אחד, יתבצע על אדמת ישראל.

יוצאים מהמשבר?

יצוין כי סוגיית הנשק נפתרה לקראת סיום מבצע "צוק איתן" וכי למרות אירועי "צוק איתן" מערכת נמשכת מערכת היחסים הביטחונית האסטרטגית בין שתי הארצות גם בימים אלה, כולל שיתופי פעולה מודיעיניים נרחבים. בין משרדי הביטחון של שתי המדינות נמשכים גם לא מעט פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח והסיוע הביטחוני האמריקאי ימשיך להיות מרכיב משמעותי בתקציב הביטחון הישראלי, שמאפשר רכש של מערכות יקרות מאוד כמו מטוב הקרב העתידי F-35.

האמריקאים גם הגבירו את התמיכה בפרויקט "כיפת ברזל" תוך כדי "צוק איתן". עד כה הם מימנו בתקציב מיוחד, מעבר לסיוע הביטחוני הרגיל, את מרבית הרכש של הסוללות.

השבוע נערכה בוושינגטון התערוכה הביטחונית השנתית המרכזית, ,תערוכת AUSA, והנוכחות הישראלית בה הייתה גדולה ביותר. בשבוע הבא יגיעו לארה"ב, לשיחות בפנטגון, שר הביטחון, משה יעלון, ומנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, לשיחות שבהן ילובנו, ככל הנראה, גם אירועי "צוק איתן".

You might be interested also