טלטלה מודיעינית

טלטלה באמ"ן, התמרמרות במוסד, ושינויים גם בשב"כ. ומה עומד מאחורי המהפיכה במודיעין הישראלי? חשיפה

האלוף אביב כוכבי, ראש אגף המודיעין בצה"ל

אנשי אחת מיחידות המודיעין המעולות של צה"ל התכנסו לפני ימים אחדים להתייעצות באווירה מתוחה: היחידה עברה באחרונה שורה של שינויים מרחיקי לכת והקצינים חששו שתאבד מיכולותיה הייחודיות. נשמעו טענות קשות והדאגה הייתה כנה, אלא שהנעשה ביחידה זו הוא רק חלק משורה של שינויים מרחיקי לכת שעוברים על כל גופי המודיעין של ישראל – אגף המודיעין של צה"ל, המוסד והשב"כ. באופן טבעי, השינויים גורמים גם לתסיסה.

אפשר לראות את הרקע לשינויים באגף המודיעין בכישלונות של מלחמת לבנון השנייה, אז התברר שהמודיעין התמקד במשך שנים בהערכות אסטרטגיות ובניסונות סרק להיכנס לתוך הראש של מנהיגים אזוריים תוך שהוא מזניח את האיסוף הטקטי שאמור לספק מידע שימושי ללוחמים בשטח. יתרה מכך, אם כבר היה מידע כזה, הוא נשאר בדרך כלל תקוע בדרגים הגבוהים ולא זרם אל היחידות שנזקקו לו.

הגל הנוכחי, המאסיבי, של השינויים הוא כבר תוצאה של מה שמכונה ה"אביב הערבי" ושל מהפיכה טכנולוגית דרמטית. בגדול, אפשר לקבוע כי למרות השקעות עתק בכל הגופים המודיעיניים, המודיעין פספס את הארועים הגדולים של השנים האחרונות (כל ארגוני המודיעין במערב, לא רק המודיעין הישראלי). כך, ההפיכה המדהימה ונפילת שלטון חוסני מובארק ב-2011 לא נחזו, וגם לא ההפיכה הנגדית שבה גורשו האחים המוסלמים מן השלטון בידי אנשי הצבא.

גם מלחמת האזרחים בסוריה תפסה את המודיעין בהפתעה, וכאשר כבר פרצה, ההערכה המקובלת הייתה ששלטון בשאר אסד לא ישרוד לאורך זמן (שר הביטחון לשעבר אהוד ברק אף ביטא את ההערכה הזאת בפומבי, בזמנו). כידוע, אסד לא רק שרד, אלא שעכשיו צופים לשלטונו עוד שנים רבות. לצערו, אסד לא יכול לסמוך על זה: ניסיון העבר מלמד כי הערכות המודיעין במערב אינן ערובה לעתידו.

לצד הפספוסים האלה, המודיעין מפגין יכולת מרשימה בשורה ארוכה של מבצעים מיוחדים, כמו גילוי ספינת הנשק האיראנית, שחיל הים השתלט עליה השבוע, על יד חופי סודאן. התמונות ששודרו מהספינה אינן חושפות את הסיפור המלא מאחורי ההישג: עבודה סיזיפית של חודשים של כל גופי המודיעין - יש להניח כי שותפו במאמץ הזה סוכנים, אמצעי איסוף מצולמים מהאוויר ומהקרקע, פעילות האזנה עניפה וטכנולוגיות נוספות, שעדיין לא ניתן לדבר עליהן.

"אין פלא שהמודיעין מפספס בצורה שיטתית דווקא את ההתפתחויות ההיסטוריות הגדולות", אמר השבוע איש מודיעין בכיר. "הארועים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות מתרחשים במהירות מסחררת. תהליכים שפעם היו לוקחים שנים, מסתיימים כיום אפילו בתוך שעות וימים. אבל, מעבר לחוסר היציבות האיזורי, השינוי הגורלי באמת מבחינת המודיעין הוא טכנולוגי – אם בעבר עיקר המודיעין היה סיגינטי (מודיעין המבוסס על איתור אותות אלקטרוניים והאזנה לרשתות קשר וקווי טלפון), הרי שכיום אף אחד כבר אינו משתמש בטלפון או במכשיר קשר".

האויב הפך להיות גוף אמורפי בדרך כלל, ללא שרשרת פיקוד ברורה, וכל יעד מודיעיני עצמאי מחזיק ברשותו כמה טלפונים סלולריים שונים ומשגר גם מסרים כתובים באימייל, ברשת החברתית ובווסטאפ, או שהוא מדבר ברשת סקייפ האינטרנטית שיש לה יכולות הצפנה בסיסיות. צריך לשנות את כל התפיסה והאמצעים כדי להמשיך לאסוף את המודיעין הסיגינטי בעידן הזה, וזו רק דוגמא לשינוי.

"ככלל, המודיעין כיום צריך לספק מידע בזמן אמת על ארגוני ג'יהאד ועל העברות נשק אך גם על מטרות אויב בתוך מערות ובאיזורים אורבאניים – כך שניתן יהיה להעביר את המידע באופן מיידי ל'טיפול' של נשק מדויק. מערכות המודיעין שפותחו כדי לעקוב אחרי כל עצם בשטחים שיכולים להגיע גם לעשרות קילומטרים רבועים הן לעיתים בלתי נתפסות. כל זה גורם לכך שהמודיעין של היום שונה לחלוטין אפילו לעומת השיטות של העשור שעבר".

מעשה אמ"ן

האמת היא, שקשה לקלוט את היקף השינויים העצום באגף המודיעין של צה"ל מאז תחילת שנת 2014, אבל העובדה היא שלא פחות מ-830 קצינים משנים פוזיציה או תפקיד בימים אלה.

תסיסה באמ"ן החלה כבר לפני כמה שנים, לפני המהפיכה הארגונית של השבועות האחרונים, עוד בתקופתו של ראש אמ"ן הקודם, אלוף עמוס ידלין, על רקע הקמת חטיבת הפעלה בראשות קצין בדרגת תא"ל. חטיבת ההפעלה הוקמה בסוף העשור שעבר כדי לשמש מעין מפקדת מבצעים לכל גופי אמ"ן, אך אנשי רבות מהיחידות הוותיקות התמרמרו על השינוי. במסגרת גל השינויים החדש, חטיבת ההפעלה רק חוזקה בגופי מחקר, וראש אמ"ן הנוכחי, אלוף אביב כוכבי, קבע כי הקמתה של חטיבת ההפעלה הוכיחה את עצמה.

אלא שבאגף המודיעין יש חילוקי דעות לגבי הוספת תקן נוסף של תת אלוף ממש בעצם ימים אלה. התא"ל החדש, א', צמח ביחידה להפעלת סוכנים 504, ויפקד מעכשיו על גופי המ"מ (מבצעים מיוחדים), שהיו כפופים עד כה באופן ישיר לראש אמ"ן. מדובר בתפקיד שלא היה קיים ובפיקוד על כמות נכבה של יחידות מוכרים יותר או פחות (הגופים המיוחדים המוכרים ביותר באמ"ן הם סיירת מטכ"ל והיחידה הטכנולוגית שנחשבת מעין מעבדה למבצעים מיוחדים כמו המעבדה של "קיו" מהסרטים של ג'יימס בונד).

באגף המודיעין יש מי שטוענים כי התפקיד החדש אינו מוצדק וכי "באמ"ן יש יותר מידי תא"לים", שכן במקביל לרח"ט ההפעלה ולמפקד המ"מ החדש פועלים גם מפקד יחידת ההאזנות והסייבר היוקרתית 8200, שאף הוא קצין בדרגת תת אלוף, וכמובן גם קצין המודיעין הראשי (קמנ"ר), תא"ל אלי בן מאיר. הקמנ"ר מוגדר, על פי הפקודות, כראש המטה של האגף בנוסף לתפקידו כקצין חיל ראשי, והוא אמון על בניין הכוח הזרועי.

שינוי נוסף שנחשב שנוי במחלוקת באמ"ן, קשור לכך שאגף המודיעין צמצם מאוד גוף טכנולוגי ביחידת המודיעין החזותי (יחידה 9900 שאוספת מודיעין מצילומי לוויין וממקורות ויזואליים נוספים). במקום היחידה הזו, הוקמה יחידה טכנולוגית חדשה תחת מפקדת קמנ"ר. היחידה אמורה לספק תשתית טכנולוגית אחידה לכל גופי המודיעין השונים - ובראשם יחידת ההאזנות, יחידת הויזינט יחידות המבצעים המיוחדים וגופי היומניט (המודיעין ה"אנושי" שמבוסס על הפעלת סוכנים).

במקביל, נוסף תקן של אל"מ שיהיה מנהל מערכות מידע של אגף המודיעין ונוספו מאות תקנים חדשים לתחום הצומח ביותר בצה"ל - לוחמת סייבר, שהחלק ההתקפי שלה נמצא באחריות יחידה 8200 (ההגנה היא באחריות יחידת לוטם של אגף התקשוב).

יצוין, אגב, כי בזמן שכל יחידות צה"ל סובלות מקיצוצי תקציב ומגל פיטורים (מאז תחילת שנת 2014 עזבו את הצבא 1000 אנשי קבע ועד לסוף השנה יגיע מספר המפוטרים הכולל ל-2500), הרי שאגף המודיעין הוא היחיד שנהנה מתוספות תקציב ומגידול בתקנים. למעשה, אגף המודיעין נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות של שר הביטחון משה יעלון ושל הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, אפילו לפני חיל האוויר.

אך האם השינויים והוספת התקצנים מוצדקים גם לנוכח הסערה הארגונית וחוסר היציבות התעסוקתית שהם גורמים?

גורם מודיעיני בכיר בצה"ל אומר בתשובה לשאלה זו כי המהפיכה היא תולדה של תכנית מקיפה שגובשה בצה"ל באמ"ן במהלך השנים האחרונות. את התכנית הוביל ראש אמ"ן. ה"ראש", אלוף אביב כוכבי, צמח בצנחנים ולא ביחידת מודיעין כלשהי, אבל הוא נחשב מפקד דומיננטי, אחד האלופים הבולטים במטה הכללי.

כוכבי הוביל תכנית מהפכנית מקיפה שכונתה "מעשה אמ"ן", שעכשיו הגיעה לשלב היישום שלה. התכנית נבנתה בשורה של סדנאות בהשתתפות מאות גורמיים מאמ"ן ומצה"ל ואושרה כמובן על ידי המטה הכללי.

מטרת התכנית הייתה להתאים את אמ"ן לשינויים הדרמטים שחלו בעולם המודיעיני ובנוסף לשינויים שנעשו בימים אלה היא כללה חידושים שכבר נכנסו לתוקף בשנה שעברה כמו הקמה זירה חדשה המכונה "זירה איזורית" בחטיבת המחקר שלאמ"ן, ואשר עוסקת בתופעות שלא היו קיימות בעבר כמו תהליך האילאמיזציה ולוחמי הג'יהאד. אגף המודיעין הוביל תכנית מקיפה המכונה לוח"מ (לחימה מבוססת מודיעין", שמטרתה להזרים אתה מודיעין הטקטי עד לרמת המחלקה הלוחמת בשטח.

אולם, גולת הכותרת של השינויים של תכנית מעשה אמ"ן היא תכנית המכונה "אמ"ן רשתי" שבמסגרתה הכוונה היא שכל גופי אמ"ן שהיו מנותקים כמעט לגמרי, ידברו ביניהם - ובהמשך גם כל זרועות הצבא (במסגרת תכנית שאושרה על ידי הרמטכ"ל ומכונה "צה"ל רשתי").

"המציאות השתנתה והטכנולוגיה השתנתה אז ברור שגם אמ"ן משתנה. כמו כל שיינוי, גם המהפיכה הזאת מעוררת התנגדות פה ושם אבל בסך הכל סקרים שנערכים על ידי מחלקת מדעי ההתנהגות באגף כוח האדם מראים שאנשים מרוצים מהמלך).

באמ"ן טוענים כי השינויים הם "פשוט בלתי נמנעים בעידן הסייבר שבו כמות המודיעין שמצטברת במחשבים בשעה אחת שקולה לכל המודיעין שנאסף בשנת 1999 כולה, לפני העידן הזה..המהפיכה היא גם איום וגם הזמדנות גדולה, וזו תהיה בכיה לדורות לא לנצל הזדמנות כזאת".

ולמרות כל הדברים האלה, כנראה שגם באמ"ן חוששים מכך שיש גבול לשינויים שאפשר לחולל בבת אחת. על פי תכנית שהוחלטה כבר באמצע העשור שעבר ונמצאת בשלבי הכנה סופיים, כל יחידות אמ"ן אמורות לעבור אל הנגב במהלך השנים הקרובות כמהלך לאומי שגם יחזק את איזור באר שבע וגם יפנה שטחים יקרים בסמוך לערים כמו הרצליה ורמת השרון.

תאריך היעד המקורי למעבר היה שנת 2017, אלא שבמהלך הזה אמ"ן נראה דווקא כגוף שאינו להוט לבצע בשיא המהירות את השינוי הזה (לאנשי הקבע יש חששות כבדים מפני המעבר לדרום, ובצמרת הצבאית יש שטוענים כי לא כל התשתיות האיזוריות מוכנות). כפי שהדברים נראים עכשיו, זה יייחשב מהר מהצפוי אפילו אם המעבר יתבצע עד לשנת 2020.

מוסד ושב"כ

אגף המודיעין של צה"ל אינו גוף המודיעין היחיד שממציא את עצמו מחדש. גופי מודיעין בכל העולם מנסים להתאים את עצמם לעידן החדש, אבל גם בארגוני המודיעין האחרים של ישראל, השב"כ והמוסד, מתחוללים שינויים ארגוניים משמעותיים.

בשב"כ, השינוי המשמעותי החשוב ביותר הושלם כבר בשנה שעברה וכלל חיוזק משמעותי של תחומי הסייבר במסגרת אגף סייבר-סיגינט. השב"כ קלט כוח אדם רב בתחום הסייבר ונחשב לאחד הגופים המובילים בתחום, כאחראי על אבטחת כל התשתיות הלאומיות.

שינוי משמעותי אפילו יותר נכנס לתוקף השנה במוסד והוא מלווה במשבר שכולל עזיבה מסיבית של דמויות מסיביות בארגון. גם המוסד התאים את עצמו לעידן הסייבר. לארגון מיוחסות פעולות סייבר רבות על ידי התקשורתה עולמית, כולל תקיפה של הכור האיראני באמצעות התולעת "סטוקסנט".

"סטוקסנט" זה כבר היסטוריה. האווירה כיום סביב הארגון, אינה נחשבת מהטובות. המוסד עבר טלטלה ארגונית בשנים האחרונות. שכן לאחר פרישתו של ה"ראש" הקודם, מאיר דגן, עזבו את הארגון לא פחות משלושה ראשי אגפים ובהם אגפי "תבל" ו"קיסריה" המרכזיים. גם המעבר של יוסי כהן מסגנות ראש המוסד לראשות המטה לביטחון לאומי לפני כשלושה חודשים, יצרה זעזוע.

כהן נחשב בארגון כאיש מבצעים ברמ"ח אבריו. מחליפו, נ', בא מהמערך הטכני וכניסתו לתפקיד הסגן אינה נחשבת"חלקה". מעל לכל מתמודד הארגון עם שינוי מבני נוסף שמוביל ראש המוסד, תמיר פרדו, בימים אלה: במסגרת השינוי, מחוזק מטה הארגון ומועברות אליו סמכויות שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של האגפים המבצעיים. גם השינוי הזה אינו אינו עובר בלי התנגדות פנימית, בלשון המעטה.

במוסד יש תחושה כללית של צמצומים לאחר השנים תחת פיקודו של מאיר דגן, שבהם גדל הארגון באופן משמעותי. פרדו אינו מעוניין להגדיל את את הארגון. האם זה אומר שהארגון יורד בתפוקותיו המודיעיניות והמבצעיות או קופא על השמרים? אין לדעת.

דבר אחד בטוח: היחסים בין שלושת ארגוני המודיעין של ישראל - אמ"ן, השב"כ והמוסד - הם מהטובים שהיו אי פעם. בעבר היו שנים, שבהם ראשי הארגונים היו עוינים אלה את אלה, אך זה לא המצב כיום. אולי בהשפעת עידן המידע האינסופי, אין לארגונים השונים ברירה אלא לשתף פעולה כדי לדלות פיסות מידע משמעותיות מאינספור טקסטים ואותות שרצים ברשת.

You might be interested also