טילי אוויר-אוויר ליותר מ-100 ק"מ

ברפאל מפתחים את הדור הבא של טילי אוויר-אוויר. ראש חטיבת מערכות עליונות אווירית, יוסי דרוקר, מספר על עתידו של התחום

כששאלתי את יוסי דרוקר, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות עליונות אווירית ברפאל האם תם עידן טילי אוויר-אוויר, הוא נתן לי תשובה ישירה. כזו שלא משאירה מקום לתהיות - "גם לא שיגרו טילים בין יבשתיים כבר עשרות שנים, אז לא צריך?".

ובכן, מסתבר שלמרות העובדה כי קרבות אוויר-אוויר הם אירוע נדיר בשמי העולם, צבאות עדיין מצטיידים בטילי א"א מתקדמים. "בארה"ב עובדים על דגם משופר של ה-AMRAAM. הם גם מחפשים הגדרה חדשה לטיל אוויר - אוויר עתידי. גם את מטוס ה-F35 בונים כך שניתן יהיה לצייד אותו בטילים. אם רוצים להטיס מטוסים למדינות אויב, אין ברירה אלא לחמש אותם בטילים שיאפשרו לפלטפורמה להגן על עצמה", מסביר דרוקר.

לא רק ארה"ב בעניין. דוגמאות נוספות לפיתוח טילי אוויר-אוויר אפשר למצוא גם ברוסיה עם טיל ה- 77-M-K שיחמש את מטוס הקרב החדש ה-T50. באירופה את ה-Meteor מתוצרת תאגיד MBDA ואת ה-IRIS-T תוצרת Diehl הגרמנית. בדרום אפריקה את A-Darter תוצרת Denel. באיראן את ה-90-Fakour. ובסין את ה-12-PL ואלו רק כמה דוגמאות. "גם אם הסורים בחרו לאיים בטילי תק"ק בגלל שהבינו שבאוויר אין להם סיכוי, זה לא אומר שאין איומים מסביב לישראל. יש מדינות אויב אחרות שמחזיקות מטוסים אמריקאיים מתקדמים שביום פקודה יכולים להוות אתגר לטייסים ישראלים. יש מסביבנו צבאות שיש להם פלטפורמות דומות לאלו הישראליות", אומר דרוקר.

"מה ייתן לחיל האוויר הישראלי יתרון? את אותה עליונות אווירית? מלבד היתרון באיכות הטייסים, אלו טילי אוויר-אוויר לטווחים ארוכים. מדובר בטילים עתידיים שמפותחים לפעולה בטווחים של 100 ק"מ ויותר. הם גם מהירים מאד, גם חסינים לשיבושים וגם מותאמים לטווח ארוך יותר. מי שיחזיק בטילים טובים יותר, ישיג עליונות אווירית". על פי דרוקר, בעתיד הקרב האווירי יתחיל בטווחים ארוכים יותר של מעל ל-100 ק"מ. מדובר בטווח שהוא הרבה מעבר לתחום הנראה של הטייס. יחד עם זאת, חלק מהמטוסים בסופו של דבר יגיעו לקרב אווירי קרוב בו יש משמעות לאיכות הטייסים.

יירוט מל"טים

נכון להיום, אחד הכלים היחידים של צה"ל נגד איום המל"טים הוא טיל הפיתון 5 שמפותח ברפאל. מדובר בטיל אוויר-אוויר אופטי שמסוגל לזהות עצמים עם חתימה אופטית קטנה. בעבר, היו מספר מקרים שבהם חיל אויר הפיל מל"טים של חיזבאללה עם הפיתון 5. "במפורש יש ביקוש לטילים שמסוגלים להפיל מל"טים", מסביר דרוקר.

"להפיל מל"ט זה סיפור אחר לגמרי מאשר מטוס מאויש. לא כל טיל יכול לרכוש מל"ט כמטרה לפני שהוא הגיע לטווח מינימום כך שהפיצוץ לא יפגע במטוס היורה. אין הרבה טילים כאלו בעולם". על פי דרוקר, יכולת נוספת קריטית מלבד טווח הפעולה והיכולת לזהות מל"טים, היא יכולת ההתמודדות של הטיל עם משבשים. צריך לזכור כי תהליך פיתוח טיל כולל ערוץ התקפי והגנתי. בחלק ההגנתי הטיל צריך לדעת להינעל על המטרה הרצויה ולא ל'בלבל' אותה עם ניסיונות הטעייה.

"הטילים שיפותחו בשנים הקרובות צריכים להתמודד נגד משבשים מתקדמים. אנחנו ברפאל צריכים לנחש מה יהיו המשבשים, ולבנות יכולות נגד", מסביר דרוקר.
 
שוק נוסף שמתפתח בשנים האחרונות הוא טילי אוויר-אוויר למל"טים. כבר היום יש מל"טים גדולים בעולם שיכולים לשאת טילי א"א קיימים. בסופו של דבר, מל"ט הוא כלי יקר ערך, הן מבחינה מבצעית והן מבחינה כספית, והוא צריך להגן על עצמו מפני מטוסים מאוישים. בתרחישים מסוימים, מל"ט שחמוש בשני טילי א"א מתקדמים, יכול די בקלות לסגור מרחב אווירי נתון ולא לאפשר למטוסים להמריא. אם לוקחים בחשבון שטווח הטיל יגיע ל-100 ק"מ ואף יותר - היתרון ברור.

הדרישה: תחזוקה פשוטה

"אנחנו הראשונים שפיתחנו יכולת בדיקה עצמית לטיל ( Built In Test) כבר בסוף שנות ה-80. מדובר ביכולת מובנית בטיל שמאפשרת למפעיל לדעת אם יש תקלה בזמן אמת לפני השימוש. זה יכול להיות הטייס שמקבל התרעה שהטיל לא תקין ואז הוא יודע להשתמש בטילים אחרים, וזה יכול להיות צוות התחזוקה על הקרקע ואז הוא יודע לא להתקין את הטיל. אתה פשוט מדליק את הטיל והוא מזהה לבד אם יש בעיה באחד המכלולים. היום זו יכולת שאימצו הרבה יצרני טילים בעולם", אומר דרוקר.

בנוסף, רפאל מספקת ללקוח ציוד בדיקה ייעודי לטילים והוא מבצע בדיקה מקיפה לכל טיל אחת לתקופה, בדרך כלל כל שנתיים, תלוי במדיניות. אם התגלתה תקלה באחד המכלולים, הטילים של רפאל בנויים בצורה מודולרית כך שהלקוח יכול להחליף את המכלול התקול ולשלוח רק אותו לתיקון ברפאל. בצורה כזו, תחזוקת הטיל הופכת להיות זולה יותר והמבצעיות של הלקוח לא נפגעת. אם לוקחים בחשבון שרפאל מוכרת טילים ללקוחות בכל העולם, מדובר בחסכון כספי עצום.
 
"הלקוח יכול להחליף רק את המערכת שהתקלקלה. הוא שולח רק אותה לישראל. צריך לזכור כי שילוח בינלאומי של ראש קרב (רש"ק) או מנוע הוא יקר מאד ומורכב ולכן הלקוחות מחפשים את הגמישות הזו. הם לא רוצים לשלוח את כל הטיל בכל תקלה".

מקצוע לחיים

פיתוח טילים בכלל וטילי אוויר-אוויר בפרט, הוא הליך טכנולוגי מורכב. לעיתים פיתוח טיל חדש יכול לקחת עשור ואף יותר. ברפאל עוסקים במלאכה כבר עשרות שנים ופז"ם הצוות של דרוקר אינו תואם מקצועות היי-טק אחרים בשוק. בעוד בעולם ההיי-טק הישראלי נוהגים להחליף מקום עבודה כל שנתיים-שלוש, דרוקר עובד בפיתוח טילי א"א כבר 37 שנים. והוא לא חריג. איתו בצוות יש מהנדסים עם 45 שנות ניסיון. הם מכירים את הטילים בכנפיים יותר זמן מאשר הטייסים מכירים את המטוס או את עצמם. וזה אחד היתרונות של רפאל.

"מדובר במהנדסים ותיקים, עם הרבה ניסיון", מסביר דרוקר. "אין הרבה מדינות בעולם עם יכולות כמו של ישראל בטילי א"א. יש תעשיות שעדיין לא הצליחו לפתח יכולות מתקדמות והן מנסות כבר שלושה עשורים. לנו לוקח בממוצע 10 שנים לפתח דור חדש, בקבועי זמן של תחום הטילאות זה מהר מאד. אנחנו למעלה מ-60 שנים בעסק". כדי לפתח טיל א"א צריך התמחות במגוון תחומים הנדסיים ביניהם אווירודינמיקה, כימיה, אלקטרו-אופטיקה, מומחי מכ"מ, ניווט והרשימה ארוכה. צוות הפיתוח כולל מהנדסים בכל תחומי ההתמחות ומהנדסי מערכת שמובילים את פיתוח של טיל משלב האיפיון ועד שהוא מותקן במטוס.

"הכשרת מהנדס מערכת בתחום שלנו אורכת כ-20 שנים. לפעמים יושבים באותו חדר מהנדסים ותיקים עם מהנדס צעיר שרק יצא מהטכניון. השילוב בין הניסיון שלנו לחדשנות שמגיעה מהטכניון, היא זו שעושה את ההצלחה", מסכם דרוקר.

You might be interested also

The ballistic missile interception test last week. Photo: U.S. Navy

During exercise, US Navy intercepts missile in space 

The test was carried out as part of the Shield 2021 exercise with the participation of 15 ships and planes from various countries. There was also a scenario of tracking both enemy planes and missile threats at the same time