חשבון יום העצמאות

טור של עמיר רפפורט ליום העצמאות: מה קרה בשנת העצמאות ה-66 של מדינת ישראל? ומה צפוי לנו בשנה ה-67?

מצפון תיפתח? שנת העצמאות ה-66 של ישראל הייתה שקטה באופן יחסי, אבל בראייה לאחור היא עלולה להסתמן כשנת מפנה: הסתיימו שבע השנים השקטות בגבול הצפון, שהחלו מיד לאחר סיומה של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.

נקודת המפנה המשמעותית ביותר התרחשה ב-3 בדצמבר 2013: באותו יום האשים חיזבאללה באופן רשמי כי ישראל חיסלה את בכיר הזרוע הצבאית של הארגון חסן א-לקיס. בעקבות החיסול טען חיזבאללה כי הארגון יבצע פעולות נקם, ואכן מאז נרשמת עליה בפיגועים ובניסיונות הפיגוע לאורך גבול ישראל-לבנון. ישראל מייחסת את הפיגועים לחיזבאללה וכך גם תקיפות מאדמת רמת הגולן שנחשבים לשטח סורי וניסיונות פיגוע כנגד יעדים ישראלים בחו"ל (בין היתר, בחודש אפריל, כך נטען, סוכל פיגוע על אדמת תאילנד).

המערכה בין ישראל לחיזבאללה שבה לבעור מעל ומתחת לפני השטח, ונראה כי היא תמשיך ותסלים.

תקציב

מה שלא יהיה גם בשנת העצמאות ה-67 של ישראל - זה תכנית רב שנתית רשמית ומאושרת לצה"ל. למעשה, הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ עומד לסיים את כהונתו ללא תר"ש רשמי. צה"ל עובד אמנם לפי תכנית המכונה "תעוזה", ואולם היא מעולם לא אושרה ולא תוקצבה בממשלה. יתירה מכך, צה"ל עומד לסיים כבר באמצע שנת 2014 את תקציב האימונים וההתעצמות שלו לשנה כולה. מדוע זה קרה? משום שהתקציב שאושר לצה"ל לכל שנת 2014 הה אמור להשבית את האימונים כמעט לחלוטין, ואולם במטה הכללי ובמשרד הביטחון הוחלט לקחת סיכון כלכלי ולקיים אימונים במתכונת בסיסית סבירה (שהיא עדיין נמוכה משמעותית מהיקף האימונים שהיו בשנים 2007-2013, לאחר טראומת מלחמת לבנון השנייה).

אלא שעכשיו התקציב אזל לחלוטין. בשבועות הקרובים יתחדשו, לפיכך, במלוא עוזם הקרבות על תקציב הביטחון לשנת 2015 (שנמצא במחלוקת עמוקה בין משרד הביטחון ובין משרד האוצר) וגם לגבי החצי השני של 2014 (משרד הביטחון ידרוש תוספת תקציב תוך איום להפסיק את האימונים לחלוטין). יריית הפתיחה בקרב התקציב הגדול צפויה בקרוב.

רמטכ"ל

בשנת העצמאות ה-67 אמור להיבחר לצה"ל רמטכ"ל חדש. רא"ל בני גנץ אמור לסיים את תפקידו בפברואר 2015. אם הכול ילך כשורה, תהליך הבחירה של הרמטכ"ל הבא יחל בספטמבר 2014, ויובל על ידי שר הביטחון, משה ייעלון. כמועמד הכי "טבעי" לתפקיד נחשב סגן הרמטכ"ל הנוכחי, אלוף גדי אייזנקוט, ואולם גם הסגן שקדם לו, אלוף יאיר נוה, נחשב הוא מועמד לגיטימי. אלא שבשנים האחרונות מינויי רמטכ"ל לא עוברים בהכרח באופן חלק, וכך שני הרמטכ"לים האחרונים, רא"ל גבי אשכנזי ורא"ל גנץ עצמו, מונו לתפקיד אחרי שכבר פרשו, למעשה, מצה"ל.

על המינוי האפשרי של אייזנקוט לרמטכ"ל הבא מעיבה מעורבותו (השולית יחסית) בפרשת היחסים העכורים בין שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, והרמטכ"ל לשעבר אשכנזי. האם הכהונה של גנץ תוארך בשנה נוספת מעבר לתכניות המקוריות, כדי לאפשר את סיום חקירת המשטרה בפרשה לפני ההחלטה על המינוי? האם שוב יוחזר לצה"ל רמטכ"ל מן האזרחות? האם יהיה זה סגן הרמטכ"ל לשעבר ומנכ"ל משרד הביטחון הנוכחי אלוף (מיל') דן הראל? גם בנושא הזה תשובות יתקבלו במהלך החודשים הקרובים.

You might be interested also