חיבוריות חוסכת אנרגיה

"האינטרנט של הדברים הוא הזדמנות להתייעלות אנרגטית בקנה מידה לאומי", אומר סטיב אלבז משניידר אלקטריק ישראל. "ברחבי העולם מתבצעים אלפי פרויקטים נקודתיים להפיכת תשתיות ל"חכמות". מעבר להתייעלות התפעולית הניכרת, החיישנים החכמים מאפשרים התייעלות אנרגטית ברמה חסרת תקדים"

סטיב אלבז, מנהל חדשנות ופיתוח עסקי בחברת שניידר אלקטריק ישראל (יח"צ)

"האינטרנט של הדברים" מסעיר את דמיוננו בנוגע לשימושים ולאפשרויות החדשות שיביא לעולם העסקי וגם לחיי הפנאי שלנו. על פי ההערכות של חברת המחקר IDC, מספר המכשירים והמכונות שיהיו מחוברים לאינטרנט בשנת 2020 יגיע ל-30 מיליארד. בין המכשירים יהיו גם חיישנים, מצלמות, בקרים וסורקים זעירים המותקנים בכל מקום כמעט - על פריטי לבוש, מתקני תשתיות ואפילו על בעלי חיים.

בעוד שעיקר תשומת הלב סביב הטרנד הטכנולוגי המסעיר הזה מוקדשת ליישומים בתחום הפנאי והצריכה, כמו למשל שעוני ספורט חכמים או שימושים מסחריים אחרים, ברצוני לעסוק בפוטנציאל העצום של "האינטרנט של הדברים" לקידום ההתייעלות האנרגטית ואיכות הסביבה – אפילו בקנה מידה לאומי.

מתקני תשתיות קריטיות כגון חשמל, מים, או גז, עתידים להתבסס יותר ויותר על חיישנים חכמים שיהיו מקושרים אחד לשני ויזרימו נתונים ברשת האינטרנט. ברחבי העולם פועלים כבר היום אלפי מתקני תעשייה ותשתיות שרכיבי החשמל, הקירור וניהול אנרגיה שלהם "מדברים ביניהם" בתקשורת חכמה מבוססת IP. האתגר הגדול של התעשייה הוא להבין איך ניתן להפיק ערך מכל אותם חפצים ש"ידברו" אחד עם השני ומהמידע המועבר ביניהם.

העיר המודרנית סונגדו בדרום קוריאה היא דוגמה מעניינת. זוהי עיר בת 65,000 תושבים אשר נבנתה בתוך שנים אחדות עם מערך תשתיות חכמות המתבסס על רשת חיישנים ותקשורת חכמה בפרוטוקול אינטרנטי. הכבישים בסונגדו "מדברים" עם המרכז העירוני לבקרת התנועה, כל הפסולת נשאבת למרחב תת-קרקעי שם היא מוסעת לטיפול במאגרים מחוץ לעיר, ורשת החשמל העירונית מתנהלת ביעילות מרבית תוך שהיא מתאימה עצמה בזמן אמת לשינויים בצריכת החשמל של התושבים. מערך התשתיות החכמות של העיר מביא לחסכון עצום – הן כלכלי והן סביבתי, ומהווה מודל לשימוש נכון ברשת חיישנים חכמה לטובת התייעלות אנרגטית.

איננו מוכרחים להמתין עד שתיבנה עיר חדשה בישראל כדי ליישם את נפלאות האינטרנט של הדברים כפי שנעשה בדרום קוריאה. בעיר לונדון לדוגמה, חברת התשתיות המנהלת את נהר התמזה התקינה אלפי חיישנים המפקחים על רשת צינורות המים שלה, ובעזרתם הצליחה להפחית את דליפות המים ב-25% - כך על פי דו״ח על שפרסמה חברת הייעוץ Booz & Co. ברחבי העולם מתבצעים אלפי פרויקטים נקודתיים להפיכת תשתיות ל"חכמות". מעבר להתייעלות התפעולית הניכרת, החיישנים החכמים מאפשרים התייעלות אנרגטית ברמה חסרת תקדים, אשר מפחיתה את פליטת החומרים המזהמים ואת מידת הנזק שאנו גורמים לסביבה.

ממשלת ישראל הכריזה על תכנית להפחתת פליטת חומרים מזהמים, עם יעדים שאפתניים לשנת 2020. מוטב שבנוסף למהלכים השונים שכבר נעשים לטובת עמידה ביעדים אלה, ישכילו מקבלי ההחלטות במגזרי התעשייה, התחבורה והאנרגיה לרתום את "האינטרנט של הדברים" להתייעלות אנרגטית. שימוש בחיישנים המחוברים לרשת יאפשר למפיקי החומרים המזהמים לבדוק את יעילות הטיפול במזהמים אלו בזמן אמיתי, אך באם לא יבחרו הללו לבצע זאת מיוזמתם, יכולה המדינה לכפות זאת עליהם באמצעים ישירים או עקיפים (דרישה להתקנת חיישנים, או הטלת קנסות במידה ולא יוגשו דו"חות עונתיים אודות פליטת החומרים המזהמים, עובדה שתגרום לחברות להתקין חיישנים אלו על מנת להפיק מהם את המידע שדורשת המדינה).

לרוע המזל, בעוד שיתרונות האינטרנט של הדברים ברורים למדי, לעתים הוא נתפס כטרנד מרתיע ומבלבל בקרב מקבלי ההחלטות. חברת גרטנר ערכה לאחרונה סקר בהשתתפות למעלה מ-2,300 מנהלי טכנולוגיות מידע (CIO) ובו נחשפו עמדותיהם ותחושותיהם של המנהלים בקשר לטרנדים הטכנולוגיים המובילים כגון האינטרנט של הדברים, מחשוב ענן ומגמות בולטות אחרות. מהסקר עולה כי 51 אחוזים ממנהלי טכנולוגיות המידע מודאגים מכך שהסחף הדיגיטלי שוצף במהירות גבוהה יותר מזו שהם מסוגלים להתמודד אתה. 42 אחוזים מהמשתתפים בסקר אינם מרגישים שיש להם את הכישרון הדרוש על מנת להתמודד עם העתיד הטכנולוגי שבפתח.

אולם אין לנו בררה. העתיד הזה מתממש לנגד עינינו ואין דרך לעצור בעדו, לכן מוטב יהיה אם נפנים את השינוי התודעתי הנדרש ונהפוך את הסביבה הטכנולוגית שלנו לחכמה. חברות התעשייה המסורתית ומתקני תשתיות במדינת ישראל יכולים להפיק ערך עצום ממהפכת "האינטרנט של הדברים".

גם אם מונח טרנדי כמו "האינטרנט של הדברים" עלול להישמע ערטילאי לאנשי התעשייה המסורתית, הרי שרעיונות כמו "המשכיות עסקית", "התייעלות אנרגטית" ו"ניהול סיכונים" מוכרים להם היטב. ככל שתגבר מגמת הדיגיטציה של נכסים ממוכנים, וככל שיקדימו חברות וארגונים ממגזר התשתיות והתעשייה לאמץ את "האינטרנט של הדברים", נוכל להתקדם כחברה להשגת התייעלות אנרגטית בקנה מידה לאומי ורחב ממדים.

הכותב הוא מנהל חדשנות ופיתוח עסקי בחברת שניידר אלקטריק ישראל.