חטיפה או רצח? האופציות של ישראל

ניתוח מיוחד של תא"ל מיל' ניצן נוריאל, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור

עוד בטרם התבהרו האירועים לאשורם,ניתן לומר כבר בשלב הזה שאירוע החטיפה (אם כי להערכתי  זהו  אירוע רצח ולא אירוע חטיפה שבקצהו ניסיון לעשות מו"מ על גופות),הוא מכונן.

בפני המערכת הישראלית עומדות  שלוש אפשרויות:

האפשרות הראשונה היא מהלומה נרחבת להרס תשתית ,מכול סוג שהוא, כך  שארגון החמאס וארגונים סאלפיים יחדלו מלתפקד,הכוונה למעצרים נרחבים ,סגירת מוסדות וייבוש כלל המקורות הכלכליים. מטרת מהלך שכזה היא כפולה: ענישה מחד גיסא וצמצום יכולות מאידך גיסא.

אפשרות נוספת הושטת אצבע מאשימה אל החמאס והסלפיים בעזה (להערכתי זו פעולה מוכוונת עזה) ונקיטת מארג פעולות נרחב כיא נגד מטרות גי'הדיסטיות בעזה עד כדי מוכנות לפעולה נרחבת-המטרה במהלך שכזה היא קביעת מחיר בלתי פרופורציונאלי אל מול אירוע חטיפה ( בדומה למלחמת לבנון השנייה),לצד החלשת הגורמים  הג'יהדיסטים שמרימים ראש בין  השאר רקע הצלחות הג'יהדיסטים בעיראק ובסוריה.

ואפשרות אחרונה – לא עשות כלום, פירושו לראות באירוע זה חריג ביותר, כזה שאינו מצדיק פעולה מחוץ לכללים והשארת התגובה למגרש הפוליטי מדיני.

בכל דרך יש לפעול כך שאף גורם ישראלי לא ייקח על עצמו "אירועי נקמה", שיכול להבעיר את  כלל יהודה ושומרון באופן שיקשה מאוד להכיל .

בימי הדרמה הגדולה לתקשורת יש תפקיד מיוחד שאינו בדי אן איי שלה –התקשורת צריכה להיות "דוממת", לא לפטפט את עצמה לדעת, כי חלילה יזלוג מידע שישרת את  החוטפים בכול מימד אפשרי ואבוי לנו!, נדרשת אחריות גדולה מאוד, כושר איפוק ובעיקר הבנה שלעיתים לא רק שאין ערך לפטפוט אלא יש פוטנציאל נזק משמעות.
 

You might be interested also