חוזרים למבצע "איזוטופ"

בשבוע שבו כל תשומת הלב לגורל שלושת הנערים החטופים בידי מחבלים ניזכר בתגובה מבצעית נחרצת לחטיפת מטוס "סבנה" בנמל התעופה לוד במאי 1972 – מבצע "איזוטופ". כשקוראים כיום את הדברים קשה להאמין על הקלות הבלתי-נסבלת של סדרי ביטחון התעופה באותה תקופה

הורדת הנוסעים בני הערובה בתום השתלטות מבצעית על המחבלים (צילום: ארכיון צה"ל)

בספטמבר 1970 נחטפו ארבעה מטוסים על ידי מחבלים, הנחיתו אותם בזרקא בירדן ובקהיר במצרים ופוצצו אותם. בעקבות זאת נערך צה"ל לסיכון של הנחתת מטוס עוין בארץ והכין תכנית מבצעית לסיכול אירוע כזה (שם הקוד לתכנית – "איזוטופ").

אנשי פת"ח הקימו ארגון חדש, "ספטמבר השחור", אשר במקור נועד לנקום בירדנים על הטבח שעשו בפלסטינים בספטמבר 1970, אך במהרה הפך להיות ארגון טרור נגד ישראל. ב-1 במאי 1972 , לאחר הכנה מתאימה, המריאו ארבעה מחבלים, שני גברים ושתי נשים, מבירות דרך פרנקפורט לבריסל. כעבור שבוע, ב-8 במאי, הם עלו שם על טיסת "סבנה" דרך וינה לתל-אביב כשהם מצוידים בדרכונים ישראליים מזויפים. בתחילת הטיסה הם הזדהו כישראלים בשמות הבדויים שלהם . במטוס היו 99 נוסעים, כמחציתם ישראלים ועוד עשרה אנשי צוות. המחבלים עלו לטיסה עם 2 אקדחים, 2 רימוני יד, 2 מטעני חומר נפץ במשקל 2 ק"ג כל אחד, נפצים וסוללות. ציוד זה הוסתר על גופם ובחפציהם.

במהלך הטיסה, בעת שהמטוס מעל יוגוסלביה, פרץ מפקד חולית המחבלים לתא הטייס, חמוש באקדח. הוא שדר כי בכוונתם לנחות בלוד ולשחרר מחבלים, ואם לא יתמלא מבוקשם – יפוצצו את המטוס על נוסעיו. המטוס נחת בלוד בשעה 19:05 ונותב לקצה המסלול, כדי לא לפגוע בהמשך תפקוד השדה. החוטפים נקבו בשמות של 317 מחבלים אסירים אשר דרשו לשחרר. ראש אמ"ן, אלוף אהרון יריב, ניהל מו"מ אלחוטי עם מפקד החוטפים או בעזרת הקברניט כדי "להרוויח זמן", לאחר שנתקבלה החלטת דרג מדיני כי אין מתכוונים להיענות לדרישה לשחרור מחבלים.

במהלך השעות בו המטוס בשדה התעופה התארגנו כוחות להשתלטות מבצעית. שר הביטחון לא אישר לבצע את הפריצה המבצעית למטוס בלילה מתוך רצון למצות את כל האפשרויות לפני התקפה צבאית הכרוכה בסיכון של נפגעים. ביום המחרת, 9 במאי, בשעה 12:08 חזר נציג הצלב האדום, אשר הגיע למטוס לבקשת החוטפים, עם קברניט המטוס כאשר בידי הקברניט צרור חומרי נפץ להמחיש את אמינות האיום לפוצץ את המטוס. בתום התייעצות הודיע שר הביטחון לקברניט כי ימסור למחבלים שישראל תשחרר את האסירים והם יישלחו במטוס אחר לקהיר. כתנאי להסכם על החוטפים להסכים לקבל מזון ומים לנוסעים ולאפשר לתקן את המטוס ולתדלקו. בשעה 15:30 קבל הכוח הפורץ של סיירת מטכ"ל, בפיקודו של סא"ל אהוד ברק וסגנו רס"ן דני יתום, הוראה לנוע לעבר המטוס.

מטוס TWA נגרר לעמדה שהחוטפים יוכלו לזהותו כמיועד להעברת האסירים לקהיר. בשעה 16:24 שרק סא"ל ברק את השריקה המוסכמת לתחילת הפריצה. הלוחמים, לבושים בסרבלי טכנאים, הגיעו למקום כדי "לתקן את המטוס", פרצו למטוס, חסלו את שני המחבלים הגברים. שתי המחבלות נלכדו, נשפטו למאסר עולם ושוחררו בעסקת חילופין ב-1985.

במהלך הקרב במטוס נפצעו קשה שני נוסעים, אחת מהם, מרי הולצברג בת 22 , חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, נפטרה מפצעיה כעבור עשרה ימים. בקרב שארך 90 שניות נורו כ-50 כדורים על ידי הלוחמים וכ-10 על ידי החוטפים. ארגון "ספטמבר השחור" המשיך בטרור נגד ישראל ורצח בספטמבר אותה שנה את תשעת הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.

***בהכנת הכתבה הסתייענו במידע של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

You might be interested also