התכנסות חד-צדדית

התכנסות חד-צדדית

כישלון המו"מ הישראלי-פלסטיני עורר רבים, בדרך הטבע, להציע התכנסות חד-צדדית. הצעות ויזמות אלה מחזירות אותי אחורה, לתוכנית ההתכנסות הראשונה, אותה העלה משה דיין.
 
עם סיום תפקידי כראש אמ"ן, ערב יציאתי לשנת לימודים בארה"ב, הזמינני דיין לשיחת התייעצות. דיין, שהיה שר החוץ בממשלת בגין, היה מודע להבדלי ההערכות בין אמ"ן לראש הממשלה, לאחר החתימה על הסכם קמפ-דיוויד. דיין היה שותף לעמדת אמ"ן. הוא הבין כי לא יצמח דבר משיחות האוטונומיה עם המצרים, שיחות שמנחם בגין הדיח אותו מהובלתן, וכי השנים הטובות של שלטוננו בשטחים באו אל קיצן. הוא הגיע למסקנה כי על ישראל ליזום מהלך חד-צדדי.

דיין הציג בפניי את תוכניתו וביקש לשמוע הערות, תגובות ובייחוד עם מי מן המנהיגים בשטחים כדאי שיחליף דברים בטרם יגבש את הצעתו. פגשתי את דיין שנית, עם שובי ארצה לאחר שנה. "אי אפשר להציע דבר בלי להכיר את העובדות, הסביר לי, "בלי לעקוב אחר עמדותיהם מקרוב. באופן כללי הם נרתעים מהצעתי - הם אינם מקבלים את תכנית האוטונומיה שעליה הוחלט בהסכם קמפ דיוויד, בעיקר משום שלא שאלו את דעתם. הם טוענים כי אין לתכנית את תמיכת אש"פ, והם חוששים כי לא יוכלו להתמודד עם בעיות הביטחון שתיווצרנה בשטח. אף על פי כן, הם תרמו מספר תיקונים שהפכו את הצעתי לאטרקטיבית יותר עבורם".
 
דיין האמין כי המנהיגות הפלסטינית המקומית לא תעמוד בפיתוי של כניסה לתפקידי מנהיגות לאומית, וכי תוכל תמיד לטעון כי מחובתה למנוע תוהו ובוהו מבני עמם, מכוח הסתלקותו של המינהל הצבאי-האזרחי של ישראל. הוא אף הניח כי בשעה שהכול יהיו חייבים להסתייג בפומבי מתוכניתו, הוא לא ייתקל בהתנגדות חריפה מדיי אם תבוצע התכנית.

תכניתו בנושא הפלסטיני נבדלה מהסכמי קמפ דיוויד בשני הבדלים חשובים – האכיפה החד-צדדית של האוטונומיה, מכוח הסתלקות המינהל הצבאי-אזרחי של ישראל, והיעדר לוח זמנים כובל לתקופת מעבר כזו או אחרת. את הקושי העיקרי באישור התכנית ראה דיין במנחם בגין, ראש הממשלה. בניסיון להפיס את התנגדותו קבע בהצעה שהעלה כי - "מקור הסמכות" יישאר בידי הממשל הצבאי של ישראל, וישראל תוכל לחזור למצב הקיים אם תמצא לנחוץ לעשות כן; האוטונומיה תיושם לגבי האנשים (התושבים הערבים שבשטח) ולא לגבי השטחים (על פי הטרמינולוגיה בה השתמש ראש הממשלה) וכי האחריות לביטחון תישאר כולה בידי ישראל. צה"ל והשב"כ יישארו ויפעלו בשטח ללא הגבלה.

ב- 24 בדצמבר 1980 העלה ח"כ משה דיין, את הצעתו בכנסת. דיין עמד באותה עת בראש סיעת יחיד. הצעתו זכתה לתמיכת 39 ח"כים, אך נדחתה ע"י רוב של 53 ח"כים, אותו הוביל אישית בדיון ראש הממשלה מנחם בגין. לאחר שהצעתו נדחתה, טען דיין כי אמנם "תכניתו לא תוכל להתממש בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, אולם יבוא יום והם יתכופפו וישלפו את התוכנית מסל הניירות". דיין הלך לעולמו עשרה חודשים לאחר מכן. את ההצעה טרם שלפו מסל הניירות וטרם חזרו והעלוה לדיון. חלפו מאז 34 שנים. הקשיים לממש תוכנית זו אז לעומת הקשיים עימם צריך יהיה להתמודד היום, מעלים סימן שאלה גדול לגבי הסיכוי להעלות את ההצעה ולממשה.

You might be interested also