הצי האמריקאי מאמץ נחילי רובוטים

ניסוי שהתבצע באוגוסט האחרון הראה כי נחיל סירות קטנות יכול לשמור על ספינה גדולה. ניסויים חיים בים עתידים להתבצע בשנה הבאה

תמונות מניסוי נחיל הספינות . מקור: nationaldefensemagazine.org

רובוטים בלחימה הם כבר לא חידוש בצבא ארה"ב. עבודות מסוכנות כגון איתור חומרי נפץ, איסוף מודיעין בשדה הקרב, והתקפות אוויריות מדויקות כבר נמסרו לרובוטים. עכשיו, חיל הים האמריקאי החליט שהוא לוקח את הטכנולוגיה צעד אחד קדימה.  כך על פי דיווח באתר nationaldefensemagazine.org.

בניסוי שנערך באוגוסט, צוות של מהנדסים וקציני חיל הים פרס 13 ספינת סיור רובוטיות על נהר ג'יימס בווירג'יניה, ובדק את יכולתן לפעול באופן אוטונומי כנחיל המלווה ספינה גדולה. הנחיל היה צריך לזהות איום ולנטרל אותו.

זה לקח יותר מעשור עבור הצי כדי לשכלל את הטכנולוגיה. המסע התחיל לפני 14 שנים, כאשר מחבלים מתאבדים פוצצו סירה קטנה לצד המשחתת USS Cole בנמל עדן בתימן. הפיצוץ קרע חור בגוף הספינה, והרג 17 מלחים אמריקאים. "אם המשחתת הייתה נתמכת על ידי כלי שיט לא מאוישים אוטונומיים, הם היו יכולים לעצור את ההתקפה", אמר ראש המחקר של הצי אדמירל Matthew L. Klunder. נחילים של רובוטים אוטונומיים הם עכשיו מציאות בחיל הים, הוא אמר לכתבים בפנטגון.

ההצגה נועדה לחקות מעבר שיגרתי באחת מהנקודות האסטרטגיות בעולם כגון מצרי הורמוז או מלאקה.13 סירות ללא נהג - מופעלות באופן עצמאי או על ידי שלט רחוק - ליוו את ספינת חיל הים, וכאשר כלי אויב מדומה התגלה, הן רחשו במהירות סביב התוקפן. 

על ידי החלפת ספינות סיור מאוישות בכאלו שאינן מאוישות, הצוותים חשופים פחות לסכנה. בדרך כלל נדרשים 40 עד 50 מלחים לפטרל על משחתת אחת. נחיל רובוטים יהיה בפיקוח של מלח אחד, שיעקוב אחר הרובוטים על מסך מחשב ויתערב רק במידת צורך.

בונוס נוסף עבור הצי הוא שמדובר בטכנולוגיה זולה, אמר Klunder. חיל הים כבר מחזיק אלפי ספינת סיור - הנקראים גם סירות מתנפחות בעלות גוף נוקשה (rigid-hulled inflatable boats) - שכל אחת עולה 185,000 דולרים. העלות לצייד אותן בערכה רובוטית ומוח אלקטרוני מסתכמת בכמה אלף דולרים כל אחת. כל האלקטרוניקה והחיישנים הם COTS.

"הרוטב הסודי" בפרויקט זה, Klunder אמר, הוא התוכנה המאפשרת לרובוטים לשתף מידע ולבצע תמרון בסנכרון. הטכנולוגיה, שפותחה על ידי משרד המחקר של הצי, נקראת קראקס (CARACAS), ראשי תיבות של ארכיטקטורת שליטה וחישה בסוכן רובוטי. זו ערכה בערך בגודל של קובייה הונגרית שניתן להתקין על ספינות או כלי טיס.

רכיבים מסוימים של קראקס הותאמו מתכנית החלל למאדים של נאס"א. המשתתפים בפרויקט כללו את המעבדה להנע סילוני של נאס"א, מעבדה לפיסיקה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס וחטיבת לוחמת שטח של הצי. Daniel Wagner Associates ו-Spatial Integrated Systems הם קבלני התכנית.

הספינות יכולות להיות חמושות בנשק לא קטלני כגון אורות מהבהבים, רמקולים רועמים ומיקרוגל בעצמה גבוהה, או עם כוח אש התקפי כגון מקלעי קליבר 0.5. Klunder עמד על כך שרק מפעיל אנושי יהיה מסוגל לירות בנשק.

הפונקציות העיקריות של מערכת CARACAS הן תפיסה וקבלת החלטות, הסביר Robert A. Brizzolara, מנהל התכנית במשרד המחקר של הצי. לתפיסה, היא משתמשת במצלמות רדאר ורזולוציה גבוהה. היא מיישמת אלגוריתמים מתקדמים לקבלת החלטות כגון מסלולי תכנון, וכמובן קביעה של פעולה ומהירות. חברי הנחיל יכולים לתקשר ולתאם אחד עם השני, ויכולים לתכנן מסלוליהם בזמן אמת.

בהצגה שהתקיימה ב-13 באוגוסט הרובוטים זיהו בהצלחה 30 כלים ששטו באזור. המוחות האלקטרוניים שולבו עם מנגנוני בטיחות וגיבוי. אם סירה איבדה תקשורת עם המשגיח האנושי, היא באופן אוטומטי מפסיקה לעבוד, אמר Brizzolara. שני מתגי השבתה נפרדים הוקמו כדי להשבית סירות במקרי חירום. ובכל זאת, בפיתוח נמצאת מערכת "זיהוי מטרות אוטומטי", שתאפשר לרובוטים לפעול במים צפופים ולעמוד בכללים ימיים סטנדרטיים כדי למנוע התנגשויות.

האפשרויות של טכנולוגיה זו הן אינסופיות, אמר Klunder. הצעד הבא עבור חיל הים הוא לבדוק נחיל רובוטים בפעילות בעולם האמיתי. זה יכול לקרות במהלך השנה הבאה, הוא אמר. הניסוי בנהר ג'יימס כלל 13 סירות, אבל אפשר להוסיף יותר. משמר החופים בוחן את הטכנולוגיה הזו לביטחון נמלים, ותעשיות אזרחיות כמו קודחי נפט יכולות להשתמש בו כדי להגן על אסדות בים.

המוח הקטן של ספינת סיור יכול לגדול לפלטפורמות גדולות יותר, אמר Klunder. "זה מתקבל על הדעת כי אוניות גדולות או כלי טיס בלתי מאוישים יכולים יום אחד להשתמש בטכנולוגית שליטה אוטונומית דומה".

אם חיל הים מחליט לאמץ רובוטים למשימות סיור שגרתיות, זה יהיה גולת כותרת עבור משרד המחקר של הצי, אשר נחשב לחסיד נלהב של מערכות נשק אוטונומיות. בשנת 2012 הוא התחיל תכנית לבניית ערכה אלקטרונית להמיר כל מסוק צבאי לרכב משלוח מטענים רובוטי.

Paul Scharre, מומחה לכלי נשק בלתי מאוישים במרכז לביטחון אמריקאי חדש, חקר את היתרונות הצבאיים הפוטנציאליים של נחיל רובוטים. במחקר חדש שיפורסם בסתיו הזה תחת השם Robotics on the Battlefield Part II: The Coming Swarm, הוא מציין כי רובוטים שיפרסו במספרים גדולים יאפשרו לצבא להביא "מסה בחזרה בשדה הקרב". טקטיקה שהוכיחה את עצמה במלחמת העולם השנייה.

הטכנולוגיה בארה"ב עשויה להיות איכותית על אחרים, אבל זה לא יכול להיות מספיק כדי להביס יריב חכם, Sharre כותב. הוא רואה את יתרונות עצומים בפריסת נחילים של פלטפורמות בעלות נמוכה. "אחד היתרונות העיקריים של אסטרטגיה זו היא שניתן להשתמש בה כדי להטיל עלויות על יריבים, כי זה מכריח את היריב להתמודד נגד מספר גדול של מערכות".

You might be interested also

Photo courtesy of Ametrine

Ametrine Technologies - Advanced Camouflage for the Modern Battlefield

Ametrine Technologies develops solutions for camouflage from thermal and night vision sensors. "We estimate that within a decade, all soldiers and platforms on the battlefield will be equipped with some form of multi-spectral camouflage," said Amiram Levinberg, co-founder of JAL Ventures and chairman of Ametrine. This article is sponsored by Ametrine Technologies