"הפתרון טמון באיחוד של צוללת ואוניה"

מפקד חיל הים לשעבר ומנכ"ל רפאל ידידיה יערי טוען כי הכלים הימיים הקיימים כיום אינם אפקטיביים. לטענתו צריך לפתח כלי חדש שיסייע להכריע בשדה הקרב

"הכוח הימי כמעט לא משפיע על המלחמות של היום", כך אמר האלוף (מיל') ידידיה יערי, מפקד חיל הים לשעבר ומנכ"ל רפאל בהווה. יערי נאם בכנס אדריכלות ימית והנדסת אוניות שאורגן על ידי ענף ההנדסה הימית בחיל הים, בשיתוף הטכניון.

"כניסה של כלי שיט למעטפת איומים הופך אותך למטרה. זו תמצית הבעיה. מהרקורד שלנו רואים כמה אירועים כאלו כמו אח"י חנית ב-2006. יש חוסר איזון יסודי של הכלי שלנו מול סביבת האיום", המשיך ואמר יערי.

"גם הצוללת הופכת להיות תשובה שמחפשת שאלה. זו השקעה כספית אדירה ואין מה לעשות אתה. בשבעים שנה האחרונות הפלטפורמה שטה באותו קצב. עד 42 קשר. האוניה מלכתחילה נמדדה באיכות וגודל המערכות ולא ביכולות הפלטפורמה.

"באוויר, הביצועים של המטוס הם צורך הישרדותי. בים המערכות עשו זאת. מכאן ההבדל. התמרון הימי השתנה. הוא הפך לכניסה ויציאה ממוטת השליטה של האויב ולא העמדת התותחים זה מול זה.

"היחס בין זמן הגילוי של המכ"מ, טווח הטילים והמהירות שלהם הופכים את הספינה למטרה נייחת. הצוללת לעומת זאת פשוט נכנסה מתחת למים. מכאן, שגם היכולות המבצעיות שלה פוחתות. הצוללת הפכה להיות למעשה משגר אסטרטגי.

"במלחמת המפרץ הראשונה השתמשו בה כמשגר טומוהוקים. זה מרמז על העתיד".

יעיר התייחס גם לעתיד התחום ואמר כי "הכוח הימי למעשה כמעט לא משפיע על המלחמות של היום. יש היום מערכות אלקטרו אופטיות שמזהות מטרות בים מתשעים ק"מ. יש גם מכ"מ קוהרנטי שמכסה שטחים אדירים. זה הופך את כלי השיט למטרות. המסוקים עם ציוד נגד צוללות הורידו את הצוללת עמוק יותר. ולכן היא הופכת להיות פחות רלוונטית. יש גם סונארים אקטיביים שהופכים להיות בעיה".

לטענתו של יערי "הפתרון טמון באיחוד של צוללת ואוניה. כלי היברידי. העתיד הוא בכלים דואלים חלק מהדרישות הן חומרים חדשים, טיפול בחיכוך, הפחתת משקל".

You might be interested also

Turkey's President Tayyip Erdogan attends the NATO summit in Brussels on June 14. Kenzo Tribouillard/Pool via REUTERS

President Erdogan and the syndrome of neglect: after years of hyperactivity, the Turkish leader is completely isolated

Commentary:  Turkey has been sidelined because of the adventurism of its president, following a decade of reckless and counterproductive political and military moves. Erdogan will find it difficult to break the isolation without a clear change of course towards a more moderate approach in domestic policy and a rapprochement with the West in foreign policy