הפיגוע הבא נמצא "על המדף"

בעזה אולי שקט על פני השטח, אבל ההתנגדות עדיין קיימת בבסיס ההווייה של ארגון חמאס. פרשנות של עמיר רפפורט

זה לא שמפקד רצועת עזה חובש משקפיים ורודות מידי : דבריו שהוקלטו ונחשפו אתמול מתארים יפה את המצב מסביב לרצועה, אך אינם מתייחסים אל הסיבות המלאות לשקט הכמעט מוחלט שנוצר, ומתעלמים מהקרב השקט שמתחולל בין צה"ל לחמאס, לקראת סיבוב האלימות הבא. לגבי הסיבות לשקט, דבר אחת בטוח: ראשי החמאס ברצועת עזה לא שינו את האידיאולוגיה שלהם, ולא עברו לדבוק בדרך השלום. ה"מוקאומה", ההתנגדות, עדיין נמצאת בבסיס ההווייה של הארגון.

מה כן? ראשי החמאס זוכרים היטב את ארועי "עמוד ענן" לפני שנה, שבה נהרג גם ראש הזרוע הצבאית שלהם, אך עם כל הכבוד לצה"ל (ולישראל) מה שמשפיע עליהם יותר מכל אלה דווקא האירועים במצרים. תזכורת: בחודש יולי האחרון התחוללה במצרים מהפיכה מהממת שבמהלכה הפך הנשיא מוחמד מורסי כמעט בבת אחת מנשיא לאסיר. איך זה קשור לירי רקטות לעבר ישראל שכמעט אינו מתרחש? מורסי הוא איש האחים המוסלמים - התנועה האחות של החמאס בעזה.

עוד כאשר מורסי היה בשלטון במצרים הוא פעל לרסן את התקפות החמאס לעבר ישראל (משיקולים מצריים פנימיים). לאחר ההפיכה, החל השלטון הצבאי לנהל מלחמת חורמה כנגד כל גורמי האיסלאם הקיצוני בסיני. מעטים מודעים לכך בישראל, אבל ברחבי סיני מתחוללת מלחמה של ממש. לצבא המצרי יש לא מעט אבידות (רק בשבוע האחרון נטבחו עשרה חיילים בפיגוע טרור).

הצבא רואה בעזה כמקור כל הרוע - משם יצאו גורמי ג'יהאד עולמי שביצעו לא מעט פיגועים קשים. גם ארגון החמאס, באופן ספציפי, מתויג "בצד של הרעים". כאשר מדובר באינטרס מצרי עליון, המצרים מנהלים בפעם הראשונה מזה שנים רבות מלחמת חומרה כנגד הברחות הנשק לרצועת עזה. הם עושים מאמץ אמיתי למנוע הברחת טילי פאג'ר לתוך רצועת עזה. במאמץ הזה הם נעזרים גם בטכנולוגיה אמריקאית. המאמץ נושא פרי- החמאס וגם הג'יהאד האיסלאמי אינם מצליחים למלא את מחסני הפאג'ר שלהם, שנפגעו ב"עמוד ענן". הם מחדשים את מלאי הרקטות ארוכות הטווח, אלה שמגיעות גם לירושלים ולת אביב, רק באמצעות ייצור עצמי.

התמונה האיזורית אפילו מדכאת יותר מבחינת החמאס: ביהודה ושומרון מנהלים נגדם מאבק כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית (בתיאום עם השב"כ). בת הברית לשעבר איראן היא עכשיו עוינת, בגלל התייצבות החמאס לצד המורדים במלחמת האזרחים הסורית. האיראנים תמכו בחמאס רק במעט בשנה האחרונה, וגם המשך התמיכה המועטה נמצא בספק עכשיו, לאור ההתקרבות של האיראנים למערב. האם לחמאס יש גם שיתוף פעולה עם ישראל, כפי שמשתמע מדבריו של תא"ל אדלשטיין? כנראה שכן, אבל בתיווך מצרים.

בכל מקרה, לכולם ברור שהשקט שמופר מידי פעם ברקטות של "ארגונים סוררים", רחוק מלהיות נצחי: החמאס מנצל את הזמן כדי להכין "פיגועי מדף". כפי הנראה, הוא כבר חפר עשות מנהרות מרצועת עזה לעבר ישראל, שבאמצעותם ינסה לבצע פיגועים ביום שהשקט יסתיים מסיבה כלשהי. ישראל מצידה מנהלת מאמץ סיזיפי כדי לגלות את המנהרות ולהרוס אותן, וכדי לסכל הברחות נשק לרצועה.

האם השקט הזה יסתיים בוקר פתאומי אחד בפיגוע חטיפה נוסח הפיגוע שבו נלקח לשבי גלעד שליט? יש לקוות שלא, אבל זה תרחיש שבהחלט עלול לקרות.

You might be interested also