"הספקי תקיפה אווירית עצומים"

ראיון עם ראש חטיבת מודיעין ואוויר ברפאל: “צוק איתן” הביאה לידי ביטוי טכנולוגיות חדישות של איסוף, תקשוב ותקיפה מדויקת

מהלך מבצע “צוק איתן” הגיע חיל האוויר הישראלי ליכולות דיוק חסרות תקדים בתוך סביבת לחימה אורבנית. לפעמים, קשה היה לעכל את גדול ההישג של פגיעה במטרות נקודה (כמו אופנוע נוסע או חלון מסוים של בית), וזאת על בסיס מודיעין, שנאסף בשטח תוך כדי לחימה ומגיע אל אמצעי התקיפה כמעט בזמן אמת. אחד החידושים הטכנולוגיים, שמאפשרים את ה”טיפול” הזה במטרות, הוא ההסתכלות על תוואי השטח לא רק כאל רשת של קואורדינטות, כלומר קווי אורך ורוחב שעל בסיסם מחשבים נקודת ציון (נ.צ), אלא כאל פסיפס אינסופי של פיקסלים, שהמיקום שלהם אינו יחסי אלא קבוע.

יובל מילר, שעומד החל מחודש ינואר 2014, בראש החטיבה החדשה שהוקמה ברפאל לענייני אוויר ומודיעין, שופך אור על הטכנולוגיה החדשה. “אחת הבשורות שרפאל יודעת להביא בתחום של סגירת מעגל בין אוסף לתוקף, זו היכולת שלנו לחבר בין פיקסלים בצורה לא תלויה בין המרחב והזמן, כלומר לקחת המטרה ולדעת לחבר אותה לאוסף או לתוקף אחר בדיוק של פיקסל”, אומר מילר. “אם תיקח את כל המערכות שאנחנו נפתחים, כולל טילי אוויר-קרקע מסוג ספייס (‘ברד’) או מערכות האיסוף והמודיעין ‘ריקילייט’ ו’אימילייט’, הם כולם חלק מאותו פאזל שמחבר את העולם של הפיקסלים מקצה לקצה. אנחנו לא מסתכלים על כדור הארץ כאל רשת גאוגרפית של קואורדינטות אלא כמציאות של פיקסלים.

“ברגע שכל המערכות יודעות לדבר באותה שפה משותפת, הדיוק נעשה מוחלט. אתה לא תלוי בכלום, כי מה שאתה רואה ממקום אחד אתה רואה גם ממקום אחר. אתה לא עושה טעויות ונהיה מאוד מדויק בהפעלת הכוח. הדיוק מאפשר להפעיל את הכוח בצורה יותר מידתית, בלי לעשות טעויות ובלי לפגוע בבלתי מעורבים בשדה הקרב או בכוחותינו”. מערכות שמבוססות על “שפה פיקסלית” ניתן לחבר רק למערכות אחרות של רפאל או לכל מערכת לחימה קיימת? “אנחנו יודעים לחבר כל מערכת כזאת למערכות אחרות בשפה שכולם מבינים, אבל אין ספק שאם מתחברים למערכות אחרות של רפאל הפתרון הוא אופטימלי”.

מילר מתראיין בפעם הראשונה, וזאת לאחר השלמת השינוי המבני העמוק ברפאל, שנכנס לתוקף בינואר 2014, ואשר במסגרתו הוא מונה לעמוד בראש חטיבת האוויר והמודיעין החדשה. “רפאל עסקה במהלך שנת 2013 בניתוח של המבנה הארגוני שלה”, אומר מילר. “המטרה הייתה לבנות פלטפורמה יותר נכונה לקראת עוד גידול בפעילות ועוד עשיה, כהמשך לעשור האחרון, שבו החברה צמחה גם בשנים הכלכליות הטובות וגם בשנים שנחשבו לפחות טובות בתעשייה.

שינוי מבני
 
“המהות של השינוי, שהושלם בינואר 2014, הייתה הקמה של שלוש חטיבות עסקיות – חטיבת אוויר ומודיעין, שבראשה אני עומד, חטיבת מערכות לעליונות אווירית (חטיבה שעוסקת, בין היתר, בתחום טילי אוויר-אוויר והגנה אווירית, בראשות יוסי דרוקר) והחטיבה למערכות יבשה וים (בראשות גיורא כץ). במקביל להקמת החטיבות העסקיות, נעשה עוד שינוי, שהוא לא פחות מהותי, והוא ריכוז של יכולות התפעול של רפאל לכלל חטיבות ‘עמוד שדרה’ בארגון.

למעשה, יש לרפאל היום מספר חטיבות כלל ארגוניות במספר תחומים. למשל, יש חטיבה להנדסה ולמו”פ שהיא, בעצם, גוף הידע של הארגון, שכולל אלפי מהנדסים. “החטיבות העסקיות, כמו זו שאני עומד בראשה, אחראיות מקצה לקצה על השיווק, על המכירות ועל ניהול הפרויקטים. מי שעושה את המימוש בפועל של כל פרויקט זה גוף ההנדסה. כך יוצרים איזון בין הצורך להבין את הלקוח ומה שקורה בעולם ובין העוצמה של רפאל, שמאז ומתמיד הייתה בתחום הטכנולוגיה”.

בפרספקטיבה של שמונה חודשים, השינוי המבני עובד היטב? 

“הוא עובד מצוין. בעיניי, הוא הוא שם אותנו במקום שממנו נדע לקפוץ לשלב ההתפתחותי הבא של רפאל”.

יובל מילר בן ה-44, נמצא ברפאל מזה 12 שנים. קודם לכן שירת כעשר שנים בחיל האוויר, כקצין שאמון על ניהול פרויקטים מרכזיים במערך הטכני, כולל פרויקט מרכזי מאוד של הצטיידות במערך נשק חדיש, שבוצע על ידי רפאל. קודם למינויו לתפקיד ראש חטיבת האוויר והמודיעין, שימש ברפאל כראש פרויקט בחטיבת הטילים ובהמשך היה ראש מנהלת אוויר-שטח בחטיבה, ששינתה בינתיים את מתכונתה.

למה, בעצם, הוקמה ברפאל החטיבה בראשותך, שמאגדת את תחומי האוויר והמודיעין?

“בהקמת חטיבת האוויר והמודיעין יש מסר ברור: איגדנו במקום אחד ארבעה קווים עסקיים: מינהלת אוויר-שטח ונשק מנגד, שעוסקת במכלול יכולות התקיפה; מינהלת האלקטרוניקה (שבין מוצריה מערכות איכון אלקטרואופטיות ומערכות איסוף ומודיעין כמו ‘ריקילייט’ ו’לייטנינג’; מינהלת תקשוב שפיתחה ומפתחת את כל התשתית התקשובית ומערכות קשר (כולל מערכת ‘בינט’ של רדיו מבוסס תוכנה) ואת מינהלת המודיעין והסייבר שמשווקת מערכות מודיעין, אחיזת שטח וסייבר.

“החזון של החטיבה הוא היכולת למצות באופן אמיתי את סגירת מעגל התקיפה, החל משלב האיסוף וההרכשה של המטרות, דרך השינוע של המידע על גבי מערכות הקשר והשו”ב ועד לשלב התקיפה וההשמדה, בסופו של דבר. “מי שיבחר להסתכל על סל המוצרים שלנו ולקנות מאתנו פתרון מערכתי או מרכיבים מהותיים מתוך הפתרון המערכתי, יקבל מענה מתקדם ומלא, תואם בצורה אופטימאלית לאתגרים העדכניים של צה”ל ושל כל צבא מודרני אחר”.

יובל מילר מתייחס לראיון שנתן לפני כמה חודשים ראש להק האוויר בחיל האוויר, שבו אמר כי היעד של החיל הוא להגיע ליכולת השמדה של אלפי מטרות ביום.

זה אפשרי?

“בהחלט. אבל בסוף, כאשר רוצים לממש את הרעיון, לא מדובר רק בהצטיידות בכמות גדולה של חימוש”, אומר מילר. “הרבה מעבר לכך, צריך מודיעין מדויק, צריך לדעת לעשות היתוך של המידע ולדעת להפליל את המטרות הרלבנטיות, לאחוז את השטח ולסגור בצורה יעילה ומהירה מעגל עם אותו חימוש.

“את כל זה צריך לעשות כשאתה מפעיל כוח בצורה מדויקת, תוך אבחנה בין סוגים שונים של מטרות ובלי לפגוע במי שלא צריך, כלומר לפגוע בצורה שהיא פרופורציונאלית לצורך השמדת המטרה.

“אם מסתכלים על ‘צוק איתן’, כולנו ראינו את האתגר שצה”ל מתמודד איתו - במקומות מסוימים בהצלחה יתירה ובאחרים – פחות. מהות העשייה של החטיבה שלנו ברפאל היא לפתור את מעגל האש בצורה שונה ממה שהכרנו היום.

“אנחנו צריכים לשכנע שאנחנו יודעים להביא לעולם איזשהי בשורה בתחום. עצם העובדה שרפאל השכילה לשים במקום אחד את כל היכולות הרלבנטיות היא המהלך החשוב. מכאן, אנחנו נדע לחבר את הדברים בצורה המדויקת והנכונה ביותר.

“כיום, יש בחטיבה, את היכולות מקצה לקצה, למשל, מערכת ‘ריקלייט’ שנותנת מודיעין ויזינטי (חזותי) בזמן אמת. המערכת הזאת נרכשה על ידי שורה של לקוחות מתקדמים, כולל נאט”ו, והיא נמצאת בשירות מבצעי כבר מספר שנים, כולל באפגניסטן.

“מדובר במערכת שכוללת מרכיבים של סנסורים סופר מתקדמים, ערכת תקשורת רחבת סרט, שמורידה את כל הנתונים לקרקע, ותחנת פיענוח קרקעית, שיודעת לעשות אחיזת שטח, גילוי שינויים וגילוי תנועה. המערכת הזאת מביאה לידי ביטוי את כל היכולות של רפאל בעיבוד תנועה.

“מתחת לזה, פיתחנו מערכת שנקראת ‘אימילייט’, שמחברת אוסף של סנסורים, ומייצרת תמונת מודיעין אחודה. היא יודעת להתחבר בזמן אמת גם ל'ריקילייט' וגם למטע”דים שונים. אפשר לחבר אליה סיגינט (מודיעין אותות), לוויינים ושורה של מקורות מודיעיניים נוספים. המערכת יודעת לעשות היתוך של המידע לכלל תמונה אחת ולייצר מטרות.

“מוצר מרכזי נוסף בתחום הזה היא כמובן מערכת ה'לייטנינג' למטוסים. פעם מדובר היה בפוד תקיפה, היום זהו פוד שיודע לרכוש ולייצר מטרות, אחרי שדרוגים רבים ב-20 השנים האחרונות, אנחנו יודעים לעשות גילוי, הכרה וזיהוי של מטרות בטווחים שהולכים וגדלים, עד כדי עשרות קילומטרים.

"כיום, אנחנו כבר משווקים בעולם את ה'לייטנינג' סימן ארבע. בארצות הברית המערכת מיוצרת בשיתוף עם נורתופ’ גרומן והוא מחזיקה למעל מחמישים אחוז מהשוק שם. בכל רחבי העולם נמכרו כבר למעלה מ-1500 פודים של 'לייטנינג', ל-30 צבאות.

“במקביל, אנחנו משווקים את משפחת טילי ה’ספייס’ (‘ברד’) וגם פה מדובר מהפיכה בפני עצמה. בשנות ה80- ו ה-90 של המאה הקודמת, מרבית החימוש היה לא מדויק. חימוש מדויק היה אז יקר מאוד ומונחה על ידי אדם. מאז, האמריקאים עברו לחימוש מונחה ג’י. פי. אס, ואילו הקונספט שלנו הוא חימוש אוטונומי מונחה על ידי התאמת תמונה ומתפקד בכל תנאי מזג אוויר, גם בהיעדר תשתית ונ.צ מדויק”.

זה לא יותר יקר מחימוש מונחה ג’י.פי.אס?

“הוא יותר יקר, אבל לא בהרבה. טילי ה’ספייס’ עולים בין חמישית לעשירית מטילי ה’פופאי’ הותיקים, והביצועים שלהם די דומים - עם יכולת פגיעה מדויקת לטווחים של עד מאה קילומטר. עם הזמן יש הכרה הולכת וגדלה בכל הצבאות בעולם ולא רק בצה”ל, שמערכות שאינן מבוססות ג’י.פ.אס אינן רק משלימות בארסנל של חיל האוויר אלא קריטיות בפני עצמן”.

לדברי יובל מילר, “הטכנולוגיה מאפשרת כיום להגיע להספקי תקיפה הרבה יותר גבוהים מאשר עד לפני שנים ספורות. ההתערבות של האדם היא מינימאלית. המכונה עושה את הדברים יותר טוב. “חשוב גם להבין את חשיבות התקשוב המתקדם, בחיבור בין האיסוף לאש”, מוסיף יובל מילר.

"בתחום הזה, פתחנו במהלך שהוא פורץ דרך טכנולוגית חדשה, המשולבת ברדיו מבוסס תוכנה מתקדם, שאנחנו מציעים ללקוחות ביבשה, בים ובאוויר, תחת המותג ‘בינט’. בשנתיים האחרונות זכינו במכרזים רבים בתחום הזה. המערכת זכתה מכרזים משמעותיים גם בברזיל ובהודו ובמקומות נוספים, וכמובן היא בלב העשייה של צה״ל (בחיל האוויר)".

רפאל היא אחת האחרונות שקפצה על עגלת הסייבר?

“בעשור האחרון, עסקה רפאל בסייבר שלא למטרות עסקים. לפני כשנה, קיבלנו החלטה להיכנס לתחום ברמה העסקית, ולשם כך ארזנו יכולות שיש בתוך הארגון ויכולות נוספות שאנחנו פיתחנו ומפתחים. זאת, כדי להגיע למוצרים שאנחנו יודעים למכור. כך, אנחנו עוסקים בנושא הגנה על מערכות סקאדה ובנושאי הגנה בכלל.

“יש לנו מספר מוצרים שאנחנו משווקים בעולם. חלק מהיכולות האלה כבר הצלחנו למכור”. 

You might be interested also