הסיפור האמיתי: כישלון מודיעיני

פרשנות: בגן של נתניהו מהומה, אבל מלחמת צה"ל ושב"כ שהגיעה לשיאים, מסתירה את העובדה שמדובר בכישלון מודיעיני ולא ריב על "קרדיט"

אין ויכוח שהיו הרבה ידיעות על ההכנות של ארגון חמאס למערכה שהתחוללה בקיץ 2014, אז איך יכול להיות שצה"ל יצא למלחמה לא מוכן? וכמעט כל היחידות שפעלו במסגרת מבצע "צוק איתן" לא הכירו מראש את השטח שבו פעלו ולא היו משויכות ליחידות על פי תוכניות המגירה של פיקוד הדרום? בדיקה של שרשרת האירועים שהובילה למכתב ששלח הרמטכ"ל לראש הממשלה נגד התנהלות השב"כ, מעלה כי המלחמה בין גופי מודיעין שונים הפכה למלחמה רוויית יצרים.

מלחמת צה"ל והשב"כ הגיעה ביום רביעי לשיא חסר תקדים עם המכתב של גנץ. "גורמים צבאיים" אישרו את דבר המכתב ואף תידרכו את התקשורת עם הטענה שצה"ל אינו יכול להשלים עם מצב שבו גוף אחר טוען שאגף המודיעין בצה"ל התעלם מהתרעה מפורשת לקראת מבצע "צוק איתן". אלא שבדיקה עם גורמים מהימנים בצה"ל ובשב"כ מעלה כי הרמטכ"ל, ששלח את המכתב שהופנה נגד השב"כ – הרחיק לכת. ה"דרבי" של ארגוני המודיעין העמיתים בדרך כלל, אמ"ן והשב"כ, (ששיתפו פעולה בצורה נפלאה בדרג הטקטי בימי "צוק איתן") יצא משליטה.

לב הוויכוח עוסק בשאלה האם ניתנה הייתה התרעה מודיעינית לפני תחילת העימות עם החמאס בקיץ האחרון. הדיון בסוגייה מתנהל מזה מספר שבועות בין השב"כ לאגף המודיעין בצה"ל, בעוצמות שונות. כפי הנראה, מה שגרם ליחסי צה"ל והשב"כ לרדת מהפסים היא הכתבה (המצוינת) של אילנה דיין על אירועי "צוק איתן" בתכנית עובדה בערוץ 2 ביום שני. דיין לקחה עשרות שעות הקלטה של בכירים בשב"כ ובצה"ל והוציאה מהן את ה"צימוקים" – משפטים המעידים על חוסר ההסכמה בנושא ההתרעה.

עמדת השב"כ הייתה כי ניתנה התראה כללית על אפשרות לעימות בחודש יולי כבר בינואר 2014, שהפכה בחודש אפריל האחרון להתרעה קונקרטית. עמדת אמ"ן היא כי השב"כ לא נתן שום התרעה ממשית. לא בינואר ולא באפריל. בכתבה היו ראיונות עם בכירים בשב"כ (ראיונות נדירים אך לא חסרי תקדים. כתבה במתוכנת דומה שודרה גם אחרי "עמוד ענן"), ואילו דובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, הכחיש כי הייתה התראה של השב"כ "און קאמרה".

בעקבות השידור שכלל ראיונות עם בכירים בשב"כ, מיהר שר הביטחון לאמץ את עמדת אמ"ן בוויכוח, ובכך הגביר את גובה הלהבות. ומה האמת בשאלה ההתרעה שהייתה או לא הייתה? בדיקה מעמיקה תעלה כי הוויכוח המקצועי בין השב"כ לאמ"ן לגבי הערכות המודיעין טרום פרוץ "צוק איתן" הוא בעיקר עניין של פרשנויות לעובדות. וניואנסים. בשב"כ מודים כי בינואר דיבר על אפשרות כללית של מלחמה, אולם מתעקשים כי באפריל כבר סופק מידע על פיגוע קשה שמתכנן החמאס, שיכול להוביל גם לעימות נרחב. מנגד, צה"ל ושר הביטחון מכחישים כל סוג של התראה על אפשרות של מלחמה.

בשבוע הבא ייערכו בצה"ל תחקירים מסכמים של המערכה שיעסקו גם בנושא הזה. אולי עכשיו, אחרי שראש הממשלה קרא לצדדים לסיים את המחלוקת, אפשר יהיה להמשיך הלאה.

You might be interested also