ה"נתיב" שפתח הצבא ליהדות

התרומה הביטחונית למעשה הגיור בישראל הוא תכנית "נתיב" שהחלה בצה"ל בשנת 2002 ובעקבותיה גוירו אלפי חיילות וחיילים עולים חדשים מארצות חבר העמים

(צילום: ישראל גולומב)

בשנת 2002 יזם קצין חינוך ראשי דאז, תא"ל אלעזר שטרן, תכנית ללימודי יהדות לקראת גיור (תכנית "נתיב"), על רקע שירותם של אלפי חיילות וחיילים עולים חדשים שלא היו רשומים כיהודים. בארצות חבר העמים היה איסור של עשרות שנים לקיים אורח חיים יהודי-דתי. וכך בעלייתם לארץ ישנם היום כ-300 אלף אזרחים ישראלים המוגדרים בלמ"ס כ"אחרים", כיוון שאינם יהודים על פי ההלכה.

בחיי היום-יום הם ישראלים לכל דבר, שווי זכויות וחובות, אך מעמדם ההלכתי מערים עליהם קשיים בנישואין, גירושין, קבורה וכל מה שמתלווה לאופי היהודי של המדינה. בקורסי "נתיב" בצה"ל, המתקיימים בתנאי פנימייה, לומדים על הזהות היהודית והציונית ונחשפים לאורח החיים היהודי באווירה ידידותית. הלימודים נערכים בשיתוף המכון ללימודי היהדות, אשר הוקם על ידי הממשלה והסוכנות היהודית כדי לקדם את נושא הגיור בישראל.

הלימודים בקורס מרוכזים מאד, מאפשרים לחיילים בשירות חובה בצה"ל ובמשטרה להתנתק ל-7 שבועות מיחידתם, וללמוד בצוותא בדרך חוויתית ובגישה פלורליסטית, כולל סיורים שבועיים בארץ. בתכנית "נתיב" השתתפו עד כה כ-15 אלף חיילות וחיילים, מחציתם עברו גיור, הישג ראוי להערכה רבה בהשוואה למצב במגזר האזרחי בארץ, בו הנכונות לגיור נמוכה בהרבה. 75% מהמתגיירים בצבא הם חיילות, מה שמבטיח את המשכיות המשפחה היהודית אצלן.

הגיור בצה"ל נערך על פי ההלכה במסגרת הרבנות הצבאית הראשית. העיסוק בצה"ל בנושא גיור החל עוד עם קום המדינה בתקופת הכהונה של אלוף הרב שלמה גורן, אך קיבל תנופה אצל הרב הראשי לצה"ל תא"ל הרב ישראל וייס בשנות האלפיים כחלק משלים לתכנית "נתיב". כיום, רוב המשתתפים בקורסי "נתיב" הם חיילים ילידי הארץ, בני משפחות שעלו לארץ לפני עשרים שנה ויותר.

אלוף במיל' אלעזר שטרן, אשר ליווה את עידוד הגיור בצה"ל גם בתפקידו כראש אכ"א, רוצה כיום, כחבר כנסת, להוביל מהפכה בגיור גם במערכת האזרחית. בהצעת חוק שהגיש מוקנית סמכות לאישור גיור גם לרב מקומי ולא רק לבתי הדין לגיור של הרבנות הראשית. ההצעה נתונה להתנגדות של החוגים החרדיים. תכנית "נתיב" היא דוגמה בולטת למעורבות של צה"ל בחברה הישראלית וההשפעה שיש לשירות בצבא על אישיותם של הצעירים בישראל לקראת היותם אזרחים טובים יותר.

תכנית זו מצטרפת להיסטוריה של יחסי צבא-חברה, כמו קיומו של הנח"ל כמסגרת התיישבותית עם קום המדינה, קיומו של הגדנ"ע כמסגרת מחזקת לקראת השירות הצבאי, חיילות-מורות במערכת החינוך, מפעל "עדים במדים" - ביקורים לימודיים במחנות ההשמדה ובקהילות יהודיות באירופה ותכניות נוספות. המעורבות של צה"ל בנושאים בעלי אופי אזרחי עוצבה בדרך כלל על פי תפיסת העולם של שרי הביטחון והרמטכ"לים השונים. יש להזכיר בהקשר זה בהערכה רבה את גישתו של הרמטכ"ל רפאל איתן, אשר בהנחיתו הוקם מערך מפואר של גיוס אוכלוסיות טעונות טיפוח ("נערי רפול"), להם הצבא הוא קרש הצלה להשתלבות מועילה בצה"ל ובחיים האזרחיים.

You might be interested also

Turkey's President Tayyip Erdogan attends the NATO summit in Brussels on June 14. Kenzo Tribouillard/Pool via REUTERS

President Erdogan and the syndrome of neglect: after years of hyperactivity, the Turkish leader is completely isolated

Commentary:  Turkey has been sidelined because of the adventurism of its president, following a decade of reckless and counterproductive political and military moves. Erdogan will find it difficult to break the isolation without a clear change of course towards a more moderate approach in domestic policy and a rapprochement with the West in foreign policy