המשבר באוקראינה - הזדמנות

חשש מפני פלישה רוסית למדינות נוספות ופגיעה בתעשיית הנשק האוקראינית מציבות את תעשיית הנשק הישראלית כנהנית אפשרית מהמתח באיזור

הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים באוקראינה בתחילת חודש מרץ השנה טלטלה את הזירה הפוליטית, והולידה שורה של גינויים מצדן של מרבית מדינות המערב, בהובלת של ארה"ב. נאט"ו הכריזה בתחילת החודש על הקפאת כל שיתופי הפעולה הצבאיים, וכן שיתופי פעולה אזרחיים שונים של מדינות נאט"ו עם רוסיה. נכון להיום, ישנם דיווחים על נסיגה רוסית וריכוך האווירה, אך במידה ותחול הדרדרות נוספת במצב, יש לצפות לסנקציות רחבות הרבה יותר.

הקורא הישראלי הממוצע אמנם מתעניין כיום פחות במתרחש באיזור ההוא, כיוון שנדמה כי עיקר העימות הינו מאחורינו, וגם אם הוא ממשיך להתרחש הרי שמדובר באירוע שאין לו נגיעה לחיי היומיום האזרחיים בישראל. עם זאת, מאחורי הקלעים ניכרת תכונה רבה בקרב התעשיות הבטחוניות העולמיות, ובכלל זה גם התעשיה הישראלית. מדוע?

בשנים האחרונות מהווה רוסיה שוק מתפתח חשוב לתעשיות רבות, ובפרט לתעשייה הביטחונית העולמית. מאז 2007 ההנהגה הרוסית מפנה כספים לתוכנית מודרניזציה ביטחונית, שמטרתה השקעה בהיקף 18 מיליארד דולר שתיפרש לאורך למעלה משבע שנים לרכש והתעצמות צבאית. מלבד הרצון לחדש ולשפר את כוחות הצבא הרוסיים ולהחזיר לצבא הרוסי את תדמיתו המפוארת, היא גם מהווה תכנית לשיקום התעשייה הביטחונית ולעידוד התעסוקה ופותחת, כאמור, שוק גדול לחברות מערביות.

בחמש השנים האחרונות מנהלות גם החברות הביטחוניות בישראל, מהתעשיות המובילות בעולם, יחסים עסקיים קרובים יותר מול רוסיה. על אף שהייצוא הביטחוני עדיין מוגבל וטכנולוגיות רגישות אינן מורשות לייצוא, חלה עלייה משמעותית בהיקף ההתמודדויות במכרזים, ויצוא של טכנולוגיות ומוצרים ביטחוניים לרוסיה.

מאז פרוץ המשבר, הגברת הלחץ האמריקאי והחלה של סנקציות מצד נאט"ו, עתידם של חלק מחוזי הייצוא הישראלים אינו ברור, וההתמודדות בחלק מהמכרזים הפוטנציאליים גם היא מוקפאת. מבחינת מרבית החברות הישראליות ההקפאה הנוכחית, ואיומי החרפת הסנקציות מצד המערב, מהווים איום משמעותי ומאלצים חברות לעדכן כלפי מטה את תחזיות המכירות הנשענות על ייצוא ביטחוני לרוסיה.

אבל לא הכל חדשות רעות.

הדרדרות היחסים עם רוסיה אמנם פוגעת בייצוא הביטחוני הישראלי אליה, אך ההתפתחויות במדינות מסביב עשויות להוות דווקא הזדמנות.

בפולין, פלישתה של רוסיה מדאיגה מאוד את הציבור והממשל, וגורמים במשרד הביטחון הודיעו על האצת תכניות פיתוח ורכש. תכניות אלו כוללות רכש של מל"טים בשווי מוערך של 980 מיליון דולר, תכניות השבחה של חיל האוויר הפולני ויציאה למכרז לרכישת טילים ואמצעי הגנה אווירית אחרים, בהיקף של 8 מיליארד דולר. פולין מהווה שוק חשוב לתעשייה הביטחונית בישראל, שצמח מאוד בשנים האחרונות, והאצת תכניות הרכש בתחומים בהם ישראל מצטיינת, כלומר מל"טים ומערכות הגנה אוויריות, מהווים הזדמנות לחוזי רכש וייצוא.

מדינות נוספות שעוקבות מקרוב אחר המתרחש הן המדינות הבלטיות- אסטוניה, ליטא ולטביה. ראש ממשלת אסטוניה כבר קרא להתערבות צבאית בנעשה באוקראינה, ושר הביטחון הלטבי, אורמאס רינסלאו, טען בפני הפרלמנט כי האירועים באוקראינה מעלים את הצורך בהכפלת היכולות הצבאיות של המדינה, עם צורך מידי בהתעצמות של כלל החילות והזרועות.

בנוסף, נאט"ו הכריזה על כוונה להשיק מספר תכניות להעצמה צבאית של מדינות במזרח אירופה. לא ברור עדיין כיצד תיתרגם הצהרה זו לכדי תכניות של ממש, אך זוהי אינדיקציה נוספת לכך שהמדינות באזור כולו עשויות להפוך לצרכניות משמעותיות של ציוד, טכנולוגיות ושירותים בטחונים.

התפתלויות אלו מהוות מעין הרחבת הפוטנציאל להשתלבות של התעשייה הביטחונית הישראלית באספקת ציוד ושירותים למדינות הלטביות ומזרח אירופה בכלל.

ומה לגבי אוקראינה? אוקראינה היא אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם. עם פרוץ המשבר הודיעה החברה ביטחונית הגדולה ביותר באוקראינה, Ukroboronprom , כי היא עוצרת את כל חוזי המכירה לרוסיה, שעד המשבר היוותה את השוק הגדול ביותר לייצוא ביטחוני.

מנכ"ל החברה הכריז כי מאמצי הייצור יוקצו בעיקר לאספקה עבור צבא אוקראינה ולדרישות המדינה תחילה. הצבא כבר העלה דרישות לקדם תכניות רכש עבור חיל האוויר והיבשה של אמצעים טכנולוגים מתקדמים- דרישה שלא תמיד יכולה להיענות במסגרת היכולות המקומיות.

אם לא די בכך, מרבית התעשייה הביטחונית האוקראינית ממוקמת במזרח אוקראינה, וחששה של המדינה הוא שהמשך פלישה רוסית, או החרפת הלחימה, עלולים להביא את הרוסים להשתלטות על אזורי הייצור של התעשייה ולפגוע במתקנים, ולדרוש מהאוקראינים להגדיל את יבוא הציוד הבטחוני.

הכותב הוא יועץ לאסטרטגיה עסקית לתעשיות Aerospace, Defense & Securityבחברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן

You might be interested also