המטרה: להוציא את החייל משדה הקרב

יובל קרקוגלי מתעש נאם על הטכנולוגיה המתפתחת בכנס על מערכות אמבדד למגזר הביטחוני ובו ציינו 30 שנה לחברת Aitech. "היום מחליפים, לא מתקנים. הנגישות והזמינות נדרשת מכל מקום, כל הזמן"

"היום הטכנולוגיה האזרחית היא זו שמובילה. הקטר הטכנולוגי בהרבה היבטים אלו תעשיות הצריכה, השירותים והתקשורת. חברת Flir השלימה מצלמה טרמית לאייפון. גוגל ופייסבוק רכשו חברות מל"טים סולאריים שיכולים לשמש כלווין. מרכז הכובד עובר מהתעשייה הביטחונית לאזרחית בהרבה תחומים", אומר יובל קרקוגלי, ה-CTO של תעש. הדברים נאמרו בכנס שאורגן על ידי ישראל דיפנס בנושא מערכות אמבדד למגזר הביטחוני בשיתוף חברת Aitech.

"אנו חווים גם את העלמות תחום התחזוקה. היום מחליפים, לא מתקנים. הנגישות והזמינות נדרשת מכל מקום, כל הזמן. טכנולוגיות חדשות כמו צינורות ננומטרים יכולות להקנות למצלמות אינפרא אדום יכולות של רזולוצייה גבוהה במגוון תדרים. הטכנולוגיה מחלחלת ליותר תחומים והופכת להיות זולה יותר".

חלחול הטכנולוגיה

"כאשר הטכנולוגיה הופכת זולה יותר, היא נכנסת גם למתקלים", אומר קרקוגלי. "הפצמ"ר למשל הופך להיות מונחה GPS או מתביית באמצעות לייזר. בעוד זמן קצר יהיה אפשר לקבל גם פצמ"ר עם ביות אוטונומי וגם ביות רב ממדי [מגוון תדרים/שיטות בראש אחד].

"מערכות ההגנה של המטוסים כיום מבוססות על ראשי ביות חד ממדים. אבל ככל שהטכנולוגיה מחלחלת למתקלים, ראשי הביות הופכים להיות רב ממדיים. מה תעשה? צריך נור שיש לו הרבה תחומים ספקטראליים. התוקף והמגן הופכים להיות רב ממדי". קרקוגלי מסביר שיש היום כבר מערכות משוטטות [אמצעי החימוש טס לאזור המטרה ורוכש אותה במהלך הטיסה בצורה אוטונומית או בפקודה מרחוק. כלומר, הוא מגיע לאזור מסוים ללא מטרה מוגדרת מראש].

"אלו עדיין מערכות יקרות ולכן הן במיעוט. אבל זה יגיע גם למתקלים". דוגמא נוספת היא מערכות הגנה אקטיבית. ה-MUSS [גרמניה] עלתה 600 אלף יורו. מעיל רוח [רפאל] עלתה 300 אלף יורו. חץ דורבן [תעש] עולה 150 אלף יורו. כל המערכות בפער של ארבע שנים אחת מהשנייה, וכל אחת זולה מהקודמת בחצי ומציגה יכולות דומות. זו הדינמיקה העסקית של הטכנולוגיה הצבאית היום אומר קרקוגלי. "אנחנו בתעש כבר מפתחים את מערכת "חץ זוהר" שמשלבת הגנה אקטיבית ועמדת נשק באותו מחיר ובאותו שטח נדל"ן. היא מיועדת לרכבים או רק"מ ומאפשרת למפקד הכלי יכולת תצפית, התגוננות וירי. כל האמצעים כבר זמינים. היא עושה יותר מחץ דורבן בפחות מחיר, וזה רק בגלל פער הזמן. זה מראה על חלחול הטכנולוגיה", אומר קרקוגלי.

"אבל, המתקלים של כל המערכות הללו הם טיפשים. בדור הבא אלו יהיו מתקלים חכמים ואפשר יהיה להביא מיירט כזה למאות מטרים. להגן על מתחמים גדולים יותר, להגן בפני טילים גדולים יותר. אפשר לעשות כמה סוגי מתקלים לאותה מערכת. לשם זה הולך. זה נכון גם למערכות כבדות יותר כמו כיפת ברזל. אפשר יהיה לייצר מיירטים ב-5000 דולרים ולתת מענה כמו היום או יותר טוב בפחות כסף".

נחילים במקום חיילים

"צה"ל הוא מהצבאות המתקדמים בעולם בשילוב יכולות רשתיות", אומר קרקוגלי. "אבל אנחנו רק בשלב גוגל - פייסבוק יש בסיס נתונים, תקשורת ושיתוף מידע. נכנסים היום למערכות תומכות החלטה. אופטימיזציה של החלטות כמו וייז או גט טקסי. החייל בנקודת חיכוך יזמין את החימוש שהוא צריך (מכרז אש חכם). התעשייה עדיין לא שם, אבל אנחנו בדרך. בשלב הבא נראה סוגיות של אוטונומיה , ניהול נחילים".

במקביל להתפתחות מערכות האיסוף, חימוש, ניווט ובקרה - ההתפתחות הבאה היא ברובוטיקה. "ברוב המקרים לא צריך פלטפורמה מאוישת", מסביר קרקוגלי. "המטוס יורה מטווחים של עשרות או מאות ק"מ עם חימוש מאד חכם, אז למה צריך טייס? אני לא מקטין את ערכם של הטייסים, אבל הקרבות הצמודים הם נדירים. הנחיצות לשים טייס כדי לנהוג בפלטפורמה ולשגר טיל חכם כמעט מיותרת. כך גם ברק"מ. היום את רוב המטרות אתה יכול להשמיד בלי כינון ישיר. טווחי הלחימה גדלו משמעותית. כדי להביא חימוש למטרה לא צריך אדם בלופ.

"במרחב האווירי רואים הוזלה של מערכות המל"ט גם למרחבים טקטיים. המטרה היא לחסוך את הצורך להכניס חייל למרחב הלחימה. בשביל זה צריך מערכות רובוטיות יותר מתקדמות וזולות מהיום. שנגיע לזה אפשר יהיה לשלוח מערכת רובוטית או נחיל רובוטים. בתעש כבר עובדים על פיתוח רקטה שתשלב מאות רחפנים קטנים להרוות את השטח. חלקם יהיו לצורך איסוף מודיעין וחלקם יהיו חמושים".

You might be interested also