המהפכה התעשייתית של ה-IT

אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, טוען כי תשתיות המחשוב הופכות למוצרים בייצור המוני, והקיטון בתקציבי ה-IT בצבא, בממשלה ובחברות מסחריות הוא הזרז לכך.מיוחד

"ארגונים, כולל הצבא מתקשים לעמוד בגידול המתמיד של ההוצאות על טכנולוגיה. בעולם שבו האחסון גדל, הצורך בכוח מחשוב מתעצם, והאיומים מכיוון הסייבר נהיים מתוחכמים ותכופים יותר, נוצר עודף ביקוש לתשתיות IT. הפתרון טמון בהפיכה של התשתיות האלה לייצור המוני. זו צריכה להיות תשתית זולה, סטנדרטית וזמינה. הגבינה זזה. המידע העסקי, ולא ה-IT, הוא הזהב של השנים הקרובות”, אומר אלון בן צור, מנכ”ל חברת בינת תקשורת מחשבים.

בן צור טוען גם שכבר אין הבדל גדול בין דרישות הצבא ובין אלו של התעשייה. מדובר על יישומים דומים ועל כלים דומים. אם בעבר הצבא היה נדרש למערכות עם רמות אמינות גבוהות והתעשייה הייתה פשרנית – היום הדרישות מאוד גבוהות בכל התחומים. טכנולוגיות כמו ענן, ביג דאטה וסייבר הופכות להיות חשובות גם במערכת הביטחון. בנושא הקיצוצים שעוברים על צה”ל, הדרך להתמודד עם הדרישה הגבוהה לגידול ב-IT ומצד שני עם היכולת לעמוד בתקציבים, היא על ידי שימוש בטכנולוגיות אחידות והאחדה של תשתיות. לראיה, אפשר להתבונן על תכנית “צה”ל רשתי” שמאחדת את שלושת רשתות התקשורת של הצבא לרשת אחת, ועל האחדה של חוות שרתים במסגרת הירידה דרומה. כל אלו הן חלק מהשינוי שעובר עולם ה-IT בדרך לייצור המוני. גם סטנדרטיזציה בתחום הסייבר כמו ה-Cybersecurity Framework של מכון התקנים האמריקאי (NIST) היא סממן לשינוי זה.

“ברגע שיש האחדה של מערכות - דאטה סנטר, ענן, רשת, אתה מקבל תשתית רציפה ואז אתה גדל לפי הצריכה ואין לך אזורים ללא שימוש. לכן ארגונים גדולים יכולים להרשות לעצמם לעשות האחדה. זו דרך לייצר חיסכון”, אומר בן צור. “בסופו של דבר הצבא מתאים עצמו למציאות. הדרישה בקיצוץ לגיטימית, והדרך היחידה לשיפור היא דרך קיצוץ אקטיבי. המחנק מאלץ אותך להיות יצירתי. התכנון המקורי של פרויקט ‘חמש תשיעיות’ לא חשב על ענן. היום מבינים שמדובר בפתרון שיביא לניצול טוב יותר של משאבים שישחרר כוח אדם לפעילות אחרת”.

האתגר: בניית נאמנות לקוח 

לגבי תחום הביג דאטה, בן צור טוען שארגונים צריכים לשאול את עצמם כמה מידע לאגור. עם הזמן הארגון מאבד את היכולת לאתר מידע בגלל הנפח שלו. “גם בצבא מבינים שאגירת מידע בצורה מושכלת היא נכס”, מסביר בן צור. לצד אגירת המידע, אתגר נוסף הוא להתמודד עם עומס המידע שמגיע למשתמש הסופי. אחד הפתרונות לכך הוא מערכת מידע חכמה. “אני כבנק למשל יכול לתת לך יישום שינהל את החשבון וייתן לך התרעות רק עם חיוב מסוים עובר סף שנבע מראש. במקום לשבת על כל שורות החשבון וכרטיס האשראי, אתה מקבל רק הודעות על אירועים חריגים. כל ההתנהלות שלך עם התקציב הופכת להיות אחרת. יותר קל לנהל את החשבון. הבנק גורם לכך שתהיה פחות במינוס. לטווח הארוך זו טכנולוגיה שבונה נאמנות לקוח. זה השלב הבא בשירותים מסחריים”, אומר בן צור.

“בתחום נאמנות הלקוח הצבא עובד אחרת. הלקוח שלו הוא למעשה המדינה. הוא הספק של שירותי הביטחון. אבל יש לו עוד לקוחות - החיילים שלו. מדובר בתלמידי בית ספר שצריכים להחליט מה ללכת ללמוד, פילוסופיה, פיזיקה או מתמטיקה. אם הצבא ישתמש במערכות מידע שבחלקן מבוססות על נתונים מהרשתות החברתיות, איפה שהלקוחות שלו נמצאים, הוא יוכל לפנות לאותם תלמידים ולהסביר להם מה הערך המוסף בלימודים כאלו או אחרים עבור יחידות מסוימות. בצורה כזו, הוא יכול לבנות אצלם נאמנות של התלמיד לאותה יחידה במהלך השנים לפני מועד הגיוס. זה נכון גם כאשר רוצים לבנות נאמנות שתשאיר צעירים בקבע”.

עתיד של בינה מלאכותית

אם בוחנים את המגמות בעולם ה-IT, ניתן להבחין בשינוי מפתרונות נקודתיים למערכות הוליסטיות שמספקות פתרון שלם. במרבית הפעמים, את הלקוח לא מעניין לפתח שבב או יישום שעושה פונקציה אחת מהר יותר. בעולם החדש שכולל את הסייבר, הביג דאטה והענן, מדובר באתגר רב מערכתי. “נכון להיום אלו טכנולוגיות שתופסות רק 10 אחוזים מהשוק. אבל זה ישתנה. הענן יהפוך להיות פס הייצור של ה-IT”, מסביר בן צור.

“בלי מודל של ייצור המוני לתשתיות ה-IT, יהיה קשה לתמוך בטכנולוגיות האלה. יש יותר חיישנים שמכניסים הרבה יותר מידע לארגון, וצריך תשתית שתוכל לטפל בו ולתת מידע מעובד למשתמש. הפתרון יגיע מתשתיות IT מבוזרות וסטנדרטיות, ובינה מלאכותית שתעשה את הקפיצה הבאה בתחום היתוך המידע. תוך עשור נראה יישומים מתקדמים לחיזוי התנהגות ברמה מדויקת מאד”.

אמנם כבר היום קיימים פתרונות חיזוי מבוססי על ביג דאטה, חלקם אפילו מתוחכמים מספיק לעשות למשל תחזוקה חזויה או לנהל מלאים בסניפים של רשת מסחרית מבוזרת. אבל בן צור מדבר על קפיצת מדרגה. בעתיד תהיה כנראה מערכת מידע שתוכל להמליץ לרמטכ”ל מתי לעשות את המבצע הבא לפי נתונים כמו מלאי באפסנאות, מזג אוויר, מוכנות הכוחות ואולי אפילו שיקולים גאו-פוליטיים. בעולם הסייבר, מערכת כזו תוכל לזהות התקפת סייבר מבעוד מועד במינימום שגיאות. “כדי להזין אלגוריתמים כאלו צריך הרבה מידע. בעתיד, מי שיאגור מידע יוכל למכור אותו. זה הזהב של השנים הקרובות”, אומר בן צור .

You might be interested also

Yaniv Vardi, CEO of Claroty. Photo: Keren Mazor

Claroty raises $140 million in Series D funding round 

The company, which deals with industrial cybersecurity, plans to use the funding for accelerating its expansion into new regions and verticals, as well as for continued development of its product portfolio