היחידות של המלחמה: טייסי התקשוב

אנשי הממסר המוטס של אגף התקשוב נחשבים ליחידה המיוחדת של עולם התקשורת הצבאית. הם מלווים באוויר את הסיירות של צה"ל בכל פינה בגלובוס, ודואגים שתמיד יהיה להם קשר עם הבור במטכ"ל. הצצה נדירה

(צילום: מאיר אזולאי)

יחידת הממסר המוטס של אגף התקשוב נוסדה בזמן מלחמת ההתשה ועד היום נחשבת לאחת היחידות הסודיות של האגף. ליחידה שתי מטרות עיקריות - שליטה במבצעים בשטחים הרריים שבהן ההר מהווה מיסוך ומשבש את הקשר בין הכוחות. במתארים כאלו מוצב אלחוטן במטוס, הוא מקבל את המסר מהכוח בשטח ומעביר אותו לדרג הפיקודי. המטרה השנייה היא לספק למטכ"ל שליטה על מבצעים מיוחדים בטווחים ארוכים במיוחד.

בפועל מדובר באנשי תקשוב ש'חיים' בחיל האוויר שמספק את הפלטפורמה והטייסים, כאשר שיתוף הפעולה בין האגף לחיל האוויר היא אחת הנקודות החשובות אותה מדגיש סא"ל איציק, מפקד גדוד צמרת בתקשוב שאחראי על הפעלת היחידה. "מדובר במערך ייחודי, קטן ומבצעי שנמדד ביכולת שלו להגיב מהר. הגדוד מספק שירותים למטה הכללי. מערך הממסר המוטס עוסק בפעילות מבצעית - חלקה חשאית חלקה ציבורית. אנחנו כפופים מנהלית ומקצועית לאגף התקשוב, אבל מקבלים הוראות הפעלה מחטיבת המבצעים של צה"ל. זו גם הסיבה שהגדוד ממוקם בקריה, כדי להיות קרוב למטכ"ל", מסביר סא"ל איציק.

חשוב לציין כי לא רק אגף התקשוב מפעיל ממסרים מוטסים. בשל חשיבות הנושא, יצרו בצה"ל יתירות ויחידות דומות פועלות גם תחת חיל אוויר ואמ"ן. "הבידול נובע מדרישות שונות. המטוסים של אמ"ן וחיל האוויר עולים עם יכולות מסוימות שדרושות להם. אנחנו צריכים לשרת את כולם. יחד עם זאת, הפלטפורמה היא תחליפית - כלומר, אפשר לפרק את הציוד של התקשוב ולהרכיב את הציוד של אמ"ן או חיה"א", אומר סא"ל איציק.

אתם נותנים שירותים רק לצה"ל? 

"אף פעם לא נתקלתי בבקשה לשירות שלנו מגורם אחר [שב"כ או מוסד – ע.ר.ד.], אבל זה אפשרי. היכולת קיימת".

כפי שציינו, היחידה קמה מתוך צורך שנוצר בזמן מלחמת ההתשה. באותו הזמן, צבא מצרים ביצע פעילות התקפית נגד צה"ל בסיני, וצה"ל מצידו היה מבצע מבצעים מיוחדים בעומק מצרים כפעולת תגמול. במבצעים אלו עלה הצורך לספק לכוחות הלוחמים נקודת ממסר בשמיים שתוכל לקשר בינם לבין הפיקוד האחורי. לצד סא"ל איציק, משרת ביחידה רס"ר דניס כמפקד בפועל של יחידת הממסר המוטס. הוא מאייש את התפקיד כבר כמעט עשור והיה אחראי על שיקום היחידה ובנייתה מחדש. "בשלב כלשהו היחידה בוטלה בשל קיצוץ תקציבי, ולאחר מכן קמה מחדש בהתבסס על סוג מטוסים אחר. היינו צריכים לבנות מחדש הכול - את כוח המילואים של היחידה, ההכשרות ותהליך הגיוס", מסביר דניס. "יש ביחידה שילוב מאד מיוחד של חיילי מילואים וסדיר. כל מי שבמילואים מחזיק סרבל טיסה ברכב שלו, מתקשרים והוא מגיע. כל מילואימניק חתום על צו שמאפשר לנו להקפיץ אותו במיידי למטוס. אלו אנשים עם תחושת שליחות מאד גדולה. זה לא קל לקיים חיי שגרה כאזרח, חלקם הורים, ולדעת שבכל רגע יכולים להקפיץ אותך למטוס. יש אנשים שהם בגילאי 40 ו-50 עם שנים ניסיון". ביחידה מתגאים גם בעובדה שבקרב האלחוטנים יש גם נשים וגם גברים.
 
הלוויין או המל"טים לא מייתרים את הצורך במטוס ממסר מאויש?

"לא תמיד הקשר עם הלוויין עובד. יש כוחות שצריכים מישהו אנושי שיהיה שם בגלל הציוד שהם עובדים איתו. הם רוצים לדעת שיש מישהו למעלה שמטפל בתקלות בזמן אמת. כמו כן, בתכנון מבצע תמיד יש יכולות תקשורת משלימות/חופפות. אתה לא יכול לצאת למבצע בעומק ולקחת סיכון שהכוח נשאר בלי תקשורת", אומר סא"ל איציק.

בין שגרה לחירום

כמו בכל יחידה בצה"ל, גם יחידת הממסר המוטס מתנהגת אחרת בשגרה וחירום. בעוד בשעת שגרה היחידה עוסקת בעיקר באימונים, טיפולים ותמיכה במבצעים, בחירום היא עוברת למשטר טיסות של 24/7. כאשר העניינים מתחממים, מביאים יותר כוח אדם לבסיס כך שיהיו צוותים בקרקע ובאוויר שיחליפו אחד את השני וישמרו על רצף באוויר.

"במבצעים קודמים כמו מלחמת לבנון השנייה, חומת מגן או עמוד ענן, הגענו למצב שהמטכ"ל היה צריך לתת עדיפות ליחידות שיקבלו את השירות שלנו. הייתה יותר דרישה מהיצע", מסביר סא"ל איציק. האימונים מתנהלים על 'רטוב' - באוויר. ביחידה אומרים שבתקופה האחרונה יש הרבה מאד טיסות. "כשליש מהשנה אנחנו באוויר. מדובר על מאות טיסות בשנה. יכול להיות שביום אחד יש כמה גיחות. בגלל זה צריך מילואים וסדיר", מסביר דניס. היחידה פועלת מבסיס חיל האוויר בשדה דב, והאלחוטנים נמצאים עם הטייסים כאילו מדובר בצוות אורגני.
 
"אנחנו הראשונים שיודעים יחד עם הטייסים כאשר מטוס מסוים מקורקע. היו גם פעמים שהתקשרו אלינו הטייסים ואמרו שיש מטוס פנוי ותוך דקות היינו באוויר. מדובר בסינרגיה מחויבת מציאות", מוסיף סא"ל איציק. אחד התרחישים אליו מתכוננים ביחידה הוא תמרון של צה"ל מחוץ למדינת ישראל. במקרה כזה לא מדובר בצוות קטן של שייטת או מטכ"ל, אלא בסד"כ גדול הכולל שילוב של יחידות חי"ר ופלטפורמות מבוססות צי"ד שצריך לספק להם תקשורת. "היחידה מותאמת גם לתרחישים כאלו", אומר סא"ל איציק. "מדובר בשירות תקשורת מוגן באופן יחסי ומכאן גם אמין. אנחנו טסים בנתיבים שחיל אוויר מגדיר עבורנו. זה פתרון טוב לעומק שמופעל במהירות".

האם כניסת מערכת הצי"ד לזרוע היבשה שינתה את התו"ל שלכם?

"זה שינה את הציוד ואת דרך ההפעלה שלו. לא יודע אם זה ישנה את התו"ל, את זה נדע בעתיד. יחד עם זאת, המערכות החדשות יותר מורכבות לתפעול. צריך לזכור כי השוני בין תפעול מערכות תקשורת במטוס לתפעול שלהם בקרקע בא לידי ביטוי בעיקר בזמן תקלה. במטוס אתה לבד ובלחץ של אמצע מבצע. זה אחרת. זו מציאות שדורשת ממך היכרות אינטימית עם המערכות שאתה מפעיל".

בשונה מפלטפורמות אחרות כמו ספינה או רכב בהן אפשר להכניס שינויים לצורך מבצע מסוים של סיירת, ציוד התקשורת במטוס הוא קבוע. היות ומדובר בפלטפורמה מוטסת, ציוד התקשורת צריך להשתלב בהיבט של תדרים ומאפיינים נוספים כדי לא להפריע לפעולת המטוס. לכן, כל הכנסה של ציוד תקשורת חדש למטוס דורש הליך ניסוי ובדיקה ארוך. "לרוב, לא מתקינים ציוד בשביל מבצע מסוים. אנחנו מפעילים את הכוח, לא בונים אותו. על זה אחראי גוף אחר בתקשוב. אם מחליטים להכניס מערכת חדשה, מדובר בהליך ארוך מאד. יוצא מן הכלל הוא מצב של מלחמה כוללת".

"לא תמיד מודעים למצב"

"אנחנו צוות אוויר לכל דבר ועניין", אומר סא"ל איציק. "כלומר, צריך לעמוד בקריטריונים רפואיים, כאלו של בטיחות ואחרים. מדובר על עולם תוכן ייחודי לצוות אוויר. לוקחים את החיילים הכי מתאימים מתוך אלו שמגיעים לתקשוב. הם צריכים להתאים מבחינה רפואית וכן מבחינת תחושת שליחות. מדובר ביחידה שנמצאת כל הזמן בכוננות - כל השבוע, בכל שעה".

אחרי הליך הגיוס והקורס הבסיסי של אגף התקשוב בבה"ד 7, מגיע דניס לבה"ד ובוחר את אלו המתאימים ביותר למשימה. דניס מסביר כי היות והשירות הוא בתוך מטוס קטן וסגור, מעל שמיים עוינים ותחת אילוץ עבודה בלחץ של מבצע חי, ביחידה מחפשים חיילים עם אישיות מיוחדת. כאלו שיכולים להישאר שלווים גם בשעה שמשהו משתבש. "במטוס אתה המפקד. בשונה מהפעלת אמצעי תקשורת בקרקע שיש לך עם מי להתייעץ במקרה של תקלה, במטוס זה אתה והצוות שלך. וזהו. אפשר אמנם לבקש הנחיות מהמטה, אבל ברגעי לחץ של המבצע אתה צריך לפעול בשניות ואין זמן לזה. צריך לזכור שכל רגע שאין קשר במטוס, אין קשר עם הכוח למטה", אומר דניס.

לאחר שנבחרו אלו שהכי מתאימים לפרופיל היחידה, הם נשלחים לבדיקות רפואיות כמו של צוות אוויר. אלו שעוברים, מגיעים ליחידה ועוברים הכשרה ייעודית. בן, חייל מצטיין ביחידה, מסביר כי ההכשרה הייעודית לוקחת בין חצי שנה לשנה כפונקציה של כמות שעות הטיסה ורכישת המיומנות. יש גם הכשרה ייעודית למפקד צוות. "במטוס יש צוות של 2-4 אלחוטנים. זה תלוי במשימה ובלקוח. לפעמים נציג מטעם הלקוח עולה למטוס כדי 'לתרגם' את השפה המבצעית עבורנו. בשעת לחץ, הלוחמים משתמשים בז'רגון שמוכר רק להם. מדובר במידע שיכול להשפיע על הצלחת המבצע".

אתה צריך להבין מה הכוח עושה למטה?

"מחד צריך לתת לצוות האוויר תמונה מלאה ככל הניתן. מאידך, מדובר במידע מאד רגיש", מסביר סא"ל איציק. "כמג"ד אני יודע יותר מכולם, אבל גם לא תמיד את הכול. ככל שמועד המבצע רחוק יותר, ככה חושפים פחות. ברגע שאתה בשמיים, מעל הכוח, בזמן המבצע, משחררים יותר את החבל. יחד עם זאת, עדיין שומרים על מידור כך שלפעמים הצוות במטוס לא יודע מה קורה למטה בצורה מלאה. רגשית, זה לא פשוט לספק קשר בצורה עיוורת".

You might be interested also