"הטכנולוגיה בתחום התקשורת לא מפסיקה לרוץ"

קומטקט מקבוצת ארונאוטיקס חשפה בתערוכה בסינגפור מקלט-משדר במשקל של 300 גרם בלבד. המנכ"ל, שי פלטי, מדבר על אתגרי הקשר בעידן שבו נדרשת העברה של נתונים בכמות עצומה. ראיון

"המהפכה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד אותות מהיר ורגישות קליטה גבוהה. כיום, כבר לא חייבים אנטנה גדולה ומשדר עצום מאוד כדי להגיע ליכולות תקשורות מתקדמות. מה שפעם היו עושים עם פלטפורמות של 200 ק"ג, ניתן לעשות גם עם 8 ק"ג בלבד", אומר שי פלטי, מנכ"ל חברת קומטקט הישראלית.

קומטקט (commtact) נחשבת חברה ותיקה: היא הוקמה בשנת 1991 על ידי יוצא אמ"ן זכי ברז'יק, שייסד מעין "בוטיק" למוצרי תקשורת תחת השם "ברז'יק מהנדסים". בין לקוחותיו היו משרד הביטחון וגם החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות כמו אלביט מערכות והתעשייה האווירית. חברת ארונאוטיקס, שצמחה בתחום המל"טים בתחילת העשור שעבר, הייתה בתחילת דרכה לקוחה של "ברז'יק מהנדסים", ובשנת 2004 החליטה לרכוש את החברה ולשנות את שמה. מאז, השקיעה החברה לא פחות מ-20 אחוז ממכירותיה בכל שנה במחקר ובפיתוח.

לדברי פלטי, ההשקעה נושאת פרי: בשנת 2012 החברה יותר מאשר הכפילה את מכירותיה, והצמיחה המשיכה בשנת 2013 וצפויה להימשך גם בשנה זו. מוצרי החברה מיועדים לשוק הצבאי, לעולמות ה-HLS (בעיקר בשימוש יחידות התערבות), וגם ליישומים אזרחיים מסוימים. מרבית המוצרים מיועדים להתגברות על חסימת תדרים ו"מריחה" של תדר – dsss בשפה מקצועית Direct)-Sequence Spread Spectrum). בשורה התחתונה מוצרי החברה מיועדים לאפשר העברה של כמה שיותר מידע (דאטה), ברוחבי סרט שהולכים ונעשים צרים יותר ויותר ובמתארי פעילות המחייבים שימוש במידע רב בזמן אמת.

"הבשורה שאנחנו מביאים בתחום הזה היא סטנדרט לכל המערכות הדיגיטליות", אומר שי פלטי. "כיום, הספקטרום הוא המשאב הכי בעייתי. קשה מאוד לקבל תדר, אתה חייב לשדר כמה שיותר צר ולהעביר כמה שיותר מידע ברוחב הפס שמוקצה לך. כשעושים מבצע כמו 'עמוד ענן' (מבצע צה"ל ברצועת עזה בנובמבר 2012) יש המון תקשורת בשטח נתון ויש המון אמצעים שמשדרים וכולם צריכים לעבוד בו זמנית. גם המהפיכה של טכנולוגיית (TDD (Time Devision Duplex מאפשרת לנצל את התדר בצורה יעילה יותר מאשר בעבר, שכן אותו תדר משמש גם להעברה וגם לקליטה של נתונים".

היישומים האלה נדרשים בעיקר בתחום המל"טים? 

"חלק גדול מהפעילות של קומטקט היא אוויר-קרקע, אבל לא רק עבור מל"טים. יש לנו 23 שנות ניסיון שבאות לידי ביטוי בטכנולוגיה שלנו, ואנחנו נכנסים יותר ויותר לעולם של ים ולעולם של כלים יבשתיים שמציבים אתגרים מסוג אחר.

"ביבשה, האתגר הגדול יכול להיות היעדר קו ראייה בין המשתמשים עקב תוואי השטח, ובים האתגר הוא הקרבה למים, שמשפיעה על השידור". לדברי פלטי, קומטקט הייתה פעילה בעבר גם בתחום של תקשורת לוויינית, "אבל יצאו מעולם הלוויינות כדי למקד את קומטקט בתקשורת ישירה (line of sight). "בתחום המסחרי-אזרחי יש ביקוש הולך וגובר למערכות תקשורת מתקדמות עבור גופים כמו רכבות, אוטובוסים ומערכות שמיועדות להתגבר על רעידות אדמה", אומר פלטי.

עד כמה המזעור הוא מרכיב מרכזי בהתפתחות הטכנולוגית?

"המזעור חשוב מאוד, והוא מתאפשר בזכות התקדמות באלמנטים של קירור ופיזור חום. "כאשר מערכות אלקטרו אופטיות הפכו זעירות יותר ויותר, גם מערכות התקשורת שמעבירות את הנתונים מן הסנסורים השונים צריכות להיות יותר זעירות. כל מפתחי התקשורת באשר הם נדרשו לאמץ מתודות של מזעור. בתחרות הזאת רק המסתגל שורד, ואנחנו באמת מאוד חזקים בלאמץ טכנולוגיות אזרחיות ולאמץ מתודות וטכנולוגיות מעולם התקשורת ולהביאן לעולם הביטחוני. רבים מדברים על כך, זו לכאורה סיסמא יפה, אבל החוכמה היא ביישום".

הארכת הטווח של התקשורת לא מהווה יעד בפני עצמו?

"הטווח פחות מאתגר, משום שה'ליין אוף סייט' הוא המגרש שלנו. האתגר הבא, מבחינתנו, הוא תמיכה ברוחבי סרט משתנים ו'גנריות' זה סלוגן בהקשר הזה. מבחינה טכולוגית אנחנו 'רדיו לינק' אבל יש מרכיבי תוכנה רבים במוצרים שלנו, כך שלמעשה מדובר גם ברדיו מבוסס תוכנה שלא מיועד לקשר טקטי אלא לערוצי נתונים".

You might be interested also