הדלפות ללא הפסקה

וגם: מדוע הרמטכ״ל לא תמך בממשלה באופציית כיבוש הרצועה ב״צוק איתן״ שאותה העדיף בדיונים בצבא? חשיפות בטור השבועי של עמיר רפפורט

Photo by: shutterstock.com

זה קרה ביוני 2010 ונחשף כאן לראשונה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זעם באותה תקופה על הדלפות ממערכת הביטחון בסוגיה האיראנית ואיים להעביר מתפקידו את ראש אמ״ן אז, אלוף עמוס ידלין, בשל דברים רגישים שאמר, לכאורה, בתדרוכים לעיתונאים. מי שנעמד על רגליים אחוריות וגונן על ידלין מפני נתניהו היה לא אחר מאשר הרמטכ״ל בזמנו, רא״ל גבי אשכנזי.

צחוק הגורל: המשטרה המליצה השבוע לפרקליט המדינה להגיש כתב אישום כנגד אשכנזי עצמו בגין דברים סודיים שאמר חודשיים קודם לכן, למספר עיתונאים, בנושא דומה, וזאת בניגוד להוראה מפורשת של נתניהו לשמור את הנושא בקרב שותפי סוד ספורים בלבד.

אם פרקליט המדינה יחליט לאמץ את המלצת המשטרה להגיש כתב אישום כנגד אשכנזי, לא רק שהוא יהיה הרמטכ״ל הראשון אי פעם שמוצא את עצמו על ספסל הנאשמים, אלא שהוא גם יזכה לכבוד המפוקפק להיות ראשון הקצינים הבכירים שמוצא את עצמו על ספסל הנאשמים הפלילי בגין הפרת אמונים הקשורה להעברת מידע אסור (בשורה אחת עם טוראית ענת קם, שישבה בכלא בגין הדלפה סיטונאית של מסמכים מלשכת אלוף פיקוד המרכז לעיתון הארץ).

אוף דה רקורד?

מבלי להיכנס לסוגיות הקשורות לחשיבות של הדלפות לצורך מילוי תפקידה הדמוקרטי של התקשורת בביקורת הממשל, כולל צה״ל, אפשר לציין כי כל גופי מערכת הביטחון מחפשים במשך עשרות שנים נקודות איזון בין הצורך המובן להגן על מידע רגיש ובין הרצון להשפיע על דעת הקהל, וגם לספק מידע לא מזיק לידיעת הציבור.

כל הגופים, וגם שרים וראש הממשלה עצמו, מקיימים שיחות רקע עם עיתונאים ומעבירים להם מידע אוף דה רקורד (לא לפרסום). כלם מחזיקים מנגנוני דוברות משומנים שסוחרים במידע, כולל גוף דוברות שיש לשירות הביטחון הכללי השב״כ, שנחשב חשאי, בהגדרה. אפילו המוסד, שנחשב לסגור מבין הגופים הביטחוניים, יודע כיצד להעביר את המסרים שלו (ונעזר לעיתים ביועץ תקשורת לא פורמאלי).

אז איך קורה שכל הדמויות הבכירות מעורובת שוב ושוב בחקירות על הדלפות אסורות, שמטלטלות גופים ומערכות שלמות? כדי להבין את הריטואל, אפשר לציין כמה פרשיות ובהם הפרשה משנת 2002, אז זעם הרמטכ״ל משה יעלון, על הדלפה מתוך דיון סגור שעסק באופציית גירושו של יאסר ערפאת, שהייתה אז על הפרק.

יעלון הורה לשלוח שורה של קצינים בכירים לבדיקת פוליגרף. אחד הקצינים, תת אלוף דב (פופי) צדקא, ביקש להודות בהדלפה עוד לפני שהתחבר למכונת האמת. לאחר ההודאה, לא עזרה לו העובדה שהוא היה חבר אישי של הרמטכ״ל, ואפילו לא זה שהיה הסגן שלו בפיקוד על סיירת מטכ״ל, כולל בפעולה לחיסול אבו ג׳יהאד בשנת 1988. ״בוגי״ שלח אותו הביתה.

שנתיים לאחר מכן, אלוף פיקוד הדרום, דן הראל, ויעלון הורו על בדיקת פוליגרף כדי לבדוק מי הדליף מידע על מחלוקת בין צמרת צה״ל ובין ראש הממשלה אריאל שרון, שהייתה קשורה למבצע שהתנהל באותם ימים ברצועת עזה. מי ששילם את המחיר היה מפקד אוגדת עזה, תא״ל שמואל זכאי, שיצא בבדיקה דובר שקר (לא עזרה לזכאי העובדה שהעיתונאי התקשר ליעלון בעצמו, ואמר שמפקד האוגדה לא היה המקור שלו).

אחרי מלחמת לבנון השנייה עסקו עשרות מקציני צה״ל בהדלפות סיטונאיות של מידע שקשור לארועי המלחמה הכושלת. רא״ל גבי אשכנזי, הורה לחקור את פלטי שיחות הטלפון של כל הקצינים הבכירים, ולסמן את כל אלה שדיברו עם עיתונאים. האימה עשתה את שלה, אבל בשנת 2007 אירעה פרשה מביכה במוסד, שם החליט ה״ראש״ בזמנו, מאיר דגן, להדיח את סגנו, נפתלי גרנות, בגין שיחה עם עיתונאי.

אנשים במוסד חשבו אז שדגן ביקש מהשב״כ לערוך חקירה יזומה בתוך המוסד כדי לגלות מקור לדליפה, אבל האמת היא שהפרשה התגלתה די במקרה על ידי השב״כ, במסגרת חקירה אחרת. כך או כך, העובדה שסגן ראש המוסד סיים את תפקידו מהיום למחר הייתה בעלת השפעה מהממת.

וההדלפות לא נפסקו: בשנת 2009, אל״מ הארי קסלסי, שהיה עוזר המזכיר הצבאי, נשלח על ידי סגן הרמטכ״ל, דן הראל, לשבעה ימי מחבוש, בדין משמעתי, בתום חקירה על הדלפה שאותה הוביל הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, אמיר קין. ואז הגיעו השנים הסוערות של 2010-2011, שבהן הייתה מחלוקת קשה בין ראש הממשלה ושר היבטחון אהוד ברק, ובין ראשי השב״כ, המוסד וצה״ל בסוגיית התקיפה האירנית.

פרשת אשכנזי

כל פרטי העימות הזה כבר דלפו בינתיים, או לפחות רובם, אבל באותן שנים נתניהו כמעט התפוצץ מרוב זעם. חקירת הרמטכ"ל אשכנזי שהגיעה השבוע לסיומה עסקה באינספור חשדות, כולל חשד לפוטש נגד שר הביטחון שהופרך, אבל סוגיית ההדלפה מאותם ימים היא אחת המרכזיות בהמלצה להגשת כתב אישום נגדו.

במרכזה שתי הדלפות שמיוחסות לאשכנזי: באחת, הדלפה לעיתונאי מוכר בנושא הדיונים שנערכו בסוגיית התקיפה האירנית, ובאחרת דברים שאמר אשכנזי בשיחה עם מספר מצומצם של כתבים צבאיים שבהם סיפר להם על פעילות מבצעית שהייתה אמורה להתרחש בעתיד.

החשד נגד אשכנזי היה שהוא עבר על כללי שותפי סוד (שו״ס). הוא טען מנגד, שפרשנים צבאיים חשופים על פי נוהג של שנים למידע סודי, שלא נעשה בו שום שימוש בתקשורת. היועץ המשפטי, יהודה ויינשטיין, אמר השבוע בכנס משפטנים שייקח בחשבון את כללי החיסיון העיתונאי הנהוגים בבואו להכריע בסוגיה הספציפית (כנגד אשכנזי יש מספר חשדות נוספים שבהם מייחסת לו המשטרה ״הפרת אמונים״).

אך האם האם החקירות ומכונות האמת עוצרים את ההדלפות או לפחות מסדירות את האופן שבו מועבר מידע רגיש לידיעת עיתונאים בכלי תקשורת מרכזיים? בהחלט לא. ראש המלמ״ב, אמיר קין, נחקר בעצמו בפרשת ההדלפה של אשכנזי, בחשד שגילה לאשכנזי שחוקרים אותו, אך אין המלצה להעמיד גם אותו לדין. המשטרה מסתפקת בלקרוא אותו לסדר.

לפני כשלוש שנים, חווה ראש המועצה לביטחון לאומי באותה תקופה, פרופ' עוזי ארד, השפלה מהממת: הוא הובל מכבש המטוס בשובו משיחות רגישות בארה״ב היישר אל חדר צדדי בנתב״ג, שם המתין לו ראש אגף החקירות בשב״כ שהודיע לו כי הוא שולל את הסיווג הביטחוני שלו בגין הדלפות. הסיווג הוחזר לארד בדיעבד ושמו טוהר.

אך מה עם שר הביטחון משה יעלון שנחשב לוחם ללא חת בהדלפות? באחרונה הוא דרש להשעות חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח״כ עומר בר לב, בגלל שסיפר דברים שנידונו מאחורי דלתיים סגורות. אבל הוא עצמו מתדרך עיתונאים לשיחות רקע באופן קבוע, ומסודר, כפי שהתברר מחשיפתו של העיתונאי שמעון שיפר לגבי דברים שאמר לו השר כנגד מזכיר המדינה, ג׳ון קרי, בשיחה שהייתה אמורה להיות סגורה.

ומה לגבי ראש הארגון הסודי ביותר, המוסד, תמיר פרדו: הוא עצמו היה הנהג שהוביל את מסמך הרפז לערוץ 2 (לפני שהתמנה לתפקידו). הוא גם ״החליק״ רק לפני שבועייים כאשר אמר דברים שנחשבים מסווגים בהופעה בפני פורום של הון - שלטון, כלומר מפגש חברים אזרחי לחלוטין, שנערך ברמת השרון.

מה רצה בני?

לפני סיום, הנה פרט מפתיע וחשוב שקשור ל״צוק איתן״ שדווקא לא הודלף (עד עכשיו): מסתבר, שבמהלך הימים הראשונים של הלחימה, היה לפעולה קרקעית עמוקה ברצועת עזה תומך מפתיע: לא אחר מאשר הרמטכ״ל, רא״ל בני גנץ. הממשלה לא ידעה את זה.

גנץ תמך באחת התכניות שהוכנו מראש במקרה של לחימה בעזה, במהלך הערכות מצב במטה הכללי בתחילת המערכה. מדובר באופציה שבמסגרתה אמור צה״ל להשתלט על שטחים בעומק הרצועה.

למרות שזו הייתה עמדת הרמטכ״ל בשלבים הראשונים של הלחימה, על פי הדברים שאמר בפורום הצבאי, לממשלה הציג צה״ל קשת רחבה אפשרויות לפעולה, כולל הצעתו של אלוף פיקוד הדרום, להסתפק בפעולה בעומק מוגבל בתוך רצועת עזה, לטיפול במנהרות ההתקפיות בלבד.

לימים מתחו שרים ביקורת נוקבת על תכניות לא מספיק התקפיות לכאורה שהציג צה״ל, וביקורת אישית הופנתה לרמטכ״ל. גם בצה״ל יש לא מעט קצינים בכירים שחושבים כי צריך היה להפעיל לחץ כבד יותר בעזה בשלבי הלחימה הראשונים, בניסיון לקצר את משך המערכה ככל שניתן. זאת, כולל הפצצה של בנינים רבי קומות, שנעשתה רק לקראת הפסקת האש, בשבוע האחרון, וכמעט אחרי חודשיים של לחימה.

גורם צבאי אומר בהתייחס לדברים האלה כי נבחנו בצה״ל ובממשלה מספר אפשרויות, והמהלך של כיבוש הרצועה היה רק אחת מהאפשרויות האלה.

You might be interested also

Photo courtesy of Ametrine

Ametrine Technologies - Advanced Camouflage for the Modern Battlefield

Ametrine Technologies develops solutions for camouflage from thermal and night vision sensors. "We estimate that within a decade, all soldiers and platforms on the battlefield will be equipped with some form of multi-spectral camouflage," said Amiram Levinberg, co-founder of JAL Ventures and chairman of Ametrine. This article is sponsored by Ametrine Technologies