האם דרושה מלחמה נוספת כדי להבין?

מלחמת יום כיפור, אחת הנוראות במלחמותינו היתה מיותרת. האם כעדר כבשים נמשיך לציית למנהיגות שטחו עיניה מראות וכבדו אוזניה משמוע?האם דרושה מלחמה נוספת כדי להבין?

רואה עננים מתחשרים באופק המזרח, ענני טילים, רקטות, מטעני נפץ, פגזים וכדורים. והעננים הולכים ומתעבים, הולכים וקרבים, וכבר צורבים הבזקי ברקים ומחרישים אוזן איומי רעמים. אותות מלחמה הם, ואם לא נעשה מעשה תבוא עלינו באיוולתנו ובשאננותנו, האם כעדר כבשים נמשיך לציית למנהיגות שטחו עיניה מראות וכבדו אוזניה משמוע.
רואה את האבל מיתמר כעשן קודר על ערינו וכפרינו. את הלוחמים, בארונות העץ, עטופים בדגלי מולדת בתכלת-לבן-אדום. את גוייות הנשים והילדים באלונקות, עטופים בתכריכים ובטלית גדול. ואת ראשי הקהל האטומים מדדים ובפיהם הבטחות סרק: לא עוד, לא ניתן, עין תחת עין, ודם תחת דם. ואחריהם הלבבות הקרועים, שמלווים את הארונות והאלונקות, לבבות שעומדים מדפוק, שגם הם ייאספו מעוצם הכאב והסבל.
רואה את האדמה חחומה יבשת בצורת, הולכת ונרטבת בדם שחור, הגדרות והחומות מתפורות במטר האש ופיצוץ המוקשים; את המשטמה בפנים מעוותים, ואת הזוועה בידים מצחינות ממות.
רואה את עדת נבוני-דעת, זקני העדה במעילים שחורים, בכיריה ובחיריה; שבעי קרבות ומלחמות, גוום שח. עתירי נסיון, גוויהם מצולקים ונפשותיהם שרוטות כאן צבורה חכמת העם והדהודי כאביו; כאן צבורה העוצמה להחליט החלטות קשות היש מי שיאזין?
רואה את השאלה כתובה בענני שמים: האם זקוקים אנו למלחמה נוספת כדי להבין שהגיעה עת להסדר עם שכנינו-אויבינו? שעלינו לקבוע את גורלנו כאן ועכשיו? מלחמת יום כיפור, אחת הנוראות במלחמותינו היתה מיותרת ולא עלה בידינו לדלג עליה במקום להיהרג עליה.
רואה ועיני כלות, דמעות יגון ועצב על העומדים למות לשווא, שיתווספו לדמעות מלחמות העבר; דמעות יתומים, אלמנות והורים שיצטרפו לרבבות הצועדים אל בתי העלמין מדי שנה בשנה; דמעות זעם ויאוש, על להקות מתלהמים שאדמתם קדושה מדם, שקורעים קריעה על הקרקע וקוראים לדין מוסר.
רואה ובעיניי דמעות אכזבה ותסכול על מנהיגות היודעת ואינה מסוגלת, על אוזלת היד, חוסר המעש, קוצר הדעת, מוגות הלב, ועקימות המצפון.
רואה את המלחמה הולכת ובאה, את שאון המנועים, קרקוש השרשראות, סאון הירי והדי הפצצות. את קציר הלוחמים, את שפיכות הדמים. אני פוכר כפיי וקצרה ידי להושיע.

You might be interested also