דעה: משהו קורה בין נתניהו לשירותי המודיעין

אם יחתם ההסכם הגרעיני המתגבש בין טהרן למעצמות עד ה-24 לנובמבר הקרוב, איראן תשאר מדינת סף גרעינית. אם זה יקרה, מדובר יהיה בכשלון האג'נדה המדינית של ראש הממשלה לעצור את תכנית הגרעין של איראן ובכשלון מבצעי של שירותי הביון של ישראל . האם מציאות זו כבר יצרה קרע בין ראש הממשלה לשירותי המודיעין? ידיעות בתקשורת הגלויה שמבקשות יותר פיקוח על שירותי הביון מאותתות שכנראה התשובה לכך חיובית.

מה מסתתר מתחת לחיוכים? ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד תמיר פרדו . צילום: קובי גדעון, לע"מ

האם חתול שחור עבר בין ראש הממשלה לשירותי המודיעין של ישראל? ידיעה שהתפרסמה באתר כלכליסט לפני יום הכיפורים בדבר הרצון בפיקוח על משכורות עובדי המוסד והשב"כ תפסה את תשומת ליבי בהקשר זה. אלו שעוקבים אחר פרסומים בתקשורת הגלויה בדבר היחסים בין ראש הממשלה לשירותי המודיעין, יכלו להבחין כי מדובר בידיעה שמתווספת לידיעות נוספות בתקופה האחרונה המסמנות את הרצון, כביכול, של הציבור באמצעות הממשלה, להדק את הפיקוח על שירותים אלו.

בהמשך אתייחס לכתבות בתקשורת הגלויה שהתפרסמו בתקופה האחרונה ויכולות להסגיר ולו קצת מהאירועים שכנראה מתרחשים מאחורי הקלעים של עולם הביון הישראלי. התזה פשוטה: ראש הממשלה הציג בשנים האחרונות אג'נדה לא מתפשרת נגד תכנית הגרעין של איראן, כולל איומים עקיפים של תקיפת מתקני הגרעין. במקביל, הציגו ראשיהם של שירותי המודיעין הישראלים דעה הפוכה. חלקם אף יצאו בפומבי נגד אג'נדה זו. אפשר למצוא הוכחות לכך בחיפוש פשוט בגוגל. ומה קורה כאשר שירותי המודיעין לא מתיישרים עם הבוס הישיר שלהם, ראש הממשלה? הוא סוגר אתם חשבון.

שוב, מדובר בתזה שקשה מאד להשיג עבורה תימוכין ממשיים מפאת הרגישות, אך התקשורת הגלויה יכולה לספר הרבה אם מחברים את הנקודות. נזכיר כי שירותי המודיעין בארץ כפופים לראש הממשלה. הן בהיבט התקציב, והן בהיבט הפיקוח. אמנם יש את וועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים שפועלת תחת ועדת חוץ וביטחון, אך בפועל, היא לא בדיוק משמשת ככלב שמירה של הדמוקרטיה. בלשון המעטה. כלומר, מידת חופש הפעולה לה זוכים שירותי המודיעין בישראל תלויה במישירין בראש הממשלה.

בעיני פלוני, תלות כזו, יכולה לייצר התנהלות שאינה תואמת את העקרונות הליברליים עליהם מבוססת דמוקרטיה. מחד גופי מודיעין מחזיקים כוח עצום באמצעות המידע שיש להם על ההתרחשויות בעולם, ומאידך יש ראש ממשלה עם אג'נדה מסויימת שנותן להם הוראות. בארה"ב למשל פתרו את הבעיה באמצעות ועדה פרלמנטרית עם שיניים. זה כמובן הביא לכך שה-CIA צוטט לחברי סנאט וניסה להפחיד את הציבור האמריקאי שסינדול שלו, יביא לתוצאות קטסטרופליות.

בארץ זה עדיין לא הגיע לכך. אבל העובדה שחלק מראשי המודיעין בשנים האחרונות יצאו בפומבי נגד האג'נדה של נתניהו בנושא האיראני, סללה את הדרך לחתול השחור. תמיר פרדו טען בחודש יולי האחרון כי האיום הפלסטיני חמור מהאיום האיראני. גם מאיר דגן, קודמו, טען בשונה מנתניהו כנגד התקיפה באיראן. כך גם יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר שטען נגד התקיפה. דיסקין אף כינה את הכוונות של נתניהו לגבי איראן כ"תחושת משיחיות".

אמנם נתניהו בחר להאריך את תקופת כהונתו של פרדו בשנה, אבל כצופה מהצד, לא ברור האם ההחלטה התקבלה בשל האהדה של נתניהו לאיש ופועלו, או שמא זו ההחלטה הכי פחות גרועה שראש הממשלה היה יכול לקבל טרם התברר סופו של המשא והמתן בין המעצמות לאיראן. הרי אם ייסגר הסכם עם איראן, המיקוד של ראש המוסד הבא צפוי להיות שונה, ובהתאם תהיה הבחירה במחליפו של פרדו.

אם בסופו של דבר הייתה מתבצעת תקיפה, ייתכן והכל היה נשכח. אולם, בהעדר תמיכה מצד אובמה למהלך (הוא עסוק בדאע"ש), ובהינתן ההסכם שהולך ומתגבש וככל הנראה ישאיר את איראן כמדינת סף עם תשתית ייצור של פצצה גרעינית, נתניהו רוצה לסגור חשבון.

אפשר להוסיף לזה גם את הכשלון, לכאורה, של השב"כ במניעת רצח שלושת הנערים ב-12 ביוני בגוש עציון שהביא למבצע "שובו אחים", וגם את המחדל המודיעיני של איום המנהרות במבצע "צוק איתן". שני אירועים שארעו במשמרת של נתניהו, ולשב"כ היה אמור להיות מידע מקדים אודותיהם.  נזכיר כי מטרת השב"כ היא להשיג מודיעין מסכל.

סוגרים חשבון

ואיך סוגרים חשבון עם שירותי המודיעין? מהדקים עליהם את הפיקוח. לכל הטוענים שזה יפגע בהיבט המבצעי, אני מציע להסתכל מעבר לים, למדינות מערביות אחרות. עם שירותי ביון לא רעים בכלל שעובדים תחת פיקוח פלמנטרי הרבה יותר צמוד מזה הקיים בישראל.

אבל נתניהו צריך להכין את דעת הקהל לשינוי. טלטלה בשירותי המודיעין בעת שבה דאע"ש וחיזבאללה מסתובבים חופשי במזרח התיכון, ארדואן מגלה נטיות אנטישמיות וטהרן בדרך לפצצה גרעינית, יכולה לפגוע בחוסן הנפשי של אזרחי ישראל. אז עושים זאת לאט.

ידיעה ראשונה התפרסמה באמצע אוגוסט, כאשר תמיר פרדו, ראש המוסד, התארח בחוג בית והביע טענות כנגד תקיפה באיראן. ראש הממשלה לא אהב את הגישה, ומיהר להוציא הודעה רשמית בה הוא האשים את ראש המוסד בין השורות בטעות בשיקול הדעת. סימן ראשון פומבי לכך שנתניהו מזכיר לו מי הבוס.

ידיעה שניה התפרסמה בחודש ספטמבר ובה נכתב כי ח"כ זאב אלקין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, רוצה ליזום מהלך חקיקתי, שיאפשר את הידוק הפיקוח של הכנסת על גופי המודיעין בנוסח ארה"ב. שם, השירותים החשאיים מפוקחים על ידי ועדת המודיעין בסנאט שעושה להם חיים קשים. רק לאחרונה התברר כי ה-CIA, מקבילו של המוסד,השהה את פעילות הריגול באירופה בגלל החשיפות של סנאודן שגרמו לאובמה בעיות מול אירופה. ניתן לשער שהשהייה לא נבעה ממניעים מבצעיים, אלא מלחץ של הסנאט.

לעומת זאת, בארץ, רק לראש השב"כ יש חובה, על פי חוק, להופיע אחת לשלושה חודשים בפני ועדת המשנה למודיעין. אך גם בחובה זו אין אמירה חדה על מה הוא נדרש לדווח. שאר גופי המודיעין מחויבים לדווח על פי דרישת הוועדה באופן כללי, ואולם במקרים אלה יש עמימות בנושא. לאור זאת, נראה כי הצהרה פומבית כמו של ח"כ אלקין לא מגיעה ללא אישור מנתניהו שמסמן את הדרך בה יתבצע השינוי.

ידיעה נוספת התפרסמה אתמול, לגבי זכות הציבור לדעת את המשכורות שמקבלים סוכני החרש הישראלים. אמנם מדובר על עתירה שהוגשה עוד ב-2013, אבל החלטת בית המשפט בנושא ניתנה השבוע. מקרי? לא ממש. שוב, צריך לזכור שהמוסד והשב"כ הם 'פרות קדושות' שרועות באחו של לשכת ראש הממשלה, ואף אחד, גם לא שופט בישראל, מקבל אישור לפגוע בהן ללא הסכמת נתניהו.

כישלון באיראן דורש שינוי

נקודה חשובה נוספת קשורה לתפקיד המוסד בנושא האיראני. לא סוד הוא שהראש הקודם, מאיר דגן, הובא ב-2002 לשירות החשאי למטרה אחת - למנוע מאיראן פצצה גרעינית. פרדו מחליפו, היה כנראה אמור לסיים את העבודה בטרם ייחתם הסכם בין המעצמות לטהרן. ובכן, זה לא קרה נכון לכתיבת שורות אלו. גם הסטוקסנט ב-2010 שיוחס לפי מקורות זרים לישראל וארה"ב לא פגע משמעותית ביכולת העשרת האורניום האיראנית. גם חיסולי המדענים האיראניים שהתקשורת הזרה ייחסה לישראל לא תרמו לעצירת הגרעין האיראני.

המוסד יכול אמנם להתלות באליבי שטהרן מקבלת עזרה ממדינות זרות. על פי פרסומים זרים, איראן מקבלת עזרה מקוריאה הצפונית ורוסיה בפיתוח התשתית לייצור פצצה גרעינית. גם ההתבדלות של אובמה מהנושא לא עוזרת. אבל זה לא באמת מעניין את נתניהו, שהקפיד להדגיש בהלוויה של מייק הררי, הג'יימס בונד הישראלי, שנפטר בסוף חודש שעבר, את הערכים שלפי דעתו מייצגים יותר מכל את המוסד - אומץ לב, יצירתיות ותעוזה יוצאת דופן.

ציטוט מדבריו של נתניהו: "מייק התבלט בזכות כישוריו, אומץ ליבו וחשיבתו היצירתית. כאיש שטח האמין שפעולות מודיעיניות ואחרות יכולות להעניק יתרון חשוב אל מול האויב. הוא היה איש ביון ברמ"ח איבריו. אדם נטול אגו אישי, שבורח מהזרקורים ומהעין הציבורית. בתפקידיו הרבים והמגוונים הטביע את חותמו על 'המוסד'. בזכות תעוזתו יוצאת הדופן שמו הלך לפניו בכל קהיליית המודיעין". (מקור).

נתניהו היה רוצה כנראה לראות יותר 'מייק הררים' בין שורות מפקדי המוסד. כאלו עם פחות אגו, שמגיעים פחות לתקשורת ועושים את העבודה.

בינתיים, לפי ההערכות, נתניהו הוציא על ההכנות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן כ-11 מיליארדי שקלים. מי יודע, אולי מדובר אף בסכום גדול יותר. אם בסופו של דבר מפעלי ההעשרה של איראן והכורים יישארו על תילם, יהיה מדובר בכתם שחור בהיסטוריה של נתניהו שהיה יכול להשתמש בכספים הללו לקנות למשל נגמ"שים משוריינים, מערכות 'מעיל רוח', לסגור את החובות של בתי החולים ולשפר בקצת את החינוך הטכנולוגי בישראל.

אבל נתניהו מאמין שאיראן היא איום קיומי על ישראל, גם אם חלק מהאנשים בשירותי המודיעין חושבים אחרת. ובמציאות שנוצרה, הוא במיעוט. אובמה ומנהיגי אירופה לא רואים כנראה בעיה עם איראן גרעינית. עובדה, כאשר הם ראו בדעא"ש איום, הם גיבשו קואליציה בזמן קצר וטילי טומהוק החלו לעוף לכיוון עיראק וסוריה יחד עם מאות גיחות הפצצה של מטוסים מאוישים ולא מאוישים. באיראן זה היה יכול להיגמר אפילו בפחות זמן. יותר קל להילחם במדינה מאשר בארגון טרור שאין לו מה להפסיד.

גם מבצע "צוק איתן" שהסתיים לאחרונה בעזה חשף את אזרחי ישראל, שוב, לתוצאות המאבק בטרור. הפעם בנוסף לטילים התווספו מנהרות ומרגמות שהצליחו להשבית את החיים ביישובי עוטף עזה. אם תהיה תקיפה באיראן, ההערכות הן כי מבצע "צוק איתן" יראה כמו משחק ילדים לעומת התגובה שתפעיל טהרן באמצעות ארגוני טרור הסרים למרותה באזור.

לסיכום, אזכיר כי מדובר בתזה תיאורטית המבוססת על מקורות גלויים, אבל הסימנים מראים שמשהו מתרחש בין לשכת ראש הממשלה לארגוני הביון של ישראל. גם הבחירה ברשות סייבר לאומית על פני רא"מ בשב"כ היא סממן נוסף. הוצאת ההתמודדות עם התקפות סייבר מידי שירותי ביון לטובת רשות ממשלתית חדשה, היא למעשה רפורמה בשירותי המודיעין, רק בשם אחר.

לגבי התקיפה באיראן, אין ספק כי נתניהו נמצא במלכוד. מחד, תקיפה תגרור תגובה לא ידועה. מאידך, הסכם עם טהרן יעמיד את ישראל במצב של התמודדות עם איראן גרעינית, על כל ההשלכות הנובעות מכך. מבחינתו, אם האפשרות השנייה תתממש, זה אומר ששירותי הביון של ישראל לא מילאו את תפקידם, משום שלא הצליחו לסכל את הרצון של איראן בדרכים חשאיות שלא ישאירו עקבות חזרה לירושלים.

אם בסופו של דבר טהרן תסגור הסכם עם המעצמות עד ה-24 לנובמבר הקרוב, ותשאר מדינת סף גרעינית, סביר להניח שנראה בעתיד הקרוב הרבה חילופי תפקידים במוסד ובשב"כ, וגם עוד פתרונות בנוסח רשות הסייבר ורעיונות בכנסת כיצד להדק עליהם את הפיקוח.

You might be interested also

Turkey's President Tayyip Erdogan attends the NATO summit in Brussels on June 14. Kenzo Tribouillard/Pool via REUTERS

President Erdogan and the syndrome of neglect: after years of hyperactivity, the Turkish leader is completely isolated

Commentary:  Turkey has been sidelined because of the adventurism of its president, following a decade of reckless and counterproductive political and military moves. Erdogan will find it difficult to break the isolation without a clear change of course towards a more moderate approach in domestic policy and a rapprochement with the West in foreign policy